בילי מוסקונה במתח

הלן סימפסון היא התשובה הנשית לניק הורנבי ("קדחת המגרש", "אודות הילד"). אם גיבורו של ניק הורנבי הוא הגבר החדש שמתחבט בין גבריות אינפנטילית לקשר משמעותי עם נשים, הרי גיבורות קובץ הסיפורים החדש של הלן סימפסון הן נשים, רובן נשואות עם ילדים, שלמרות שכלפי חוץ נראה שהן מצליחות לשמור על שיווי משקל בין קריירה ואימהות - הן נקרעות מבפנים בין תחושות החמצה ותחושות אשם שהן לא מספיק טובות - לא יכולות לתת בעבודה כמו גבר עם ילדים ולא יכולות לתת בבית כמו אמא בלי קריירה. והכי הן אשמות כי הן רוצות משהו שהן זוכרות שפעם היה להן - עצמאות ואגו.

הורנבי אומר: אם אתן רוצות לאהוב אותי, קבלו את הצד האינפנטילי שלי; הלן סימפסון אומרת: נשבר הזין מהאינפנטיליות. הגיבורות שלה מוצאות את עצמן שוב ושוב בסיטואציות בהן גברים מדברים אליהן והן פשוט עוברות למצב של טייס אוטומטי של תשומת לב - בדיוק כמו שהן עושות בשעות שהן מעבירות עם ילדים בני שלוש. מתוך בחירה אף אחת מהן היא לא דמות לוזרית. כולן נשים בוגרות שלא ויתרו. הבעיה היחידה שלהן היא שהן נשים בעולם עם היגיון גברי, שאומר "או קריירה או ילדים", ואת זה יכול להגיד רק מי שיודע שאם הוא יבחר בקריירה, יהיה לו בבית מישהו שיהיה עם הילדים.

"יאללה, בסדר, תמצאי לך חיים" (Hey Yeah Right Get a Life) הוא קובץ הסיפורים השלישי של הלן סימפסון עטורת הפרסים. כבר ב-1991 סימן אותה ה"סאנדיי טיימס" כסופרת הצעירה הכי טובה של השנה, ושנתיים אחר כך היא כבר נבחרה כאחת מעשרים הסופרים הצעירים הכי טובים באנגליה. קובץ זה הוא האוסף הכי טוב שלה. את הספר צריך להזמין דרך החנויות המקווננות באנגליה. פמיניזם קולי ואופנתי.