"עמוס עוז ייזכר כענק רוח. נפיל ספרותי, תפארת יוצרינו"

נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לסופר עמוס עוז שהלך היום (שישי) לעולמו בגיל 79 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת. נפיל ספרותי. תפארת יוצרינו. ענק רוח. נוח בשלום יקירנו עמוס. נעמת לנו מאוד".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד: "עמוס עוז הוא מגדולי הסופרים שקמו למדינת ישראל. הוא תרם רבות לחידוש הספרות העברית, שבאמצעותה ביטא בכשרון וברגש חלקים חשובים של ההוויה הישראלית. על אף שדעותינו היו חלוקות בנושאים רבים, הערכתי עמוקות את תרומתו ללשון העברית ולספרות העברית המתחדשת. מילותיו וכתיבתו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".

בנו דניאל כתב: "אבא שלי איננו. הוא היה אוהב אדם וחתול. אני זוכר שלפני כמה שנים הוא היה מאושפז בגלל עניין אחר ולא יכול היה לדבר בגלל הזונדה. ישבתי ליד מיטתו ושמעתי מה בכל זאת התעקש לומר דרך מחסום הכאב. הוא שאל את אמי בטלפון מה שלום החתול וביקש מקרוב משפחה שהזכיר את האחות 'הערביה' "לא לקרוא לה ככה". הוא לימדני את כל שאני יודע ואפילו לא התחיל. אני מבקש מכם סליחה על אי-המענה גם בשם המשפחה ותודה מקרב לב על דבריכם".

נטלי פורטמן, שביימה ושיחקה בסרט "סיפור על אהבה וחושך", שהינו עיבוד לספרו האוטוביוגרפי של עוז, כתבה ברשת: "הלב שלי נשבר. איבדנו נשמה, ראש, לב. עמוס עוז הביא לחיינו כל כך הרבה יופי, כל כך הרבה אהבה, וחזון של שלום. אנא הוקירו אותו בלבכם וקראו את ספריו הנפלאים. אני שולחת חיבוק אוהב למשפחתו, אותה אהב עד כלות".

חברו הטוב של עוז, הסופר א"ב יהושע, אמר לוואלה! תרבות: "באתי עכשיו מבית חולים. ראיתי אותו. ונפרדתי מהמת. הוא היה חבר שלי 60 שנה. היה חניך שלי בתנועה, בצופים. הכרתי אותו עוד לפני שהכרתי את אשתי. היה בינינו קשר עמוק מאוד. הוא היה בן אדם. היה גם איש רוח, שדיבר דברים גם מעבר לספרות. ועשה הכל בצניעות, ביושר אינטלקטואלי עמוק מאוד. וכמובן הספרים שלו כולם נכסי צאן ברזל בספרות העברית ובספרות העולמית. אהבתי אותו מאוד. הוא אמר לי שהוא רוצה לחיות עד אינסוף, אמרתי לו שאני לא רוצה, אבל שלפחות ארוויח שהוא יספיד אותי. והנה אני מספיד אותו עכשיו".

חברו של עוז, הסופר והמשורר פרופ' חיים באר ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "זה לא בא בהפתעה. דיברתי איתו השבוע בטלפון. הוא אמר לי שהוא בבלינסון במכון לטיפול במחלה שהוא חלה בה. הוא אמר לי שהוא בבדיקות וטיפולים. שאלתי אם אני יכול לבקר, הוא אמר לי 'תן לי להתאושש', ומסר דרישת שלום לבתיה אשתי. ידעתי שהוא חולה מדי, נבהלתי, אבל השיחה לא נשמעה כמו שיחת פרידה. עצוב מאוד".

"ילדותי וילדותו עברו בשתי שכונות שנשקו אחת לשניה. הוא עיצב את נופי ילדותי. הרגע הכי מרגש בחיי היה כשהוא עמד בחיפה, בכנס של פסיכולוגים, ודיבר על איך כתב את 'סיפור על אהבה וחושך', והוא אמר שמי שנתן לי את הכיוון ופתח לו את הדרך הוא הספר שלי, 'חבלים'. תחשוב מה זה לסופר לקבל ג'סטה כזאת, ביד מלאה, ביד נותנת. אם אני צריך לאפיין את עמוס, לא הסופר, אז היתה בו נדיבות גדולה, אצילות, יכולת לתת הוקרה לאחרים. אנחנו בקשר של שיחה ודיבור מאז 'מיכאל שלי', ואנחנו בקשר של שיחה ודיבור מאז".

