פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נחום ברנע תקף בטורו ב"ידיעות" את נוני מוזס: "מפר את אמון הציבור"

      חשיפת "המקור" להקלטות מוזס-נתניהו מסעירה את התקשורת. "ידיעות אחרונות" הקדיש לכך את השער ושלושה עמודים, ומאמר של נחום ברנע, שכותב כי השניים איבדו את אמון הציבור. ואיך הגיבו לסערה עיתונאים בטוויטר?

      נתניהו מוזס עיבוד תמונה (עיבוד תמונה)
      "כל אחד מהם מפר בדרכו את אמון הציבור". נתניהו ומוזס (עיבוד תמונה)

      התייחסות נרחבת ב"ידיעות אחרונות" היום (ראשון) לשיחות בין מו"ל העיתון ארנון מוזס לראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות חשיפת תמלילי הפגישות בין השניים בתכנית התחקירים "המקור" בערוץ 13. בתכנית נשמעו לראשונה תמלילי השיחות בקולותיהם של נתניהו ומוזס עצמם, לאחר שבעבר פורסמו בחלקם כטקסטים וללא הקלטות בין השאר על ידי גיא פלג בחדשות 12 ובסוף השבוע האחרון בהרחבה ב"הארץ". "ידיעות אחרונות" הקדיש את רוב השער שלו, את המאמר הפותח שלו שכתב נחום ברנע בעמוד השני, את כל עמודים 4 עד 6 ובהמשך העיתון הוקדש גם מחצית מטור ביקורת הטלוויזיה של עינב שיף לנושא.

      במרבית השער של העיתון הופיעו ציטוטים של השניים, בהם נתניהו אומר: "החוק הוא נכון, אני אתמוך בו, אבל אם אתה בא להפיל אותי, אני אפתח בכל הכלים שיש לי. זו תהפוך למשימת חיי", ומוזס אומר: "ביבי, אתם גורם לכך שיאיימו על מפעל חיים של שלושה דורות, מפיל עליי פצצות אטום, ואני אשב רגל על רגל?".

      בעמוד השני, המאמר הפותח היה של בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות" וחתן פרס ישראל, נחום ברנע. כותרת המאמר הייתה "בעיה של אמון", והוא נפתח במילים: "שני נכסים יש לראש ממשלה: החוק שמעניק לו את מעמדו הרם והאמון שרוחש לו הציבור. שני נכסים יש לבעל עיתון: אמון הקוראים והחוסן המקצועי של העיתונאים שעובדים בעיתונו. ההקלטות מתוך שיחות נתניהו-מוזס, שקטעים מהם שידר אמש בערוץ 13 רביב דרוקר, שומטות את הבסיס ששני האנשים האלה עומדים עליו. כל אחד מהם מפר בדרכו את אמון הציבור".

      בהמשך כותב ברנע: "אני בטוח שהשיח הזה לא מתיישב עם הערכים שאמורים להנחות ראש ממשלה ולא עם הערכים שאמורים להנחות בעלים של עיתון". עם זאת, ברנע מוסיף כי "הדיבורים של נתניהו על השפעתו האגדית של נוני מוזס על המערכת הפוליטית הם מיתוס. ייתכן שנתניהו מאמין בזה: יש לו לא מעט פראנויות על גבו. מוגזם גם תיאור השפעתו של מוזס על התכנים בעיתון, כותביו ועורכיו. השידור אמש היה הישג מקצועי של רביב דרוקר, פרשן ערוץ 13. עם זאת, אי אפשר שלא לחייך למשמע הפרשנויות של דרוקר לגבי הדברים בתוך 'ידיעות אחרונות'. לא כך מתנהלים הדברים בעיתון, ודרוקר היה צריך לדעת".

      שער "ידיעות אחרונות", 27 באוקטובר 2019, המתייחס להקלטות השיחות של מו"ל העיתון, ארנון מוזס, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמדו במרכז תיק 2000 (סריקה)
      שער "ידיעות אחרונות", 27 באוקטובר 2019, המתייחס להקלטות השיחות של מו"ל העיתון, ארנון מוזס, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמדו במרכז תיק 2000 (צילום מסך)

      בסוף מאמרו, ברנע מזכיר שלאחר שפורסמו בעבר תימלולי ההקלטות הוא הציע למוזס להשעות את עצמו מאחריותו כמו"ל כל עוד החקירה נמשכת. "היום, ערב פרסום החלטת היועץ המשפטי, נכון יהיה לחכות להכרעת היועץ", כותב ברנע, "את כל מה ששמענו אמש היועץ המשפטי יודע. הוא צריך לקבל את החלטתו בהקדם האפשרי, מבלי להיות מושפע מפרשנויות בתקשורת, כולל הטור הזה".

      עינב שיף, מבקר הטלוויזיה של העיתון, כתב אף הוא על השידור של "המקור". את הדיאלוג בין מו"ל עיתונו לראש הממשלה כינה "שיחות ישירות להחריד" ו"בעיטה בבטן שהכאב ממנה ממילא לא הלך לשומקום", ובסוף הטור כתב: "'תהיה פה רעידת אדמה', מבטיח מוזס לנתניהו באחת הפגישות. בסוף, ודי במקרה, היא נבקעה גם בלי שהדיל הרקוב ייצא לפועל. וכדי שהיא תתאחה, דברים חייבים להשתנות. עכשיו".

