פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התקף הפאניקה, הסירוב לסצנת העירום והעצומה נגד ישראל: פנלופה קרוז בריאיון מהלב

      בריאיון מיוחד לרגל עליית סרט החדש, "כולם יודעים", חושפת פנלופה קרוז כיצד במאי הוליוודי ניסה לנצל אותה בצעירותה, מספרת על ההתפרקות הנפשית שחוותה בצילומים ומסבירה מה הסוגיה הפוליטית שיכולה לגרום לה לאבד את העשתונות

      התקף הפאניקה, הסירוב לסצנת העירום והעצומה נגד ישראל: פנלופה קרוז בריאיון מהלב
      קולנוע לב

      בתום צילומי אחת הסצינות המאתגרות ביותר ב"כולם יודעים", במהלכה סובלת דמותה מהתמוטטות עצבים, פנלופה קרוז עצמה חוותה התקף חרדה. "היתה לי רמת סוכר נמוכה, ולחץ דם גבוה", מספרת השחקנית הספרדייה. "הלכתי לניידת שהיתה בקרבת מקום. בדקו אותי ואמרו שאני בסדר, ואז באתי לבמאי אסגר פרהדי והוא אמר - 'אוקיי, אם הכל תקין, בואי נעשה את התמוטטות העצבים עוד פעם'. הסיפור הזה ממחיש עד כמה עולם המשחק זה מקום משוגע".

      זו הפעם הראשונה בה קרוז, אולי השחקנית הספרדייה המוכרת והמצליחה בדורנו, משתפת פעולה עם פרהדי, אולי הקולנוען האיראני המוכר והמצליח בדורו, שלראשונה ביים סרט באירופה. "כולם יודעים" מתרחש בספרד, דובר ספרדית ומציג בתפקידים הראשיים את הזוג המלכותי של הקולנוע המקומי - קרוז וחבייר ברדם. השניים, שכזכור חולקים מיטה גם במציאות, מגלמים זוג החוזר לעיירת הולדתו של אחד מהם לצורך אירוע משפחתי, אך השמחה מופרת בעקבות אירוע לא צפוי שמאיים על גורל הצאצאים, חושף שלל סודות מן העבר ומוציא לדרך שרשרת אירועים דרמטיים, בהם אותו התקף פאניקה של הגיבורה.

      בכורת הסרט התקיימה לפני כבר כשנה, במסגרת אחת המשבצות היוקרתיות בעולם הקולנוע - ערב הפתיחה של פסטיבל קאן. בסוף השבוע האחרון, כחלק משטף התוצרים שעולה על המסכים לקראת חופשת הפסח, הגיע "כולם יודעים" גם לאולמות אצלנו.

      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כאב ותהילה" לפני חודש במדריד (צילום: אימג'בנק)

      את קרוז פגשתי עם קבוצת עיתונאים מרחבי אירופה, יום לאחר פרמיירת הסרט בפסטיבל קאן. למרות שלוח הזמנים הצפוף במהלך האירוע לא אמור לאפשר שום דחיות, השחקנית מתעכבת במשך לא פחות משעה וחצי. פעם כדי להיפרד מפרהדי, שנוסע לשדה כדי לחזור לביתו שבאיראן, פעם אחרת כדי להחליף שמלה ופעם מסיבות לא ברורות - אבל אף סוכנת או יחצן לא יעזו להגיד לה כלום, כי מי יאמר משהו לכוכבת כזו, זוכת האוסקר על "ויקי כריסטינה ברצלונה" וללא ספק אחד מן השמות הגדולים שמסתובבים בריביירה באותו זמן.

      בסופו של דבר, קרוז מתיישבת מולנו. גם אם מישהו שמר לה שמץ של טינה על כך שייבשה אותנו, כל טיפה של כעס נמחקת מיידית לנוכח הקסם האישי, הכריזמה והאדיבות יוצאות הדופן של הכוכבת הספרדייה, המדברת אנגלית במבטא שנותר חזק ביותר.