"עמוס עוז הכיר את הרוע ודרש את הטוב. הוא הכיר את עולם היצרים האפל של הלאומנות ושל הפאשיזם. הוא לא בא מתנועת העבודה אלא מהאיזורים הרוויזיוניסטים. היה בו אומץ לב שריחף מעל יצירתו. זה אחד הדברים שבזכותם הוא היה ראוי לכל שבח. בנוסף, הוא אמן הלשון. היכולת שלו לקחת את העברית הגבוהה, את השירה של תקופת התחייה ואחריה, ולצאת ממנה ולא לבטל על החלקים היפים שלה. וזה הישג גדול. כוח היצירה שלו היה באמת רב גוני. כשאני מסתכל על המדף של עמוס אצלי, ויש לי את כל ספריו, יש שם גם פרוזה, גם סיפור קצר, גם פובליציסטיקה, גם מסעות. בין הפסגות שלו הם לדעתי 'מיכאל שלי', ו'פה ושם בארץ ישראל' - בלי הספר הזה של עוז לא היה יוצא 'הזמן הצהוב' של גרוסמן. הוא עזר לסופרים אחרים. כל בוקר היה קם לפנות בוקר מאוד מוקדם, ישב וכתב. אני מאוד מאוד עצוב. זה מאוד כואב לי".

הסופרת אורלי קסטל בלום אמרה לוואלה! תרבות: "זו אבידה קשה. עוז היה סופר ענק. אני מאוד עצובה. יחיד בדורו, ממש. הוא היה אונורה דה בלזק של הספרות הישראלית".

הסופר אלי עמיר ספד בשיחה עם וואלה! תרבות: "עמוס היה כאח לי. אהבתי אותו אהבה גדולה. הוא קודם כל היה בנאדם. אולי בניגוד לחזות הציבורית שלו, הוא היה אדם צנוע, עניו, רגיש, ישר דרך, איש עצה ותושיה. בכל דבר שפנית אליו נענית. בנשמתו הוא נשאר עם אותם הערכים הגדולים של התנועה הקיבוצית במיטבה, מהתקופה שבה התחנך בקיבוץ חולדה. הוא עזר לכל מי שפנה אליו בכל עניין. טיפח סופרים צעירים, קרא אותם בנאמנות. עינו לא היתה צרה באיש אלא היה שמח בשמחת הספרות העברית. היה הדובר הכי יפה, רהוט וציוני של ישראל בעולם. בכל מקום ומקום הוא ייצג את ישראל היפה, כפי שהוא עצמו היה ישראל היפה. הוא אבדה גדולה מאוד לישראל, כאומה, ואבדה גדולה מאוד לספרות העברית. יהי זכרו ברוך".

חוקר הספרות פרופ' נסים קלדרון ספד לעוז בשיחה עם וואלה! תרבות: "מת סופר גדול מאד. מי שכתב את 'מיכאל שלי' ראה את המעמקים שבבני אדם כמו שרק יחידי סגולה ראו. מי שכתב את 'באור התכלת העזה' ראה את האסון שבכיבוש מיד, ובחריפות מחשבה. מי שכתב את 'סיפור על אהבה וחושך' ידע להביט אל תוך עצמו ואל תוך פצעיו באומץ נדיר. מי שכתב את 'הבשורה על פי יהודה' ידע להתפתח ולהפתיע גם בשנותיו האחרונות. ומילה אישית: הוא היה בן אדם נדיר לחבריו, לא רק סופר נדיר לקוראיו".

שרת התרבות מירי רגב ספדה אף היא לעמוס עוז: "הצטערתי להתבשר על פטירתו של עמוס עוז, חתן פרס ישראל, שעוטר בפרסים ובאותות הוקרה רבים על כתיבתו מעוררת ההשראה. 'פה ושם בארץ ישראל' ובעולם כולו יהדהדו יצירותיך בכתבים, שהשארת בלבבות כולנו. נוח בשלום, עוז הרוח שלנו!".

ח"כ יאיר לפיד ספד: "עמוס עוז כתב פעם: 'מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות, ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת'. הוא נגע בכל אלה, ובנו. יהי זכרו ברוך". שר האוצר משה כחלון ספד: "מגדולי הסופרים של ישראל הלך לעולמו. נכסי צאן הברזל שהוריש לנו ישארו איתנו לנצח. יהי זכרו ברוך".

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מסר: "עמוס היה איש של חלום, איש של חיים, איש של דימיון כמו גם איש המביט אל ועל החיים בפיכחון. איש של כאב כמו גם איש של חזון. שזירת המילים שלו להוויה הספרותית כמו גם למציאות חיינו היתה מפעימה ביופיה. נעים היה לקרוא. חשוב שנקשיב ונפנים הנאמר. רק בימים האחרונים עוד שוחחתי על תובנותיו. בכאב גדול נודע לי על לכתו של עמוס, אני מודה על הזכות שהיתה לי לבלות במחיצתו שעות לא מעטות בשנים האחרונות ותובנותיו עימי באשר אלך".

