הישרדות VIP: כשנעמה ושקד הושפלו באכזריות לעיני כולם

הרגע המנצח של הפרק היה ללא ספק חזרתה של ליהיא למשחק עם הכוח העצום שלה. מסכנים, יצא להם המוס שוקולד מהאף כשהבינו שלא רק שנתפסו בקלקלתם, אלא שהיחיד שחשד שקורה משהו היה דווקא ג'וזי, שהוא בדרך כלל לא הכפית הכי מבריקה במגירה. מספיק קשה להדיח מישהו מהמשחק, גם אם כביכול מגיע לו, ולתת על זה דין וחשבון חודשים אחר כך, בארץ. לפגוש אותו יומיים אחרי ההדחה ולהסתכל לו בעיניים, ועוד כשיש לו קלף שיכול להוציא אותך מהמשחק? זה לא נעים. לא נעים בכלל. הכוח שקיבלה ליהיא הוא היכולת לבחור שני אנשים לדו קרב הדחה - המפסיד עוזב את האי מיידית. ליהיא עשתה בחירה אסטרטגית מצוינת ולקחה את שקד וג'וזי, שני החברים הכי טובים על האי, שעד עכשיו שלטו ביד רמה במשחק. היה קצת מוזר לראות את ג'וזי ממרר בבכי על כך שהוא צריך להילחם בחבר הכי טוב שלו, כאילו היה מדובר בקרב על נורמנדי. אני חושדת שהוא בכה בעיקר כי בדיוק הפסיד לאייל במשימת החבלים ומהתרגשות שנבעה מכך שכבר עשרים יום הוא לא ראה תפוח אדמה, אבל ליהיא אמרה וצדקה - הברית שלהם חזקה וכבדה על המשחק, ורגע האיחוד הוא הרגע הכי נכון להתחיל לדלל בריתות. גם הדו קרב עצמו הולך להיות מעניין, למרות שלתת לג'וזי עוד חבל להחזיק בו אחרי המשימה הקודמת זה ממש לא הוגן. לא באמת אכפת לי מי מהם ילך, אבל אני חושבת שפרידה אחד מהשני תעשה להם ולמשחק רק טוב. כמו שליהיא אמרה על עצמה - היא יודעת לעשות טלוויזיה.

ההפקה, המשחק, או גיא זו-ארץ, לא יודעת מי מתכנן שם את המשימות והמשחקים, אבל רע. ממש רע. נכון, זה משחק, ונכון שהוא אמור להיות קשוח ומלא סבל ומבחני נפש, אבל יש גבול. בדיוק כמו שלקחו את מישל לרופא כשהוא היה חולה, ככה גם כל עניין ארוחת הפרס עבר את הגבול. כשהשולחן יועד לשבט אחד שזכה במשימה, מילא - לפחות זה מסונכרן עם חוקי המשחק. אבל להחליט במפתיע שהתפנה מקום בשולחן לכבוד מסיבת האיחוד ואז להכריח את ברקובר לבחור שמונה מתוך עשרה אנשים, ולהשאיר את שקד ונעמה לצפות בשאר אוכלים, כמו זוג חתולי רחוב, זה סתם משפיל, ואין לזה שום ערך מבחינת המשחק. זו התעללות גרידא, ושום דבר מעבר. או שרק השבט הזוכה אוכל, או כולם. להשאיר שני אנשים רנדומליים בחוץ זה פשוט אכזרי. היה מזעזע לראות אותם יושבים בצד, על ספסל המסכנים, מביטים בעיניים כלות על חבריהם למשחק אוכלים ארוחה של ארבע מנות. מה, אתם אמיתיים? אם ארבעה אנשים היו יושבים בצד, מילא - היה להם קצת כוח קבוצתי שיחזיק אותם נפשית, מה גם שזה היה מרגיש יותר כמו הישרדות VIP ופחות כמו בריונות VIP. זה היה רגע מטופש, דלוח מבחינה מוסרית, דוחה וסר טעם, שלא לדבר על מיותר מבחינה משחקית-אסטרטגית. תודה לכם, הפקה יקרה, שלא הוספתם משימת צד שבה אנשים מהשולחן זורקים אוכל באויר ונעמה ושקד צריכים לקפוץ ולתפוס את זה בפה. באמת, תודה.