      ב"הארץ", שבסוף השבוע חשף בהרחבה את תמלילי מוזס-נתניהו, הופיעה היום הפרשה בכותרת בשער ובידיעה בראש עמוד 4, ב"מעריב" ההתייחסות היתה בכותרת בתחתית השער ובידיעה בחלקו התחתון של עמוד 6, וב"ישראל היום" הופיעו ההקלטות בראש השער וידיעה קטנה בכפולה הפותחת. הדגש שנתנו ב"ישראל היום" בשער כמובן שונה מהדגש שנתנו ב"ידיעות". בעיתון הנחשב לתומך בראש הממשלה הובא בשער רק דבריו של מוזס לנתניהו: "אם תנסה להפיל אותי, אילחם בך".

      נחום ברנע (ראובן קסטרו , צילום ראובן קסטרו)
      מבקש מהיועמ"ש לא להיות מושפע מהטור שלו. נחום ברנע (צילום: ראובן קסטרו)

      חשיפת ההקלטות של נתניהו ומוזס התקבלו בסערה בעולם התקשורת, ורבים עסקו בהם היום ובסוף השבוע. העיתונאית נחמה דואק, שעבדה ב"ידיעות אחרונות" במשך שנים רבות, בין השאר ככתבת ופרשנית פוליטית, כתבה בטוויטר: "בושה. זו התחושה שחשתי כששמעתי את תוכן הפגישות בין נתניהו למוזס. סיציליה, זה כאן. שאפו לדרוקר". גיא רולניק, מייסד דה מרקר ועורכו לשעבר, כתב בטוויטר: "האם נוני מוזס הוא מו"ל, או מנהל ארגון פרוטקשן? לפני שנתיים קיבלנו התמלילים. הערב גם את ההקלטות. מוזס גונב את דעתם של מיליוני קוראים; נתניהו קונה ומוכר חוקים".

      קרן נויבך, מגישת "סדר יום" בכאן ב', כתבה בין השאר: "כשאנחנו שומעים את נוני מוזס בקולו, סוחר בעיתון שלו ואת רה"מ בנימין נתניהו, בקולו, סוחר בתפוצה של עיתון אחר, 'ישראל היום' וכל זה כדי להבטיח רווח כספי מכאן למוזס וניצחון פוליטי מכאן לנתניהו, ברור שזה לא עניין של ימין או שמאל. ברור שזו מערכת יחסים מושחתת שגורמת נזק אדיר לעיתונות ולדמוקרטיה. מוזס מסביר כיצד הוא שולט בעיתונאים. אף אחד לא רוצה שעיתונאים יוחזקו כך. ברור גם שלמוזס יש מערכות יחסים דומות עם פוליטיקאים ואישי ציבור ישראלים אחרים. ברור שהוא מדבר איתם באותה צורה. מאיים, מפתה, מציע. האמת? זה מפחיד וזה חייב להיחקר וחייב להפסק (...) אי אפשר לשמוע את קלטות נתניהו-מוזס ולהגיד 'ככה זה' בין פוליטיקאים למו"לים. לא. זה מושחת, לא לגיטימי וחייב לעבור מהעולם"

      עיתונאי "הארץ", חיים לוינסון, צייץ: "איזה איש רקוב נוני מוזס". עקיבא נוביק, הכתב הפרלמנטרי של חדשות 13, כתב: "כשמוזס מודה שוב ושוב בהקלטה שהוא השחית את דפי ידיעות אחרונות, ההכרזות של כתבים ש'מעולם לא התערבו לי בטקסטים' הן בדיחה עצובה".

      דפנה ליאל, כתבת הכנסת של חדשות 12, כתבה אמש בטוויטר: "מההקלטות עולה הרושם שנתניהו עוקץ את מוזס יותר משהוא משחד אותו. משך אותו באף עם חקיקה שברור שהוא לא יוכל לקדם כדי לקבל תקשורת יותר טובה בזמן קריטי ולפגוע ביריבים פוליטיים. ביקש את התשלום במזומן ורצה לתת את התמורה באשראי".

      אליאור לוי, כתב ופרשן לענייני פלסטינים ב"ידיעות אחרונות", כתב בטוויטר: "אוטוטו סוגר עשור בקבוצת ידיעות אחרונות. אמנם אינני כתב פוליטי אך אחראי על תחום רגיש שיש בו הכל מהכל: פוליטיקה, מדיני, ביטחוני, יחסי שמאל-ימין בישראל. אני כותב ניוז, מגזין, פרשנויות וגם טורי דעה. מעולם - אפילו לא פעם אחת - איש לא צינזר, קבר או הוריד משהו שכתבתי. לא אות ולא מילה".

      אטילה שומפלבי, כתב ופרשן פוליטי באתר ynet, צייץ בטוויטר: "גאה ב-ynet, עורכיו וכתביו. גאה בידיעות אחרונות, עורכיו וכתביו. גאה באנשים שעימם אני עובד, יום יום, כבר קרוב לעשרים שנה. זה לא השתנה, זה לא מתנה, וזה לא ישתנה". עיתונאי "מעריב" בן כספית הגיב לו בציניות: "אסתפק בלהיות גאה בך".

      בעוד שהפרשה מסעירה בין השאר את התקשורת ואת העולם הפוליטי, נתוני הרייטינג העניקו תחושה מדאיגה כי רוב העם חי בבועה: חשיפת המקור רשמה 7.1 אחוזי רייטינג, ואילו "נינג'ה ישראל" רשמו 25.6 אחוזי רייטינג, יותר מפי שלושה וחצי מ"המקור".