נתון מדהים: כ-30 אלף ישראלים הגישו בקשה לקבל דרכון פורטוגלי במשך שלוש השנים האחרונות, בעקבות החוק המתיר ליהודים ממוצא פורטוגלי וספרדי לבקש אזרחות, כך חשף החודש העיתונאי הנריקה צימרמן בכתבה ברשת SIC הפורטוגלית. אני מספר על הנתון לכוכבת המוזיקה הפורטוגלית, הזמרת והמוזיקאית כריסטינה ברנקו (Cristina Branco), בראיון לוואלה! תרבות שמתקיים איתה בליסבון, ושואל מה דעתה על המפגש המחודש בין העם היהודי לפורטוגל. "הקהילה היהודית בפורטוגל עתיקה מאוד, אני יודעת שזאת אחת הקהילות הוותיקות ביותר באירופה", היא אומרת. "לכן זה מתקבל על הדעת ש-30 אלף ישראלים ביקשו דרכון פורטוגלי. אם השורשים שלי היו במקום אחר, גם אני הייתי הולכת בעקבותיהם, אם היה לי את היכולת לעשות את זה".
הידוק נוסף ושונה לקשרים בין המדינות יתקיים בחודש הבא: ברנקו בת ה-46 תשוב לישראל בפעם השלישית להופעה במסגרת פסטיבל מדיטרנה אשדוד שתתקיים ב-18 ביוני במשכן לאמנויות הבמה בעיר. ברנקו תגיע לפסטיבל במסגרת קידום אלבומה האחרון, "Branco". "המופע שלי בישראל יהיה בעקבות שני האלבומים האחרונים שלי, והוא עוסק בהומניזם ובגיוון", היא מספרת. "האלבומים האחרונים שלי עוסקים בלהתנהג כאדם רגיל. אני כאן כי אני אדם רגיל כמוך ולא דיווה".
מה סוד הקסם של מוזיקת הפאדו? מה השתנה בה מאז ימי הזמרת עמליה רודריגז האגדית?
"מוזיקת הפאדו השתנתה הרבה, וזה טבעי כי פאדו עוסק בחיים אורבניים, בחיים עצמם, בגדילה ובחברה. לכן זה טבעי שהיא כבר לא שמרנית כמו שהיא היתה פעם. כמובן שנציג בישראל פאדו מסורתי, כי חשוב לי לשיר את זה. יש שכבה מסוימת של טוהר המתכתבת עם פאדו במה שאני עושה. אבל אם להיות כנה, מה שיוצג בישראל אינה בדיוק מוזיקת פאדו, זה הרבה יותר מזה. היום אני שרה הרבה סגנונות של מוזיקה ששונים מאוד מפאדו, וגם פאדו כדי לשמור על ההשראה ועל השורשים שלי".
הפאדו מזוהה כמוזיקה עצובה, אבל את אמרת שזאת לא מוזיקה עצובה.
"ישנו יחס מסוים של זרים למוזיקת הפאדו, ודרך שבה רבים רוצים למכור את תדמית הפאדו, אבל זאת לא המציאות. מוזיקת הפאדו אינה בהכרח עצובה. יש בה עצב במידה מסוימת, יש בה צד רומנטי ונוסטלגי. פאדו זה כמו החיים עצמם, הם לא תמיד עצובים".
החיבור של ברנקו למוזיקת הפאדו הפורטוגלית קרה די במקרה. בצעירותה רצתה בכלל להיות עיתונאית, ונמשכה לג'אז עולמי יותר מאשר לזמרות ממולדתה. המהפך חל לאחר שסבא שלה העניק לה ליום הולדתה ה-18 במתנה אלבום הקלטות נדירות של דיוות הפאדו, עמליה רודריגז. היא נשבתה בז'אנר והעמיקה בו, וכמה חודשים לאחר מכן כבר הופיעה על במה. ברנקו הביאה אל הפאדו המסורתי משוררים וכותבים בני זמננו, שילבה אותו עם סגנונות נוספים וכיום היא נחשבת לאחת הקולות הבולטים והמוערכים ביותר בפאדו-ג'אז בפרט ולאחת האמניות החשובות בייצוא התרבותי של פורטוגל בשנים האחרונות ולמחדשת התרבות שלה. ב-2017 זכתה בפרס אגודת הכותבים בפורטוגל על אלבומה ה-14, "Menina", שיצא שנה קודם לכן, וכן הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב הפורטוגלי.
הזמר הפורטוגלי סלבדור סובראל, שזכה באירוויזיון 2017, אמר לקראת האירוויזיון בתל אביב: "אם הייתי משתתף השנה בתחרות הייתי עולה לבמה עם חולצה שעליה כתוב `Free Palastine`". מה דעתך על כך?
