אחד הביטויים שחוזר פעם אחר פעם באירועים של פסטיבל "מקודשת" הירושלמי הוא "המסת גבולות". הכוונה, למי שלא יורד לסוף דעת הביטוי, היא שבירת סטיגמות ופירוק דעות קדומות. בין מי למי? חילונים וחרדים, ערבים ויהודים, שמאלנים וימנים, סטרייטים ולהט"בים, אשכנזים ומזרחים, ולמעשה בין כולם. זהו גם אחד הדגלים המרכזיים שהפסטיבל שם לעצמו כיעד. "חשוב לנו להמיס את הפחד והבורות, והדבר הזה מתקיים אך ורק בהיכרות", מסבירה נעמי פורטיס, מנכ"לית "עונת התרבות בירושלים" שפסטיבל "מקודשת" הוא גולת הכותרת של פעילותה. "הבנו שמה שנתפס כנטל של שונות, אנחנו רואים בו דווקא פוטנציאל אדיר. השלב הראשון הוא פשוט להכיר, להאניש את האחר. זה תהליך תובעני שבסופו השטיח מתחת לרגליים נשמט והיסודות של האמונה מתפרקים לגמרי".
אחד הדברים המרכזיים שמצליח במסגרת הפסטיבל לפרק את הדעות הקדומות הוא "מסע להמסת גבולות". מדובר למעשה בסיור בן חמש-שש שעות ברחבי ירושלים שבמהלכו מאזינים ארבעים המשתתפים להקלטה של אדם שמספר את סיפורו האישי. במהלך הסיור נפגשים המשתתפים עם כמה דמויות מרתקות שמטרתן - איך לא? - לשבור סטיגמות ו"להמיס גבולות". אנחנו, לדוגמא, נפגשנו עם מורה ערבי שמדבר על שכונת בקעה הירושלמית ועל הנכבה, סופרת ילדים ונזירה שמסייעות לילדי פליטים, מעצב אופנה גיי שהתאלמן ונשאר עם ארבעה ילדים, כששניים מהם סובלים משיתוק מוחין, ולבסוף - ר', חסידת גור, שמנפצת כל דעה קדומה אפשרית על חרדים והעולם שבו הם חיים. ר' היא גם זו שמספרת את סיפורה למשתתפי ה"מסע" ואיתה נפגשים בסופו. המפגש איתה, יש להודות, מטלטל. כל מה שאי פעם חשבנו על חרדים וחסידי גור משתנה ברגע כשנחשפים לדמות האינטליגנטית, המורכבת, המעודכנת והעמוקה של ר'.
"בשבילי המסעות להמסת גבולות הם סוג של הישג ביכולת להביט במציאות, לנסח ממנה תובנה ולייצר עבודת אומנות", מודה פורטיס. "ה'מסע' הוא למעשה חמש-שש שעות של עבודה פרופרמטיבית לחלוטין, כאילו הלכנו להצגה או הופעה של חמש שעות, אבל כזו שמסתובבת במרחב הציבורי עם כל מה שהוא מביא. ברגעים מסוימים היא נטועה כולה במציאות, נובעת מהמציאות ומביטה בו. בתוכה שזורים גם רגעים דוקומנטריים לחלוטין, כלומר המפגשים עם אותם אנשים כמו סופרת הילדים או מעצב האופנה, שהם אינם אמנות והם אינם מבוצעים על ידי אמנים. זה כשלעצמו ממיס גבולות".
איך נוצר הקשר עם ר' החרדית מחסידות גור?
"בפסטיבל 'מקודשת' אנחנו עושים אמנות שהיא ספציפית לירושלים ונובעת מהמציאות של ירושלים. כולנו עסוקים בללמוד ותמיד היה לנו ברור שריבוי הנראטיבים בירושלים חייב להיות חלק מהסיפור שאנחנו מספרים על העיר. גם כשאוכלוסיות לא היו בקשר איתנו ולא היו חלק מהפסטיבל, תמיד ניסינו להבין את הנראטיב שלהם לא ממקום שופט אלא ממקום מנכיח. שנים ניסינו ליצור קשר עם המגזר החרדי, לא כל כך בהצלחה, ואיפשהו לפני שנה וחצי נפתח הצוהר עם ר'. ההיעדר של החרדים בפסטיבל כאב לי מאוד, והיום העובדה שהיא לוקחת חלק במסעות לשבירת הסטיגמות והמסת גבולות מרגשת אותי מאוד".
הקסם של הפסטיבל, שנפתח ב-3 בספטמבר ויימשך עד 21 בחודש, הוא שרובו ככולו מתקיים במרחב הציבורי וברחבי העיר ירושלים. בכך הוא מנסה להביא את האומנות אל הציבור הרחב. "המטרה היא גם להנכיח אמנות בכל מיני מקומות וגם להוציא את החוויה של הצופה מהאולמות הסגורים והמנותקים", מאשרת פורטיס. "אני לא חושבת ש'מקודשת' יכול להגיע לכולם. זה לא פסטיבל שמתיימר לעשות כך, אבל הוא מנסה לא להדיר אף אחד. אנשי אמנות חושבים שאם למישהו אין מספיק השכלה או ניסיון, הוא לא יכול ליהנות מהחוויה. גם את הפחד הזה צריך להמיס. צריך לאפשר להנגיש. אמנות לא מדברת רק אל האינטלקט אלא אל הלב, אל התודעה, אל החושים, מה שיש לכולנו. חווית האמנות זה משהו שכולנו יכולים לחוות".
מלבד ה"מסעות להמסת גבולות", יעלה בחמישי הקרוב (12.9) בפסטיבל מופע מרתק בשם "ש-ל-ם", מופע מוזיקלי שבו נגנים ינגנו על כלים שבורים, זנוחים או "תשושים", כהגדרת מפיקי המופע. שלושה מלחינים - דודו טסה, מאיה דוניץ וניזאר אלכאטר - כתבו שלושה קטעי מוזיקה ומאה נגנים ינסו להפוך את השבר למנגינה שלמה. המנצח הוא של תום כהן. מופע נוסף ששווה לשים אליו לב הוא "ליל השוטטות", חגיגה של מופעים שתתחיל בחמישי הבא (19.9) בחצות ועד אור הבוקר. בין שלל המופעים: מופע זריחה של שלומי שבן ואיתמר דוארי מארחים את שולי רנד ומופע פתיחה של "גרופ שימשק" שמובילה דריה ילדירים מטורקיה. בנוסף מפעיל הפסטיבל מועדון בשם "FEEL בית" שמתקיימים בו מופעים ומסיבות כמעט כל יום בכל הניחוחות האפשריים ובכל השפות האפשריות - עברית, ערבית, אנגלית ואפילו יידיש. בגן הסוס בירושלים שוכן ארמון שכל כולו מורכב מ-550 חלונות שאסף במשך שנים ארוכות האמן והאקטיביסט הירושלמי המנוח יורם אמיר. גם את זה לא כדאי לפספס. מי יודע, אולי גם הגבולות שלכם ימסו.