בשנים האחרונות, גינות הכלבים העירוניות מתמלאות ביותר ויותר הולכים על ארבע, שנהיו חלק בלתי נפרד מן המציאות היומיומית של רווקים ורווקות, זוגות ומשפחות. כיאה לכך, אפשר לראות גם כמות גדולה מתמיד של זנבות מכשכשים על המסכים - לא רק בסרטים לכל המשפחה המעמידים כלב במרכז העלילה, אלא גם בקומדיות רומנטיות המתארות קשרים אנושיים שנוצרים דרך טיפול בכלבלבים.
וכך, בקרוב יגיע אלינו "אהבה וכשכושים אחרים" הבריטי, שמשמו אפשר להבין כי כלבלבים משחקים תפקיד בעלילתו הרומנטית, ובסוף השבוע האחרון עלה כאן "חיי כלב", העוסק בשלל דמויות שגורלותיהן מצטלבים בגלל הכלבים בחייהן: מנהל מרכז אימוץ המתאהב באחת המתנדבות, שבכלל מעדיפה את הווטרינר; זוג אנשי טלוויזיה שמתאהבים בזמן טיולים משותפים עם כלביהם וכיוצא בכך.
בסרט מככבת ונסה הדג'נס, והוא נחות עוד יותר לעומת הדרמה הסכרינית הטרייה האחרת בהשתתפותה, "סיבוב שני". ערכי ההפקה נמוכים, עבודת הבימוי של קן מרינו יאה לסיטקום משנות התשעים, תצוגות המשחק איומות והתוצאה כוללת את כל הקלישאות האפשריות, למשל סצינה בה בחורה שזה עתה חוותה פרידה יושבת וטוחנת גלידה מול הטלוויזיה.
אזהרה נוספת: מי שרגישים לסצינות מוות וסבל של כלבים, צריכים לקחת בחשבון כי אחת מן הכלבות כאן מתה, וכלב אחר חולה קשות לאחר שהוא אוכל עוגיות מריחואנה. באופן כללי, לא נודפת מן הסרט אהבה מיוחדת להולכים על ארבע, ונדמה כי יוצריו בעיקר משתמשים בהם כאמצעי תסריטאי ותו לא.
נקודת האור היחידה בסרט היא הכלבלבים שמופיעים בו: כולם מקסימים וכובשי לבבות. סביר להניח שאם בכל זאת מישהו יתפתה לראות את הקומדיה הזו, הוא ימהר לאמץ כלב בתום הצפייה. גם זה משהו.
"חיי כלב": הכלבים חמודים, השחקנים מחרידים, הסרט נורא
22.12.2018 / 18:52