1. "מעמיס את המזוודה/ ביפניות/וצמר פלדה/לא עוזב את ג'פאן/ יש לי כאן/ תספורת מגניבה" (מתוך "ג'פאן", שיר הפתיחה של האלבום "בשנת החרב בחוץ והרעב מבית"). אחרי הרבה זמן של ציפייה יצא אריך הבכורה של יאפים עם ג'יפים, בלייבל פאקט. הג'יפים הצליחו להגיע לאיזושהי תודעה אחרי אי.פי ב-99, והשיר באוסף נענע, ונרשמו כיופי של הבטחה. עכשיו הם כאן כדי לממש.
היאפים, שהם בעצם דניאל קיצלס ונעם יעיש, מארגנים לואו פיי של עצמאות, עם ריח של פולק וטעם ניסיוני. הם מנדבים בטירוף ירושלמי מוטיבים של כבישים, ולא מתביישים להוסיף לגיטרות הנהדרות וללופים הבריאים שלהם גם נגיעות של בנג'ו, מנדולינה, טמבורין, אקורדיון - עליהם הם מנגנים - או גם כלי מיתר, פסנתר, סקסופון וחצוצרה, שחברים שלהם עוזרים להם.
"אני חי על טיפות עיניים/וסוכר חום" (מתוך "הבת של הדיקן"). העיבודים של הג'יפים כיפיים במיוחד. הם עשירים, הזויים, הם עמוסים. לעתים עד רעש. בטקסטים שלהם, מהם בהחלט ניתן לגרוף הנאות, הם נכנסים לתחום שלהקה כמו ג'ירפות נגעה בו, עם הנונס, אבל בלי הקאלט. יודעים לספר סיפור. יודעים איך לספר-לשיר. יודעים לנגן. ועושים הכל יחסית בצורה רגועה, ועם יופי של חדווה."הבת של הדיקן" הוא שיר ממש מעולה, כך גם "ממזר". בדקו את זה.
יאפים עם ג'יפים הם עוד הוכחה לכך שיש בארץ מוזיקה מעולה, ואנשים שעושים אותה, והרבה אנשים שלא שומעים אותה. אז תהיו קולים, תפרגנו לעצמכם, תשמעו קצת מוזיקה חדשה.
2. "נזכר בשנות השמונים תמיד כשיש גשם/כאילו שהיה חורף כל הזמן" (מתוך "הקונפורמיסט" של מוניקה סקס). הסינגל החדש של מוניקה סקס יצא כעת, בדרך לאלבום חדש. מדובר בשיר יחסית רגוע שדוגר לי בראש מאז ביצע את הבכורה שלו בהופעות לפני די הרבה זמן. כיף לשמוע אותו בגירסתו המאולפנת, ויש לי סוג של תחושה שהוא יכול לעשות מלא דברים במסגרת הרדיו הישראלי. בכל מקרה, זה יופי.
3. "בגלל האנשים שאני אוהבת/ אני עושה את עצמי אבן ואש" (מתוך "בגלל האנשים שאני אוהבת" של אסתר שמיר). סינגל צ'ילאאוט חדש יצא לאסתר שמיר, אחת מהסינגר סונגרייטריות הראשונות בארץ, שפרשה מכל העסק הזה לפני משהו כמו 15 שנים. אחד השירים שאני הכי אוהב לפעמים הוא "עברתי רק כדי לראות" שלה, וכנראה שבגלל זה תמיד ארצה לשמוע ממנה עוד דברים. בשנים שחלפו עברה אסתר לעסוק בצדדים הספירטואלים שלה, ופיתחה שיטת ריפוי אלטרנטיבית שהולכת על סאונד וקול כאמצעי תרפויטי ראשי. הסינגל החדש, "בגלל האנשים שאני אוהבת", שזוכה לעיבוד ולחן של אילן וירצברג, בהחלט נשמע בכיוון הזה, עם דקלום-הקראה של טקסט די מגניב, שעושה לי הרגשה בהחלט יותר בריאה. משמח לשמוע שעדיין יש לה את זה, אם כי אני חייב לציין שההפקה, בעיקר משום ניסיונותיה לתחדש, נשמעת מעט נושנה.
*
מסתבר שאני חי בחלק הטוב
25.12.2002 / 12:58