פעם הייתה לי כלבה שקראו לה בובה, טריירית שחורה, חמודה וקופצנית, שכמה שהיתה מתוקה, ככה הייתה, איך לאמר את זה בעדינות - טיפשה. מה טיפשה, סתומה, נעל אצבע. אהבתי אותה מאד, אבל לא משנה כמה אהבתי אותה, נאלצתי בסוף להודות שהיא פשוט כלבה מטומטמת. בנוסף לכל היא גם הייתה נוירוטית רצח, והיתה לה נטייה להתגרד עד זוב דם, דבר שאף וטרינר לא הצליח לטפל בו. שמנו לה קונוס, מחסום, מרחנו עליה משחות ואמרנו עליה לחשים - כלום לא עזר. ואז החלטתי יום אחד שהיא סובלת מ'תסמונת הילד היחיד', ושהיא פשוט צריכה חבר לשחק איתו. אז הבאתי את סטיפי, גור חתולים שמצאתי ברחוב, לגור איתנו. הוא היה בן ארבעה שבועות ובגודל כף היד שלי, ופחדתי שהיא תתעמר בו. מה אני אגיד לכם? טעיתי. החתול ישר קלט שמדובר באהבלה מקצועית, ומהרגע שהוא נכנס אלינו הביתה, הוא לא הפסיק לנצל את זה לצורך הבידור של עצמו. הוא היה מתחבא לה בכל מיני פינות בבית וכשהייתה מתקרבת הוא היה קופץ ומבהיל אותה, כמו ילד שעושה "בווו!" לילד אחר. כל היום הוא היה עובד עליה. עולה על הספה, מתחבא מאחורי כרית וכשהיא הייתה בטווח קפיצה הוא היה מזנק עליה, נתפס עם הכפות הקדמיות על האוזניים שלה ורוכב עליה כמו דאינריז על הדרקון עד שהייתה מתעלפת. הוא היה גונב לה את המשחקים, אוכל לה את האוכל, ומציק לה ללא הרף. לא משנה כמה היא ניסתה לנקום בו, סטיפי תמיד היה יוצא כשידו על העליונה, למרות שהייתה בוגרת, גדולה, וחזקה ממנו פי עשר. ואת כל הסיפור הזה סיפרתי כדי להסביר למה נקרעתי מצחוק בסצנה בין שקד לנעמה בספסל המסכנים - כפרה על שקד. הכי בובה מצידו לחשוב שהוא יכול, באיזשהו יקום, זה, או כל יקום מקביל, לערבב את נעמה קסרי. בווו!

" ג'וזי לא יכול לנצח אותי, לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא. עומד מולו האס, הקינג, הקווין, ואפילו הג'וקר של הישרדות" - אייל ברקובר, מרימה לעצמה. ברגיל

"בעזרת השם" - שמחה, נושאת תפילה אחרי ששמעה שהפרס הוא ארוחה של ארבע מנות

"עבדו עלינו!" אירה, מגלה לראשונה שהיא בתוכנית ריאליטי על אי בפיליפינים

"חלאס, אוסקוטי, כאילו תשחררי" - לונה על אירה, בכל שפה שהיא לא ספרדית

"נעמה עכשיו לבד, בלי ליהיא. זה הזמן שלי להשתמש בה" - שקד, חי במחזמר, ברגע הכי פוקהונטס שלו על האי

"שקד הוא ילד" - נעמה, באיזי, משחקת סטנגה עם ערימת הגולגולות שתלויות לה על החגורה
(ואגב, בובה באמת הפסיקה להתגרד, לכל המעוניין)