      "כאמא בעצמי, אשקר אם אגיד שהיה לי קל לגלם דמות שהמשפחה שלה נמצאת בסכנה", מודה השחקנית. "מה שנתן לי את הכוחות, זה הרצון לעבוד עם אסגר. הייתי כל כך נרגשת משיתוף הפעולה עמו, שזה איפשר לי להתעלות מעל הקשיים. עם זאת, במהלך הצילומים הייתי צריכה לפעמים לעשות הפסקה ולצאת להליכה, או לשבת ולדבר עם אנשים על דברים מטופשים, כדי להירגע לפני שאני שוב צוללת לתוך העומקים של התפקיד".

      העובדה שבן זוגך במציאות מגלם כאן את בן זוגך הקולנועי, עזרה או הקשתה עוד יותר?

      "יש בזה יתרונות, כי אנחנו מכירים כל כך טוב, אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה לא ממש שינה, ובכל מקרה זה לא משהו שחבייר ואני היינו רוצים להמשיך לעשות כל הזמן. אני אף פעם לא משתמשת בחוויות האישיות שלי לצורך התפקיד, אני לא מאמינה בשיטת העבודה הזו ולא מתבססת על חברים ועל בני משפחה לצורך התפקיד. מה שכן, אני מאמינה שהדברים שאתה עובר בחיים מותירים בך חותם ובהכרח הופכים לחלק מכל מה שתעשה, כך שההשפעה של מה שעברתי על איך שאני משחקת היא בלתי נמנעת - אני פשוט לא כופה את זה בכוח, זה משהו שקורה באופן אורגני. אני לא אותו אדם שהייתי לפני שנה, וזה בא לידי ביטוי בצורת המשחק שלי".

      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כולם יודעים" בפסטיבל קאן לפני שנה (צילום: אימג'בנק)

      התבססת על חוויות שעברו אחרות?

      "כן, קראתי על כמה מקרים שאירעו לאמהות אחרות. זה שובר לב. אני חושבת שיש כמה דברים בחיים שחייבים להיות קדושים, וילדים זה אחד מהם. לקרוא על כאב של אמהות, ושל אבות, זה קשה מנשוא".

      הבמאי אסגר פרהדי סיפר במהלך הצילומים קרא לך שירים של המשורר הפרסי ג'לאל א-דין רומי.

      "כן, במיוחד שיר אחד שלו, שעזר לי להתכונן נפשית לקראת אחת הסצינות המסובכות. זה שיר שמדבר על משפחה, ועל כך שאם אחד בה סובל, אז כל השאר סובלים. אני חושבת שהשיר הזה, כמו גם הסרט כולו, מדברים על הסבל שאנחנו כאנשים גורמים אחד לשני, על הצורה בה אנחנו מקשים זה על זה ועל השאלה אם זה אי פעם ישתנה. השאלות הללו נוגעות ליחסים בין בני משפחה, בין חברים ובין צבאות ומדינות".

      בהקשר זה, חבייר ואת חתמתם לפני חמש שנים, במהלך מבצע צוק איתן, על גילוי דעת שקרא לפעולות ישראל "רצח עם" ודרש מן האיחוד האירופאי לגנות אותה.

      "אני לא אוהבת לדבר על פוליטיקה, אבל אני כן רוצה לומר שלכל אחד, בכל מקום בעולם, צריכות להיות זכויות אנושיות בסיסיות, ומדהים אותי שב-2019 זה עדיין לא מובן מאליו, אלא משהו שצריך להתווכח עליו. העובדה שלא מאפשרים לאנשים לחיות בכבוד היא משהו שמעורר בי תגובות מאוד אמוציונליות".

      כולם יודעים (יח"צ , קולנוע לב)
      פנלופה קרוז עם חבייר ברדם ב"כולם יודעים" (צילום: יח"צ)

      ואם כבר מדברים על אמוציות, הרי שבאותו רגע קורה משהו שכמותו מעולם לא חוויתי בראיונות במעמדים שכאלה. כמה דקות לפני סיום המפגש הקצר, עיתונאית גרמנייה מבקשת מקרוז לחזור לראשית דרכה - בתחילת שנות התשעים, אחרי שפרצה ב"נקניק, נקניק" הספרדי וסומנה בהוליווד כדבר הגדול הבא, אך לקריירה הבינלאומית שלה לקח זמן להתפתח. בעקבות השאלה, משהו משתחרר אצל השחקנית הספרדייה. היה לה סיפור אותו שמרה בבטן במשך יותר מעשרים שנה, והיא מחליטה לשחרר אותו לאוויר העולם. כל זה קורה בדרך מרגשת, סוחפת ומעוררת השראה - מדובר ככל הנראה במונולוג המדהים ביותר שאי פעם הייתי עד לו בחיי.