"אני חושבת שזה מסוכן להעביר מסרים באירועים חשובים כאלה. אמן וזמר לא יכול לנקוט עמדה. זה לא הוגן כלפי האנשים שמתעניינים בך. אתה צריך לשמור על דעתך לעצמך".
בניגוד אליך, רבים חושבים שחלק ממטרתו של האמן היא דווקא כן לבטא את דעתו הפוליטית.
"לא באירועים כאלה. כמובן שכולם יודעים מה עמדותיי במופעים שונים. אבל האירוויזיון זה אירוע ענק, כל העולם צופה בו, אז זה טיפשי להביע את הדעות באירוע הזה. זו דעתי, ואני אוהבת את סלבדור. הוא ואחותו יצרו שיר לאלבומי החדש".
הריאיון התקיים בתחילת החודש בליסבון, בקרבת הבית שבו גרה מדונה בתקופה הנוכחית בחייה, זמן קצר לפני שכוכבת הפופ הגיעה להופעה באירוויזיון בתל אביב. מדונה עברה לליסבון בשנת 2017, משום שרצתה שבנה ילמד כדורגל באחד מבתי הספר הטובים ביותר. אלבומה החדש, שייצא בחודש הבא, מושפע בין השאר ממוזיקת הפאדו הפורטוגלית. אני מציין את עובדות אלה בפני ברנקו, והיא אומרת: "כן, מדונה גרה כאן, היא רצתה לתפוס את האווירה פה, אני לא יודע אם היא הצליחה בכך. היא עברה לפורטוגל כי לאף אחד לא אכפת שהיא גרה פה. היא מסתובבת פה בחופשיות, ולאף אחד לא אכפת. אני יודעת לאן היא יוצאת, איפה היא אוכלת, כולם יודעים, אבל לאף אחד לא אכפת".
האם כפורטוגלית התאכזבת מכך שמדונה רצתה להופיע באירוויזיון בתל אביב, אבל לא הופיעה באירוויזיון שהתקיים שנה קודם לכן, כאן, בעיר שלה - ליסבון?
"זה בסדר מבחינתי. אני מעריצה של מדונה, אני אוהבת כמה אלבומים שלה. היא לגמרי שונה ממני. אני לא טיפוס כמוה. אני אוהבת כמה דברים שהיא עושה, אבל אני לא עוקבת אחריה, אז לא ידעתי על ההופעה שלה בתל אביב".
כריסטינה, רצית להיות עיתונאית בעבר. אז תני לנו כותרת לריאיון איתך.
"למדתי במטרה להיות עיתונאית. מכיוון שזאת לא הפעם הראשונה שלי בישראל אלא הפעם השלישית אז אולי הכותרת היא 'ברנקו חוזרת'".
מה הדבר הכי מצחיק או מוזר שקרה לך בזמן הופעה?
"יש לי סיפור עם אבוקדו בגאנה, אפריקה. לאחר הופעה שלי במקום, הנשיא של גאנה הזמין אותי לארוחת ערב ונעניתי לבקשה. בכמה מדינות באפריקה החשמל לא עובד כל היום, אז לא היה חשמל, אלא גנרטור שהשמיע רעשים נוראיים במהלך ארוחת הערב. בתום הארוחה, הנשיא אמר לי, 'אני כל כך שמח עכשיו, אני אשמח אם תשירי לי'. אמרתי שמבחינתי זה בסדר, המוזיקאים כבר כאן. אבל שומרי הראש נלחצו מאוד, ואמרו 'לא, זה בלתי אפשרי, אדוני הנשיא'. הוא התעקש. אני אמרתי שאוכל לעשות את זה, אבל יהיו חייבים לסגור את הגנרטור, כי הרעש שלו מאוד מטריד ואי אפשר לשיר ככה. הנשיא מאוד התעקש, אולי שתה יותר מדי אלכוהול. הובאו למקום הרבה נרות, הגנרטור נסגר ועמו כבה המנורות. יצרו מעגל אבטחה סביבנו וסביב הנשיא. התחלתי לשיר. במהלך ההופעה, לפתע נשמע בום חזק מהגג. המאבטחים קפצו על הנשיא. המוזיקה נעצרה. בסופו של דבר גילינו שהיה מדובר בסך הכל בכמה פירות אבוקדו שנפלו מהעץ".
כריסטינה ברנקו תופיע בפסטיבל מדיטרנה אשדוד, ב-18 ביוני במשכן לאמנויות הבמה בעיר. למידע נוסף על הפסטיבל ולרכישת כרטיסים לחצו כאן