יו"ר הסוכנות היהודית, השר לשעבר יצחק הרצוג, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "עמוס עוז ייזכר כענק רוח וכמי שהרטיט דורות רבים של ישראלים ויהודים ומעריצים בכל רחבי תבל. בכתיבתו העשירה והמקורית, בעצמתו הרוחנית, בישראליותו המגוונת ובחתירתו לצדק ולשלום. כאב רב לכולנו עם לכתו. תנחומיי מקרב לב למשפחתו. ספריו וכתביו יהוו נר תמיד לזכרו הברוך".

יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג ספדה: "עמוס עוז הוא אחד הסופרים הגדולים בכל הזמנים, איש רוח אמיץ שלא חשש להביע את דעותיו ובעזרת כישרונו להלחם על עתידה של ישראל. האומץ שלו, במיוחד בימים כאלה, יחסר לנו מאד".

יו"ר מרצ לשעבר חיים (ג'ומס) אורון וחברו הקרוב של עוז: "אנו נפרדים מסופר גדול ואיש רוח שהיתה לו היכולת לבטא באופן מדויק חזון של דורות שלמים שחיברו אהבה אינסופית לארץ הזאת עם ראיה מפוכחת וביקורתית וחתירה לישראל טובה יותר וצודקת יותר".

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסר: "‏פגשתי מספר פעמים את עמוס עוז, וגם כשהתווכחנו (לא מעט!), הוא היה איש של שותפות שדגל בשוויון, בסיום הכיבוש ובשלום. לא פחד לומר את עמדותיו נגד בעקביות ובכישרון יוצא דופן".

יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון: "בלתי נתפס לחשוב שעמוס עוז איננו, שישנה ישראל אבל אין בה עוד עמוס עוז. הוא היה סופר גדול - "סיפור על אהבה וחושך" הוא אחד הספרים הכי יפים והכי מרגשים שנכתבו בעברית - אבל הוא היה גם בן אדם, שסירב להשלים עם עוול והיה מחויב בכל נימי נפשו לעתיד המקום הזה".

תנועת שלום עכשיו ספדה את עוז שכיהן בעבר כדובר התנועה: "ישראל נפרדת היום מאחד מענקי התרבות שלה, ציוני בכל רמ"ח אבריו שפעל עד יומו האחרון לקידום השלום ולכינון חברת מופת. עמוס עוז היה מהאבות המייסדים של התנועה ולעד ייזכר כמי שבמילותיו החדות התווה דרך למחנה שלום גדול החפץ בישראל ליברלית שוחרת שלום עם שכניה. יהי זכרו ברוך."

גם גורמים משמעותיים מעבר לים הספידו את עוז. ממשרד התרבות הצרפתי נמסר לתקשורת כי עוז היה "איש רוח, איש שלום, קולו חצה את כל הגבולות. הוא תורגם בכל העולם, ובצרפת היה לו קהל קוראים נאמן ביותר. עמוס עוז, סופר שאין דומה לו. אנחנו משתתפים בצער משפחתו וקרוביו".

הסופר אמין אל-מהדי, שהינו המו"ל במצרים של עוז, ספד לו ברשת במילים אלו: "הספרות העולמית, מחנה השלום והדו-קיום והנאבקים בפשיזם ובמלחמה איבדו היום סופר בינלאומי שהיה מועמד פעמים אחדות לפרס נובל - הסופר הישראלי עמוס עוז. היה לי הכבוד להוציא לאור ב-1992 את התרגום לערבית של הרומן היפה והמפורסם 'מיכאל שלי', בשם 'חנה ומיכאל'".

עמוס עוז, מגדולי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. בתו ההיסטוריונית פרופ' פניה עוז זלצברגר כתבה בחשבון הטוויטר: "אבא שלי האהוב הלך לעולמו ממחלת הסרטן, זה עתה, לאחר הידרדרות מהירה, בשנתו ובשלווה, מוקף אוהביו. אנא כבדו את פרטיותנו. לא אוכל להגיב לפניות. תודה למי שאהב אותו".

עוז הוא אחד הסופרים הישראלים המוערכים והמוכרים ביותר בארץ ובעולם. ספריו של עוז תורגמו ליותר שפות משל כל סופר ישראלי אחר (ל-42 שפות שונות). כמו כן היה עוז סופר מעוטר פרסים ומועמדויות מכובדות, בין השאר זכה עוז ב-1998 בפרס ישראל, ב-2005 בפרס גתה, ובפרס היינריך היינה ב-2008. בשנים האחרונות, החל מ-2007, היה עוז מועמד מקובל לזכייה בפרס נובל לספרות.