אנד יו וויל נואו אס ביי דה סמל אוף דה לגס

ניסו שור בחר כאן את דה סטריטס כאלבום של 2002, אם לא של החיים שלו, במאמר יפה ומרגש, גם למי שחייב לחפש חלונות לפתוח אחרי שתי דקות של טו-סטפ-גאראז', כמוני. רק מה, איפשהו בהתחלה הוא אמר שם שהשנה הזו היתה משעממת מבחינה מוזיקלית. הוא גם כתב שלדעתו זה די פאדיחה לסכם כאן את היבול הלועזי, בשנה שבה במקום שבו אנחנו גרים נדמה שכולם נהנים לעשות את הצעדים לכיוון חינגת האבדון הפנימית שלנו. הוא צודק כמובן, זו אכן פאדיחה, אבל להגיד ש-2002 היתה משעממת זה די לטעות.

כל כך הרבה מילים ובירות מקומיות נשפכו על זה, עד שממש לא התחשק לי לבוא לפה בסוף דצמבר ולהסביר עד כמה הרוקנרול התרומם בשנה האחרונה על שתי רגליו האחוריות ותקע נוד. בסוף השנה שעברה, עם הגיחה של ווייט סטרייפס וסטרוקס, הוחלט ונקבע כי 2002 תהיה אחלה של שנה לרוק, וכך היה ואין מה לעשות. לומר את האמת, אני לא יודע כמה מסטרפיסים יצאו במהלכה, אבל אני כן יכול להגיד שמדובר בשנה עם כמות נכבדה למדי של אלבומי רוק טובים, לפחות אם אתה לא תקוע בקטע חזק של נגד. בכדי לא להותיר ספק אני אזרוק כמה שמות, גם בשביל הנפח.

אלבום חדש אחרי תשע שנים לברידרז, אלבומים חדשים ומעולים לסוניק יות, פליימינג ליפס, מאדהני, ודיוויד בואי. הויינס, ההיייבס, היה יה יה'ס. אלבום מטורף של פרל ג'אם, שיר חדש של נירוונה, שיבתו של כריס קורנל עם רייג' אגיינסט דה מאשין לאודיוסלייב. ג'רי קאנטרל באלבום סמוך למותו של ליין סטיילי. דיסק חדש לבק (שאני לא יודע מה יותר מגרד, הבון טון לרדת עליו, או זה שמגדיר אותו כיצירת על), ניל יאנג (רפובליקאי להחריד, אך מרגש בדרכו). פרנק בלאק הוציא שני אלבומים במקביל. יצא אלבום הסולו הענוג של ג'ואי רמון ז"ל. קווינס אוף דה סטון אייג' יצאו מלכים. אנד יו וויל נואו אס ביי דה טרייל אוף דה דד הביאו במופת. סליטר קיני חזרו עם השישי.

וגם הדטסאנס, אנדרו וו.ק, אלבומים חמודים לוויזר, פו פייטרס, אואזיס, אש וסופרגראס. בראד הוציאו את השלישי שלהם אחרי 5 שנים. מארס וולטה, ספרטה, פריטי גירלז מייק גרייבס. ג'יי מאסיס, פדרו דה ליון. הקופר טמפל קלואוז, אלקטריק סופט פרייד, דה קוראל, בדלי דרון בוי. ברייט אייז, איידלוויילד, לאמבצ'ופ, לאיירס, אינטרפול, סומטיקס, אווריל לאבין.

ועם כל הכיף הזה נשאר גם זמן לחרא, ובראש הערימה: הבלאק רבל מוטורסייקל קלאב שמסריחים מעור, המיוזיק השרוטים ורד הוט צ'ילי פפרז שביצעו בעצמם וידוא הריגה.

חישוב קצר וכמה סימנים שמנוניים של אצבע על המסך מראים שמדובר בכמות של 40 פלוס אלבומי רוק שווים בהחלט שיצאו השנה, וזה מבלי לגלוש עמוק מדי לאזוטריה ועם בטח לשכוח כמה אחרים. תאמרו שאני מפרגן, אחליק לכם כיף. בניגוד לשנה שעברה, קשה לי עכשיו לתת תחזית, אבל אני עדיין רעב.