      "כולם שואלים אותי אם הייתי פעם במצב שבו מישהו ניצל את הכוח שלו לעומתי", היא אומרת. "כולנו, כל הנשים, היינו במצב הזה, ולא רק בתעשייה שלנו. זה משהו שקורה כל יום, בכל תעשייה, בכל העולם"

      "לי זה קרה עם במאי מפורסם, שלא אגיד את השם שלו. הייתי צעירה מאוד, בצעדים הראשונים של הקריירה שלי, והזמינו אותי לטוס מספרד לארצות הברית להשתתף בסרט ענק. זו היתה נסיעת העבודה הראשונה שלי וזה היה ביג דיל מבחינתי"

      "בתחילה, נתנו לי לקרוא גרסה אחת של התסריט. אך כשהגעתי לאמריקה, פתאום היתה כבר גרסה אחרת, עם תוספת - סצינת עירום. שאלתי 'למה לא שלחתם קודם? אפילו 24 שעות קודם, לפני שעליתי על המטוס'. ענו לי - 'כי אמרת שאת לא מסכימה לעירום, ורצינו לדבר איתך על זה אישית'. היו שם ארבעה אנשים מן האולפן והבמאי. רצו שאחתום על ניירות ואסכים להתפשט. אמרתי 'אני לא חותמת'. הם הגיבו 'אבל הבאנו אותך עד לפה'. ניסיתי להסביר להם שזה לא מכובד ולא הוגן, ובסופו של דבר, עזבתי את המקום בלי לחתום ולא עשיתי את הסרט. חזרתי לספרד"

      "עד היום אני זוכרת איך הרגשתי כשישבתי במטוס בדרך חזרה. הייתי כל כך גאה בעצמי. הרי הצורה בה הלכו להתייחס אליי לאורך כל הדרך היתה ברורה כבר מן הרגע הראשון. איבדתי את התפקיד, אבל הרווחתי את הכבוד שלי. לא הייתי מוכנה באותו שלב לסצינות עירום. הבטתי החוצה דרך החלון של המטוס וידעתי שאהיה גאה בעצמי כל חיי. זה היה מבחן ראשון שלי, ועמדתי בו. ה'לא' הזה הביא לי הרבה דברים בחיים. הוא נתן לי עוצמה. אמרתי להם 'אני שמה זין, אני חוזרת למשפחה שלי. לא אשאר שישה חודשים באמריקה כשאתם מתייחסים אליי ככה'. המצחיק היה שעד אז לא הצלחתי לדבר באנגלית, אבל מרוב שזעמתי, את המשפטים האלה כבר צעקתי באנגלית שוטפת. זה היה נס"

      פנלופה קרוז (AP)
      פנלופה קרוז ב-2001 (צילום: AP)

      "בעבר, חשבתי שאין טעם לספר את הסיפור הזה", מסבירה קרוז. "חשבתי שהוא ארוך מדי ולא יעניין אף אחד, ולכן לא דיברתי עליו עד היום. כעת אני מבינה את החשיבות והמשמעות שלו. אני מספרת אותו כי אני מקווה שצעירות ישמעו אותו, כי גם הן בטח ייתקלו בסיטואציות כאלה. אני עשיתי את מה שעשיתי והרווחתי הרבה כבוד ואמון בעצמי, וזה השתלם לי לאחר מכן. כשאתה הולך בעקבות הלב, דברים טובים קורים לך. הנה, עובדה שבהמשך החיים, ובלי שיזמתי את זה אפילו, התקשר אליי הבמאי הבריטי סטיבן פרירס והציע לי לבוא לאודישן, בלי שום תנאים או מניפולציות. כך קיבלתי את התפקיד ב'ארץ קטנה גדולה' ב-1998, ואז הגיעו גם 'ונילה סקיי' ו'ויקי כריסטינה ברצלונה' והרצף המשיך. אז הייתי צריכה לחכות כמה שנים, והפריצה שלי התעכבה, ובסוף היא קרתה".

