שבועיים לאחר "חיי כלב" המחריד, עלתה כאן בסוף השבוע קומדיה רומנטית נוספת שגיבוריה נפגשים בזכות הכלבים שלהם. הפעם, מדובר ב"אהבה וכשכושים אחרים". נקודת השקה נוספת בין שני הסרטים - בשניהם יש דמות של וטרינר שבתחילה נראה כמו גבר חלומות, אבל כבר בתחילת הדייט הראשון מתגלה כדושבאג מאוס.
בניגוד ל"חיי כלב" האמריקאי, כאן מדובר בסרט בריטי, שבמקור נקרא בכלל "Patrick", כשם הפאג שיורשת הגיבורה מסבתה המנוחה. היא לא אוהבת כלבים ולא מסתדרת עם הירושה, אך עם הזמן לומדת לאהוב את חיית המחמד שלה והודות לו גם מוצאת אהבה חדשה נוספת.
פניו של הפאג מלאות הבעה, ותגובותיו להתרחשויות השונות מצליחות לעורר חיוך או התרגשות כל פעם מחדש. במציאות, לכלב קוראים הארלי, והסרט לא מרבה להשתמש בו - אולי כיוון שתקציבו הנמוך, ולא היתה דרך לממן את הדרישות הלוגיסטיות הכרוכות בצילומי בעלי חיים, אילופם והדרכתם.
וכך, למרבה הצער, בסופו של דבר מתגלה כי כלבים ממלאים חלק שולי בלבד בעלילת הסרט, ובלי נוכחותם של ההולכים על ארבע, הוא סתם קומדיה רומנטית שגרתית, בנאלית וצפויה, שגם מסתבכת ביותר מדי קווי עלילה. הגיבורה, בגילומה של ביטי אדמונדסון, היא מורה הנעשית מעורבת בחיים של תלמידותיה ושכניה, ועם הזמן התסריט כורע תחת העומס והולך לאיבוד.
אדמונדסון הופיעה גם ב"ברידג'ט ג'ונס בייבי", שסרט זה בהחלט מנסה ללכת בדרכו. יש כאן גם אזכורים ל"נוטינג היל" ואפילו ל"ג'יין אייר", אבל חוץ מלצטט אותם, התסריט לא עושה שום דבר כדי להתקרב לסוליית נעליהם.
מה שכן, חובבי סדרת הפולחן "פשוט נהדרת" יכולים כעת לארגן לעצמם הצגה כפולה, עם שני סרטים טריים בהן מופיעות כוכבות הסדרה. לא מכבר עלה כאן "אהבה מריקוד ראשון" בהשתתפות ג'ואנה למליי, והנה מגיע "אהבה וכשכושים אחרים" ומציג בפנינו את שותפתה משכבר הימים, ג'ניפר סונדרס, המגלמת בו תפקיד משני, וכיאה לה עושה זאת באופן נהדר.
בקיצור, מדובר בתוצרת נחותה למדי, המוכיחה שוב כי שלהי דצמבר-תחילת ינואר הם תקופה בה המפיצים ממלאים את המסכים בשאריות, ממש כמו בעלי כלבים המגישים מתחת לשולחן את מה שנותר מצלי הבשר. אך בניגוד ל"חיי כלב", ובזכות תצוגות המשחק, "אהבה וכשכושים אחרים" לפחות אינו כשכוש מוחלט. כעת נותר רק לחכות לסרט הבא שילהק את הארלי הפאג, ולקוות כי הפעם יטרחו להעניק לו את הנפח הדרמטי הראוי.
