הפרובוקציה והעירום, כעת בחיפה: במוצאי שבת ייפתחו במוזיאון חיפה לאמנות שלוש תערוכות חדשות שכותרת העל שלהן היא "פייק ניוז", עם או בלי קשר למערכת הבחירות המתנהלת כעת, וכמובן עם הרבה התייחסות לעולם התקשורת. יותר מ-48 אמנים ישראליים ובינלאומיים יציגו בשלוש קומות המוזיאון. האטרקציות המרכזיות בתערוכה הן 14 עבודות של דמיאן הירסט, אחד האמנים המפורסמים בעולם, שיצירותיו הפרובוקטיביות נמכרות במיליוני דולרים, ואחת מהן אף נמכרה ב-100 מיליון דולר.
זו תערוכה ראשונה של הירסט בישראל ופסלו, "האספן", מעין "הפוך על הפוך" נועז בדמותו שלו, מוצג לראשונה בעירום מלא לאחר שבתערוכת לווין לבינאלה בוונציה ב-2017 הוצג חלקו העליון בלבד, מהמותניים מעלה. העבודות של הירסט הן חלק מתוך הפרויקט הפנטסטי שלו "אוצרות הספינה הטרופה שלא-תיאמן", המתבסס על סיפור דמיוני כביכול של חפירות ארכיאולוגיות של ספינה טרופה מהתקופה הרומית. היצירות מתארות דמויות מיתיות ודתיות ממגוון תרבויות עתיקות ועד מיני מאוס של ימינו ומעלות שאלות ביחס לנושאים של אמת, אמונה וההבניה של ההיסטוריה. העבודות, המכילות זהב, כסף ואבני חן, עוסקות גם בתפיסת היוקרה בימינו.
"תופעת הפייק ניוז עומדת במרכז אשכול התערוכות", אומרת האוצרת, סבטלנה ריינגולד. "התופעה שנכנסה לחיינו עם האינטרנט, הרשתות החברתיות והפוליטיקה מהווה איום חמור בעיקר על מערכות פוליטיות בכל רחבי העולם. המפנה הרדיקלי של טשטוש גבולות בין בדיון למציאות, בעולם שנשלט על ידי פוליטיקת פוסט-אמת, עומד במוקד והעבודות מדגישות כי האמת עצמה הפכה להיות רק אופציה אחת מבין שלל נקודות המבט בעידן האינטרנטי, שבו ההיררכיות מתרסקות. האמנים משתמשים באסטרטגיות של רמייה ובדיה - כגון שימוש בדמויות בדויות, מעשי קונדס והתערבות במציאות באמצעות התחזות. האמנים מבקשים להאיר את משבר האמון בתרבות התקשורת, בעיקר בעקבות השפעת האינטרנט".
התערוכות "מחווה לווידיאו Zero", "שיבוש מידע", ו-"Overload!" באוצרותה של רויטל סילברמן גרין עוקבות אחרי עיסוקם הביקורתי של האמנים, משנות השבעים ועד ימינו, באופנים שבהם המידע מועבר באמצעי ההפצה - מהדפוס המסורתי ושידורי הטלוויזיה ועד הרשתות החברתיות כיום. האמנים מצביעים על היחסיות של האמת המשודרת שמקורה בהטיות ובאינטרסים שונים, וכן בהעדפת הדימוי המפתה, הסיפור המושך והאסתטיקה הבידורית.
במסגרת התערוכות "כוח, אמת ופוסט-אמת" באוצרותה של לימור אלפרן זרד ו"דונלד טראמפ: נער הפוסטר", האמנים חוקרים את הקשר בין מערכי הכוח בחברה לבין סוגיות של אמת ושקר. רבים מהאמנים פועלים בדרך של התחפשות היתולית ומציגים באופן מוקצן את השקר של הגורמים בעלי הכוח, כדי לחשוף זאת באופן חריף ובולט. האמנים מבקשים לייצר מפלט מהדיכוי ולכונן עולם חלופי, כשהם עצמם וסביבתם הם המדיום לבריאה של העולם האמיתי.
התערוכה "האמן האמיתי", המתפרסת על פני קומה שלמה במוזיאון, כוללת אמנים רבים ופרויקטים של אמנים יחידים. העבודות קוראות תיגר על התפיסה של "האמן האותנטי", שיש לו קול אחד יציב, ברוח התפיסה הפוסט-מודרנית שעוסקת בריבוי זהויות, בדיון, זיוף ואחיזת עיניים. האמן החזותי לובש דמויות, בדומה לשחקן, ומציג קולות הטרוגניים שמדגישים את חשיבות הבדיה כנגד מיסוד הסמכות האמנותית וקיבוע הביוגרפיה של האמן. התערוכה תינעל ב-1 בספטמבר 2019.