בסוף השבוע הבא (24.10) ייפתח בפעם ה-13 פסטיבל אינדינגב. השנה יציע הפסטיבל חוויה מורחבת ומשודרגת בזכות שיתוף הפעולה עם המפיק שוקי וייס שיביא לפסטיבל לראשונה להקות ואמנים מחו"ל שיופיעו במתחם הפסטיבל הענק. אבל כמו תמיד, הלחם והחמאה בפסטיבל הם עשרות האמנים המקומיים שמציגים את מיטב היצירה העצמאית בארץ. הפעם, במקום להתמקד באמן אחד, החלטנו להעביר את הכדור אל כמה אמנים ולבקש מהם לראיין אחד את השני - משי צברי, דרך נטע אלקיים ויהלי סובול, וכלה יובל מנדלסון ועוד רבים וטובים. התוצאה לפניכם:
שאלה לשי צברי: בעשייה הענפה שלך לאורך השנים יש הרבה שיתופי פעולה מוצלחים. מתוך הליינאפ של אינדינגב הקרוב, עם מי היית רוצה לשתף פעולה ולמה?
שי צברי: "אחד הדברים שאני הכי אוהב במוזיקה - ובכלל בעולם - זה שמישהו מגלה לך יופי שלא הכרת. זה יכול להיות משפט מוזיקלי מקורי או סולו מעורר מחשבה או אפילו צורת הגייה שלא חשבת שהיא הגיונית בשיר. זה אפילו יותר מגניב אם אתה חושב שאתה מכיר שיר (כי כתבת אותו למשל) ואז בא מישהו ועוזר לך לראות אותו באור אחר. זאת הסיבה שאני ממש אוהב לשתף פעולה עם אמנים אחרים וזו גם אחת הסיבות שבגללן אני עושה את זה כל כך הרבה. בפסטיבל השנה יש לא מעט כאלה שהייתי שמח לשתף איתם פעולה (וגם כאלה שאיתם כבר עבדתי בעבר), מהרשימה המעולה של המשתתפים קופצים לי אביב גדג' שמכשף אותי במילים שלו, האחים צברי שחוץ מזה שאנחנו חולקים שם משפחה אני עף על האנרגיה והחוכמה שלהם, דניאל סאן קריאף שהיא הבטחת העשור של הלב שלי והזמרת הכי מעיפה שהכרתי, ושוזין שאני עף על ההפקות שלו, לא משנה תחת איזה כובע".
(שי צברי יופיע על במת הקוף ביום חמישי 24.10 בשעה 21:00)
שי צברי שואל את נטע אלקיים ועמית חי כהן: למה אתם לא אוהבים כשאומרים עליכם שאתם עושים מוזיקה מרוקאית?
נטע אלקיים: "המושג "מוזיקה מרוקאית" הוא רחב בעינינו. מרוקאים עושים גם רוק, פופ, נויז וראפ. האם יקראו למוזיקה שלהם מרוקאית? לא בטוח. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בציפיות מאוד סטריאוטיפיות של קהל לקבל מוזיקה שנתפשת בעיניהם כמרוקאית. בגלל העובדה שאנחנו מושפעים ומקבלים השראה מהמוזיקה מרוקאית ושרים במרוקאית, לפעמים הקהל מצפה שנשמר אותה בול כמו המקור ונתחיל לעבוד בתוך בית המקדש של המסורת. משפטים כמו 'ככה לא עושים את זה', 'ככה כן עושים את זה', 'ממתי יש חצוצרה במוזיקה מרוקאית?' ייענו מן הסתם בתשובה שאין לנו שום כוונה לחקות את המקור. בסוף היום בחשבון הנפש עם עצמנו, המוזיקה שלנו היא תוצאה של מי שאנחנו, והיא כוללת השפעות רבות - מרוק, ג'אז, פופ ועד פיוט: היא גם מוסיקה מרוקאית אבל לא רק".
(נטע אלקיים תופיע על במת הקוף ביום חמישי 24.10 בשעה 20:00)
נטע אלקיים שואלת את דניאל סאן קריאף: לדעתך יש כזה דבר מוזיקה "גבוהה" ו"נמוכה"?
סאן קריאף: "זאת אחלה שאלה כי היא שמה אותי במקום לא נוח. זה טוב. לדעתי המוזיקה היחידה שקיימת עבור אדם היא מוזיקה שהוא אוהב / לא אוהב / מוזיקה שלא גורמת לו להרגיש כלום. הסגנון, האיכות, המוזיקליות, הסאונד, ה"אקדמיות של השיר" - כל אלו לא רלוונטים לקהל. אני אוהבת טקסטים שנוגעים בי שלא מתחקים אחרי משהו, שמזיזים משהו. יש שיר, הוא מהדהד, תשקיע כבר עד הסוף, תגיד משהו. לפעמים צריך משפט אחד בשפה פשוטה בשביל לגעת. גם ההומור, הקלילות והשמחה חשובה במוזיקה כמו לרגש. תרגש נמוך, תרגש גבוה, העיקר תגרום למישהו להתרגש. לפעמים אני אומרת על שיר מסוים שהוא מבאס אותי רק בגלל שאני מרגישה שזלזלו בי כמאזינה, ברגשות או באינטליגנציה שלי ואז זה נמוך, אבל רק בשבילי".
