אומרים שהיהודים הם עם הספר, אבל אנחנו איננו היחידים עם סיפור לאומי מכונן שקשור באמנות. לליטא, כמו גם לאחיותיה הבלטיות, יש את "מהפכת השירה": לאחר שנים ארוכות תחת משטרים שדיכאו את זהותם, שפתם ודתם, ולקראת נפילתו של הגוש המזרחי, הליטאים פשוט יצאו לרחובות בהמוניהם ושרו במקומות ציבוריים שירים לאומיים ומזמורים דתיים, כפעולת מחאה לא-אלימה - ומנצחת. אחת הלהקות ששיריהן ליוו את "מהפכת השירה" הייתה להקת הרוק "אנטיס" - מילה שמשמעותה ברווז בליטאית, וגם ההתחלה של "אנטי-סובייטי", כי לא הכל צריך להגיד בשביל שכל מי שצריך יבין.
סיפורה של הלהקה, המובא בסרט "איך ניגנו את המהפכה", יוקרן בישראל בסוף מרץ במסגרת פסטיבל אפוס במוזיאון תל אביב, וזה לא אירוע התרבות הליטאי היחיד הצפוי בחודשים הקרובים: כמעט 30 שנה אחרי "Antis", מי שירצה לשמוע ליטאים שרים יוכל לעשות זאת בישראל, במסגרת "עונת התרבות הליטאית", פסטיבל תרבות רב-תחומי שיתקיים מה-7 במרץ ועד ל-1 ביוני בתל אביב ומטרתו לחשוף את הקהל הישראלי לתרבות ליטאית עכשווית, ובמיוחד לצדדים הנסיוניים ומעניינים יותר שלה. בין היתר, צפויים להיערך במסגרת זו אירועי מחול, מוזיקה קלאסית ומוזיקה אלקטרונית, קולנוע דוקומנטרי, שירה ועוד.
גולת הכותרת של הפסטיבל היא שורת שיתופי פעולה מפתיעים בין אמנים מישראל ומליטא. כך למשל, האירוע הראשון במסגרת הפסטיבל יהיה דווקא מחווה ליטאית שתתקים בבית ביאליק ב-7 במרץ למשוררת עבריה - לאה גולדברג. באירוע המוקדש לשיריה הגנוזים של המשוררת שחיה בצעירותה בקובנה, וידברו בו בין היתר אושיות ספרות ותרבות מקומיות כמו גדעון טיקוצקי, סיון בסקין, חמוטל בר יוסף, מיכל בת-אדם, ריטה קוגן ועמיחי חסון, ישתתפו גם שתי משוררות ליטאיות שמגיעות מאותה העיר: אינדרה ולנטינייטה ולינה בויבידוויצ'וטה. בשיחה של השתיים - שיקריאו באירוע משיריה של גולדברג לצד שירים שלהן - עם כתבים ישראלים שהתקיימה בווילנה, הן מגלות חיבור מפתיע למשוררת המנוחה והאהובה, לשיריה, לדמותה וקשייה. באופן משעשע, גילתה ולנטינייטה כי סבתה גרה בשנים הרלוונטיות ממש באותו אזור בו גולדברג התגוררה.
שיתוף פעולה מסקרן נוסף יתממש בהגעתם של כמה די ג'יים ומוזיקאים ליטאים, Manfredas, 12 inčų požeme ו-Vidis, Maps ולהקת האינדי Shishi, לערב של הופעות חיות בתדר ומסיבה במועדון האלפאבית בשיתוף פעולה עם רד אקסס המקומיים ב-4 במאי. למעשה, זהו מפגש גומלין מתמשך: מנפרדאס כבר ביקר בישראל, ולפני כשנה הגיעו לוילנה נציגים בכירים של האינדי המקומי, בהם רד אקסס, המסך הלבן, דף צ'ונקי, הילה רוח, Xen ואחרים, לפסטיבל של מוזיקה ישראלית בפני הקהל הליטאי. רד אקסס אף עשו מאז גיחות נוספות לוילנה, וכך נוצרה חברות בין האמנים הליטאים והישראלים. ביקור עתידי נוסף בליטא צפוי בהמשך.