      מאיפה שאבת את העוצמה שלך ואת היכולת לעמוד כך על שלך?

      "מאמא שלי. זו מישהי שאני מעריצה. היא מלאת אמת, כבוד עצמי וכבוד לאחרים והיא לימדה אותי כל מה שאני יודעת. בסופו של דבר, הבית ספר שלך זה מה שאתה חווה בבית שלך".

      מה שסיפרת התרחש בתחילת שנות התשעים. יש דברים שהשתנו מאז, אבל כמות הנשים בתעשייה היא לא אחד מהם.

      "זה נכון. אתה מסתכל בכמות הנשים שביימו סרטים בספרד בשנה האחרונה והיא מגוחכת - שבעה אחוזים. אין שום סיבה שזה יהיה כך. זה לא הגיוני וזה מביך".

      היית רוצה לביים בעצמך?

      "אני חולמת על זה מאז גיל 16. ביימתי כבר פרסומות וסרט דוקו על ילדים חולי סרטן, אבל עוד לא הגשמתי את החלום לביים סרט עלילתי ארוך. שאלתי פעם את פדרו אלמודובר - 'אם ארצה פעם לביים סרט, תתן לי את ברכת הדרך?' והוא אמר לי - 'אם את מדברת איתי על הנושא, סימן שאת צריכה לעשות את זה'. יום אחד ארגיש מוכנה, כשאמצא את התסריט הנכון. זה לא יהיה מותחן או סרט פעולה, אלא משהו קטן, בספרדית, והתסריט יעדבר על הדבר הכי חשוב לי בחיים, שזה יחסים בין בני אדם".

      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כאב ותהילה" לפני חודש במדריד (צילום: אימג'בנק)

      בינתיים, אפשר לראות את קרוז ב"כולם יודעים", ובקיץ הקרוב ניתן יהיה לראות אותה גם בסרט נוסף. לאחר שכבר הופיעה אצל אלמודובר בשלל יצירות נפלאות, בראשן "הכל אודות אמא" ו"לחזור", היא מככבת גם בלהיט הטרי שלו, "כאב ותהילה", שצפוי לעלות כאן באוגוסט הקרוב.

      איך היה לעבוד עם אלמודובר שוב?

      "כל פעם מחדש, אני מתרגשת לשמוע אותו אומר 'אקשן'. העבודה עמו תמיד היתה התרגשות נפלאה, ולנצח תישאר כך".

      איך את משווה את העבודה עמו ועם אסגר פרהדי?

      "יש להם משהו משותף. לשניהם יש מעין פוליגרף פנימי. הם רואים הכל, ואי אפשר לעבוד עליהם - לא שהייתי מנסה באופן מודע, אבל אם בטעות לא אהיה כנה במאה אחוז, הם ישר יבחינו בכך ויעירו לי. חוץ מזה, אני יודעת שהם מעריצים זה את זה, כי כל אחד מהם דיבר איתי על האחר בהערצה רבה".

      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כאב ותהילה" לפני חודש במדריד (צילום: אימג'בנק)
      כולם יודעים (יח"צ , קולנוע לב)
      פנלופה קרוז ב"כולם יודעים" (צילום: יח"צ)
      פנלופה קרוז (AP)
      פנלופה קרוז ב-1999 (צילום: AP)
      כולם יודעים (יח"צ , קולנוע לב)
      פנלופה קרוז ב"כולם יודעים" (צילום: יח"צ)
      פנלופה קרוז (GettyImages)
      מדהימה כבר תקופה. פנלופה קרוז (צילום: אימג'בנק)
      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כולם יודעים" בפסטיבל קאן לפני שנה (צילום: אימג'בנק)
      כולם יודעים (יח"צ , קולנוע לב)
      פנלופה קרוז ב"כולם יודעים" (צילום: יח"צ)
      פנלופה קרוז (AP)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כולם יודעים" בפסטיבל קאן לפני שנה (צילום: אימג'בנק)
      פנלופה קרוז (GettyImages)
      פנלופה קרוז בהקרנת הבכורה של "כולם יודעים" בפסטיבל קאן לפני שנה (צילום: אימג'בנק)