אמן המחאה הישראלי אריאל ברונז קשר את עצמו (חמישי) ל"התרוממות", פסלו של מנשה קדישמן בכיכר הבימה בתל אביב, כדי להביע מחאה על יחסה של מדינת ישראל לניצולי השואה שחיים בה. "פסל זה, המתנתק מבסיסו ונוסק מעלה בזוויות כמעט בלתי אפשרית, מזכיר לנו כי האדמה לא חשובה" הסביר בפוסט בפייסבוק. "במדינה חומסת שטח ושררה, יום השואה הוא עבודת אלילים המעניקה לנו את הזכות להמשיך ולהקריב את קשישינו ואת ילדינו על מזבח הלאום. לכלוא עם שלם על ידי עם שנשלח כצאן לטבח, התרומם והפך לאומה משתלחת, משחיתה ושוחטת".
"אני נועל עצמי למטבעות אלה בקריאה לחדול מהעמדת הפנים", הוסיף וכתב ברונז, שהתפרסם בין השאר לאחר שתחב את דגל ישראל לישבנו במופע שקיים בוועידת הארץ לתרבות לפני כשלוש שנים. "אני קורא לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולהנהיג תחתיו את יום השכחה לשואה ולגבורה. אני קורא לא לעמוד בצפירה, לחדול להשתתף בעצרות, ולהפסיק להתאבל. אני קורא לשכוח ולא לזכור: לשכוח את הקורבנות, את אלו שנפלו בגבורה ואת אלו שהובלו אל מותם. לשכוח שאנו צאצאי הקורבנות. לשכוח את היטלר. לשכוח את הדברים המזעזעים שעשו לנו בשביל שתהיה לנו מדינה, כדי שנוכל לעשות לאחרים. לו רק ביטלנו, אפילו פעם אחת, את כל הטקסים והחגיגות, והעברנו את תקציב ה"זיכרון" שלנו, לאותם קשישים מסכנים שהגיעו לכדי פת לחם, היינו רואים נכוחה שיום הזיכרון לשואה הוא שמנציח את קורבנותם. 50,000 ניצולים זוחלים אל מותם מתחת לקו העוני, בני ערובה הנעולים בצווארם למראית העין והפחד".
"פסל הפלדה הבלוי מסמל היום את זעקות הבנים הנשחטים על המזבחות של מלחמות הלאום. זעקה זו ראוי שתחריש כל דממה של שגב מיסטי אותה מבקש המקרבן לעטות על עצמו. השנה אנעל את עצמי לאותן טונות של חלודה המאיימות ליפול על ראשינו, לפני הקורבנות החקוקים בשלושת העיגולים, שמשרדי הפרסום מכסים באימוג'ים, בכדורי פלאפל, בגלידות ובחזיות. אני אהיה לכם לעיניים, אף ופה, שזועק מכל עיגול ועיגולי מהפסל הסמוך ל"הבימה"".
לאחר שסירב להתפנות מהמקום ולפתוח את השלשלאות שקשרו אותו לפסל, הגיעו כוחות הצלה שחילצו אותו ופינו את ברונז מהמקום. האמן עוכב לחקירה במשטרה. בשנת 2018 זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב בקטגורית אמנים צעירים ומבטיחים. ברונז הוגדר על ידי שופטי הפרס כ"אמן ויוצר עצמאי יוצא דופן בעולם התיאטרון", וקיבל 9,000 שקלים.