פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המהפכה תחכה: "איש מזל התאומים" פורץ דרך, אבל הצפייה בו היא סבל טהור

      "איש מזל התאומים" בכיכובו של וויל סמית' מתיימר להמציא מחדש את הקולנוע, באמצעות שלל חידושים טכנולוגיים. אולי בעתיד נזכור אותו כאבן דרך היסטורית, אבל כרגע הצפייה בו היא חוויה מפרכת, מסויטת וקשה מנשוא

      המהפכה תחכה: "איש מזל התאומים" פורץ דרך, אבל הצפייה בו היא סבל טהור
      פורום פילם
      דירוג כוכבים לסרטים - 1 כוכבים (עיבוד תמונה)

      אנג לי הוא קולנוען פורץ דרך, שאוהב להתנסות בחידושים טכנולוגיים ולבחון כיצד אפשר להשתמש בהם כדי לספר סיפורים בצורה אחרת מכפי שעמיתיו עשו בעבר. לפעמים, זה מצליח, כמו למשל ב"חיי פיי" המופלא, שזיכה אותו בפרס האוסקר. לעתים, זה עובד פחות, כמו לדוגמה ב"הענק" - סרט שאמנם הקדים את זמנו בכל הקשור לעיסוק בגיבורי-על ולשימוש באפקטים ממחושבים, אבל כשלעצמו, היה קשה מנשוא. גם כעשור וחצי לאחר הצפייה בו, אני זוכר איך ישבתי מול המסך וזעקתי "די, שייגמר כבר!".

      בסוף השבוע האחרון, עלה לאקרנים בארץ וברחבי העולם "איש מזל התאומים", הניסוי הקולנועי השאפתני החדש של הבמאי. כך ניתנה לנו ההזדמנות לבחון לאיזה משתי הקטגוריות נופל הסרט הפעם. למרבה הצער, התשובה היא שהוא חדשני עוד יותר מ"הענק", אך גם יותר מפרך לצפייה ממנו, בלתי נסבל ממש.

      העלילה פשוטה למדי: סיפורו של מתנקש-על, בגילומו של וויל סמית', שפעל בשירות הממשלה במשך שנים, ואז החליט לפרוש מהמקצוע, למגינת לבם של מעסיקיו. בתגובה לכך, הם מכינים שיבוט צעיר שלו, ושולחים אותו בעקבותיו.

      התסריט הזה נכתב במקור עוד ב-1997, והכוונה המקורית היתה שאת הגיבור ואת השיבוט הצעיר שלו יגלמו שני שחקנים שונים. אנג לי, לעומת זאת, משתמש בסופו של דבר באחת הטכנולוגיות החדשניות הכי חמות בשוק - "ההצערה", המאפשרת לוויל סמית' לשחק תפקיד כפול. גם את עצמו כיום, וגם את עצמו כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו, ונראה כפי שאנו זוכרים אותו מ"הנסיך המדליק מבל אייר".

      איש מזל התאומים (יח"צ , פורום פילם)
      כמו משחק מחשב הזוי. מתוך "איש מזל התאומים" (צילום: יח"צ)

      נוסף לכך, משתמש אנג לי בטכניקה פורצת דרך נוספת, אותה חנך גם בסרטו הקודם, הכישלון הקופתי המהדהד "מצדיעים לך, בילי לין!". בלי להיגרר יותר מדי לתוך הרזולוציות הטכניות, נאמר כי היא מתבססת על תלת-ממד, על רזולוציה גבוהה מן המקובל ועל מהירות פריימים לשנייה גדולה בהרבה ממה שהורגלנו אליו בסרטים, כזו שמיישרת קו עם הנהוג בעולם הגיימינג. המתקפה הכוללת הזו על החושים נועדה ליצור תחושה סופר-ריאליסטית, כאילו שמה שמתרחש במסך הגדול קורה מסביבנו ואנחנו חיים בתוכו. כמו המעבר ל-HD, שגרם לטלוויזיה שלנו להיראות מוחשית הרבה יותר, כך גם הגישה הקולנועית החדשה הזו, שאמורה לאפשר לנו להבחין בכל קמט בפניו של וויל סמית' ולחוש כאילו האופנוע עליו הוא רוכב שועט לכיווננו.

