סופר הילדים, המאייר, והקריקטוריסט אמי רובינגר הלך הלילה (ראשון) לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק במחלת הסרטן. רובינגר, שהתגורר בתל אביב, היה בנו של חתן פרס ישראל, הצלם דוד רובינגר. ספריו זכו להצלחה אדירה בקרב ילדי ישראל. בין ספריו המפורסמים: "חתול גדול חתול קטן", "אין אריות כאלה", "פילים בכל הצבעים", "תזמורת מפלצות הקצב", "גע גע ספר משוגע". ספריו מתאפיינים במלל קצר, חרוזים, צבעוניות, בעלי חיים, יצורים משונים ואיורים הומוריסטיים. "אני משתדל שהספרים שלי יהיו יותר צעצוע מאשר ספר", אמר רובינגר על ספריו בריאיון לציון נאנוס משנת 2014.
רובינגר, גרוש ואב לשני בנים, שירת בצבא כצלם בחיל השריון. הוא עבד כמאייר בעיתון "ידיעות אחרונות" במשך 15 שנים, עד שנת 2007. לאחר שפרש מעיתונות החל לאייר ולכתוב ספרי ילדים. הוא החליט לכתוב ספרים שבהם הילדים יהיו שותפים פעילים להקראה, כך שהם ישלימו את המשפטים מהספר וילמדו שפה, חריזה, צבעים ומספרים. ספריו כאמור לזכו לפופולריות עצומה בישראל וכמה מהם אף תורגמו לאנגלית ויצאו לאור בארצות הברית.
"אני מניח שאת הכישלונות המצטברים שלי במערכת החינוך היו תולים היום בהפרעות קשב וריכוז", אמר בריאיון לכרמית ספיר-ויץ (מקור ראשון) בשנת 2011 בהתייחסו לכך שהיה תלמיד גרוע. "אפשר להגיד שנזרקתי די במקריות לעולם של האיור. תמיד חשבתי שאהיה צייר, אבל האיור בא במקרה ואיכשהו זה הצליח. דבר רדף דבר. התחלתי לאייר כשגרתי ליד מסעדת' הטיילת' בים, ועשיתי להם קמפיין בתור סתם לקוח שיושב שם ומצייר.
"אני ממש לא מנסה לחנך פעוטות. זה עניין של אינטואיציה. כשאני חושב על כתיבה, אני לא יכול להימנע ממחשבה על זה שהיה לי ציון ארבע בדקדוק. עד היום אני מתבלבל בין שלוש לשלושה, אבל מכיוון שאני עוסק בכתיבת טקסטים קטנים, אני יכול להקפיד לא לעשות שגיאות. אני מרגיש שפחות זה יותר עם הספרים האלה. אני לא מכוון לילד שעושים לו פוצי-מוצי וגוגוגו. אני כותב כאילו לעצמי. לא מחנך. אני לא בא להגיד לילדים מה טוב ומה לא טוב, תהיה מסודר או אל תהיה, תלמד או אל תלמד. אני פשוט רוצה לשעשע".