שאלתי את מנפרדאס, די ג'יי וילנאי מסביר פנים, איזה מבין האמנים הישראלים שהגיעו לוילנה הוא אהב במיוחד. "קשה לומר. הם כולם חברים שלי, זה לא שאני יכול להגיד שאני אוהב אחד יותר מאחר. אני אוהב את כולם. אנשי 'גרזן רקורדס' הם המשפחה שלי. יש קשר מאוד חזק. רד אקסס הם בשלב הבא, הם כרגע בין האקטים האלקטרוניים הכי מעניינים בעולם כרגע", הוא אומר, ומספר שהוא מנגן מוזיקה מתל אביב בווילנה. תנועת ה-BDS לא שכנעה אותו ואת חבריו: "מוזיקה זה מקום שבו אנשים מתחברים ולא נפרדים, לא הייתה לי מחשבה שנייה על הנסיעה לתל אביב", הוא אומר.
דמות מעניינת נוספת שתשוב לישראל במסגרת הפסטיבל היא לינה לפליטה, אמנית מיצג וסאונד מוערכת שהשנה גם תייצג את ליטא בבינאלה בעיר ונציה. בערב מיוחד במוזיאון תל אביב ב-16 באפריל, יבוצעו שלוש עבודות מיצג של לפליט, אחת מהן היא אף תבצע בעצמה. אחת מהן היצירה המדיטטיבית "פירואט", במסגרתה בלרינה נעה באיטיות לצלילי תו אחד בלבד של סקסופון, אולי, להבנתי, כמין משל איטי ומגדרי למשטור של הגוף והחיים, ולמונוטוניות של חיים המשתדלים להתנהל על ידי משטור שכזה. בסיומו של הערב תתקיים שיחה בין האמנית לאוצרת המוזיאון, רותי דירקטור.
התחנה הבאה של הפסטיבל, בסוף השבוע שבין ה-23-25 במאי יוצגו ארבעה מופעי מחול במרכז סוזן דלאל. "The Seasons", "Somaholidays", "Game Over" ו"Game Changer" - האחרון שבהם, שבו גם צפיתי, הוא פרויקט מעניין, גם הוא על הציר שבין צורות שונות של חופש ודיכוי, עם אסתטיקה שנראית כמו הפקה עתידנית וחללית של "סיפורה של שפחה". המופע האינטנסיבי, שמתחיל בתנועות איטיות וממשיך לריצה ממש, מדמה תהליך של השתחררות מכבלים, מבידוד חברתי ומשטור בתנועה ובלבוש, וסופו אינו חד משמעי. אלו מכם שייענו לאתגר, יזכו לשמוע בין המשפטים הבודדים שאומרים הרקדנים במופע, גם כמה מילים בעברית. באותו השבוע צפויה במסגרת פסטיבל דוקאביב גם הקרנה מיוחדת של הסרט הליטאי "אנימוס אנימליס: סיפור על אנשים, חיות וחפצים", סרט תיעודי על שלושה אנשים - מפחלץ, עובד במוזיאון ומגדל צבאים - המוקפים בחייהם בבעלי חיים מתים, ותוהה על קנקנה של הסיטואציה.
לבסוף, מי שירצה להגשים את הציפייה מתחילת הכתבה ולשמוע ליטאים שרים, יוכל לשמוע במוזיאון תל אביב ב-26 במרץ, במסגרת פסטיבל המוזיקה הבינלאומי על שם פליציה בלומנטל, ערב שלם של מוזיקה ליטאית, ובמרכזו מופע של מקהלת "איידיה" הנפלאה, שתבצע יצירות קלאסיות לצד יצירות ושירים מליטא. חובבי המקהלות שביניכם - סמנו זאת כאירוע שלא תרצו לפספס. מנצח המקהלה, רומואלדס גרז'יניס, מספר לנו שביקורו בישראל יהיה השני, לאחר שכבר נסע לירושלים כתייר בשנות ה-70, כשהגבולות היו פתוחים. אני שואל אותו אם חשב ללמד את המקהלה המשובחת שיר ישראלי או שיר בעברית. "הייתי רוצה", הוא אומר, ומספר שאפילו קנה ספר עם עיבודים למקהלה של שירים ישראלים. הוא מבקש שאולי נציע לו משהו שהקהל הישראלי יאהב. "עומר אדם", הייתה התשובה.
הכותב שהה בעיר וילנה בהזמנת שגרירות ליטא בישראל