      ייתכן שבעוד כמה שנים, השכלולים הללו כבר יהיו הסטנדרט. כרגע, בפועל, זה לא עובד. הסרט פשוט נראה מוזר, ועוד יותר מאשר "מלך האריות", שהיו לו בעיות דומות, הוא מייצר אי נוחות, כאילו שאנחנו לא צופים בתוצר המוגמר עצמו אלא רק באחורי הקלעים שלו, עם כל השיבושים הלא מלוטשים שעדיין יש בהם. הטכנולוגיות החדשניות, בקיצור, עדיין בחיתוליהן, והוליווד מתגלחת כרגע על הזקן שלנו, הצופים. זה מגרד, וזה מעצבן בעיניים.

      בעיה נוספת במראה של הסרט היא החזות של כוכבו. "איש מזל התאומים" מתיימר להיבנות על הניגוד בין הגיבור לגרסה הנערית שלו. השיבוט החצוף אף מכנה אותו "זקן" וכיוצא בכך. אלא שוויל סמית' נראה סבבה לגמרי, צעיר בהרבה מגילו (51 ושבוע, למי שתהה) וממש לא כמו מי שזקוק לגרסה צעירה. התוצאה היתה משכנעת יותר לו היו לוקחים לתפקיד הראשי שחקן מקריח, עם כרס ובלי שמחת חיים, אבל כנראה שליהוק כזה אינו מסחרי מספיק להוליווד.

      איש מזל התאומים (יח"צ , פורום פילם)
      ליהקו אותה רק כדי שאפשר יהיה להפשיט. מרי אליזבת ווינסטד עם וויל סמית' ב"איש מזל התאומים" (צילום: יח"צ)

      אחרי בצורת ארוכה, וויל סמית' חזר לעצמו השנה ב"אלאדין" הנפלא. אך כאן, העימותים בינו לשיבוטו הצעיר נראים כאילו מישהו יצר משחק מחשב על פי "הנסיך המדליק מבל אייר", ועשה זאת תחת השפעת סמים קשים. לתוך הדינמיקה ביניהם נכנסת גם סוכנת צעירה, בגילומה של מרי אליזבת ווינסטד, ונדמה שהקיום שלה בסרט נועד בעיקר להוביל לסצינה בה היא נדרשת לפשוט את בגדיה ולהישאר בתחתונים בלבד.

      נוסף לכך, יש עוד כמה פגמים ב"איש מזל התאומים" - אלמנטים בסיסיים כמו דמויות, סיפור ודיאלוגים. השימוש בטכנולוגיה החדשנית אינו מוצלח, אבל גם אם היה כזה, לא היתה לכך כל משמעות בלי תסריט טוב, והתסריט כאן לוקה בכל דופי אפשרי. ניכר כי את הגירסה המקורית שלו כתבו כבר לפני שני עשורים, ומאז עברו עליו עוד הרבה ידיים, שהפכו אותו לתוצר הכי גנרי שיכול להיות, כאילו נכתב בסופו של דבר בידי אלגוריתם.

      איש מזל התאומים (יח"צ , פורום פילם)
      הדיאלוג עם הכוסברה יהרוג אתכם. מתוך "איש מזל התאומים" (צילום: יח"צ)

      כתוצאה מכך, הסרט מורכב מרצף של קלישאות ותפניות צפויות וסתמיות. הדיאלוגים נעים בין הצהרות פומפוזיות ובנאליות לחילופי דברים משונים ביותר כמו "אני שונא כוסברה/כולנו שונאים כוסברה". לרבים מהם אחראי הארכי-נבל הכושל, מנהל התוכנית הממשלתית הסודית, אותו מגלם קלייב אואן, בחוסר חשק מובהק. גם העיסוק בשאלות הפילוסופיות, הפסיכולוגיות והמוסריות שהתסריט מנסה להעלות נותר שטחי ביות, והדינמיקה בין הגיבור לשיבוט שלו הופכת במהרה לתיאור שגרתי ונדוש של מערכת יחסים בין אב לבנו המנוכר, שכמותה ראינו כבר עשרות אלפי פעמים בדרמות אמריקאיות למיניהן.

      "איש מזל התאומים", בקיצור, הוא קוריוז. השאלה היא איך נסתכל עליו בעתיד. ייתכן שאנג לי שוכב כאן על הגדר למען תעשיית הקולנוע בעשור הבא, והניסיון הכושל שלו יפתח את השער לתוצרים מוצלחים בהרבה. ייתכן גם שזה לא יקרה, והסרט לא ייזכר אפילו כהערת שוליים זניחה. כך או כך, דבר אחד בטוח: כעת, הצפייה בו היא סבל צרוף.