(דניאל סאן קריאף תופיע על במת הקוף ביום שישי 25.10 בשעה 15:00)
דניאל סאן קריאף שואלת את יהלי סובול: איך שומרים על הביחד כלהקה אחרי כל כך הרבה שנים?
יהלי סובול:
"א. הקימי את הלהקה בארץ קטנה, עם שפה שלא מדברים בשום מקום אחר, ודאי שהסגנון שלך לא הכי פופולרי בארץ הנ"ל, כך שלעולם לא תתעשרי ותמיד תצטרכי לעבוד.
ב הקימי את הלהקה עם אנשים שהם חברים שלך מלפני הלהקה, ושיש לך ניסיון בלריב איתם מגיל צעיר.
ג. פרקי את הלהקה פעם אחת ואחדי אותה מחדש, אחרי הקאמבק זה מרגיש טיפשי להתפרק שוב.
ד.תעשי גם אלבומי סולו שיעשו לך טוב על הנשמה אבל יצליחו קצת פחות מאלבומי הלהקה, כדי שלא יעשו לך יותר מדי טוב על הנשמה".
(יהלי סובול יופיע על במת הקוף ביום שבת 26.10 בשעה 11:00)
יהלי סובול שואל את יובל מנדלסון: אם לא היו לך שום מגבלות של כסף, מיקום גיאוגרפי, משך זמן ומפיק מוזיקלי - מה הפנטזיה המושלמת שלך להקלטת אלבום?
יובל מנדלסון: "הייתי שמח לטוס לעיר אירופית גדולה, עם עדיפות לצפון אירופה, נגיד שטוקהולם או אוסלו, לשהות שם בגפי משך שלושה שבועות ולכתוב את שירי האלבום בבר של המלון או בספריה הציבורית המחוממת. כשהשירים עומדים, יצטרפו אליי חברי "המסע לפולין", להקתי הנאמנה, נסתגר באולפן משך שבועיים עם טכנאי מקומי ונקליט הכל לייב. זה לא חייב להיות בטירה מפונפנת, יהיה לנו יופי גם במרתף כעור. בלילות נשתה בבר של המלון, כבר מכירים אותי שם. בתום ההקלטות אשתי תצטרף עם הילדים ונהנה מוויקאנד של שופינג ופארקים בזמן שעושים מיקסים. אני לא סובל מיקסים ולשבת שם על הספה עושה אותי חולה. עייפים ומרוצים נחזור הביתה, צריך להתחיל לדבר על שיווק".
(יובל מנדלסון והמסע לפולין יופיעו על במת הקוף ביום שישי 25.10 בשעה 19:00)
יובל מנדלסון שואל את להקת טברנק: אני מאד בעדכם וחושב שאתם הדבר האמיתי. מה הסוד שלכם?
ישי ברגר: "תודה אחוק! לא בדיוק סוד אבל אחרי החזרה הראשונה/שניה שהיתה ללהקה הקודמת שלי, חזרתי הביתה ברגל והקשבתי להקלטת חזרה שעשינו, ופתאום באמצע אלנבי פשוט נקרעתי מצחוק והעברתי אחורה לשמוע שוב, ושוב פעם צחקתי והפעם ירדו לי כבר דמעות. פשוט נהרסתי מצחוק באמצע הרחוב עם האוזניות על הראש. פדיחה אימים אבל לא יכולתי להפסיק לשמוע את חיים נובח "אני מזיע, פתח מזגן". אני חושב שמאז שאני חי (מוזיקלית), אני מנסה להחזיר לחיים ולספק עוד רגעים עם עוצמות כאלו, ולא רק של צחוק. עוד דבר - תמיד הצחיק אותי שעשו לרמי קליינשטיין את המוות על זה שהוא שר "אהביני". בעיניי להגיד מילים ושמות בצורה הלא נכונה שלהם זה מצוין. זה החיים וזה ממש פאנק רוק אז הנה עוד סוד שלנו - רמי קליינשטיין".
(טברנק יופיעו בבמת הפיל ביום שבת 25.10 בשעה 15:00)
ישי ברגר שואל את הילה רוח: כשאת מופיעה בחו"ל יש לעברית ערך מוסף או שמא את מרגישה שעדיף לשיר באנגלית?
הילה רוח: "קודם כל קבענו סיבוב הופעות ורק אחר כך התחלתי להילחץ ולאכול סרטים על העברית. תהיתי מה יהיה וכמה לא ברורים נהיה לקהל, תכננו הופעה שברובה הגדול בנויה כמו הופעה שלנו בעברית. בנתיים מסיבובי הופעות שעשינו אני לאט לאט קולטת שזה אדיר מכל מיני סיבות, והחשובה מביניהן היא שאתה מרגיש מובן גם בלי השפה. וזה כיף מאד, אפילו מרגש. חוצמזה אני נהנית מלהשתכר ולדבר עם הקהל בין השירים באנגלית עם מבטא כבד. עכשיו יש לנו בהופעות בחו"ל גם וגם אבל עדיין הרוב בעברית. יש בעיני סקס-אפיל בעברית - זאת שפה מוזרה ואקזוטית שאירופאים ממש לא מבינים מאיפה היא נחתה עליהם, ותמיד יש להם ניחושים מוזרים לגבי איזו שפה זאת. הם טעו בינתיים ב-100 אחוז מהנסיונות".
(הילה רוח תארח את גלעד כהנא ותופיע בבמת הקוף ביום שישי 25.10 בשעה 20:15)