בשבוע הבא עומד לעלות לאקרנים בצרפת "קצין ומרגל" (ובצרפתית: "אני מאשים"), סרטו החדש של רומן פולנסקי על פרשת דרייפוס, שיוצא במדינה בקול תרועה רמה: מככבים בו כמה מן השחקנים הצרפתיים הבולטים ביותר, בראשם זוכה האוסקר ז'אן דוז'רדן; הוא זכה הקיץ בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל ונציה ובפרס איגוד המבקרים; והתקשורת הצרפתית מגדירה אותו כקלאסיקה מיידית. לכל אלה לא הפריעה העובדה שהבמאי הורשע בעבירת מין, ועומדות נגדו שלל עדויות על עבירות נוספות שביצע לכאורה.
הערב (שישי), לארון השלדים שלו מצטרפת עדות נוספת - הפעם, של שחקנית צרפתייה בשם ולנטין מונייה. לפי תחקיר של היומון הצרפתי הנפוץ "לה פריזיאן", היא מעידה שאנס אותה ב-1975, כשהיתה בת 18 בלבד.
השניים נפגשו לאחר שהשחקנית הגיעה עם חברים משותפים לחופשה חורפית בטירה שלו בשוויץ. באחד הערבים, היא מספרת, הבמאי הסתער עליה ואנס אותה. "הוא היה בן 42, אני רק בת 18. שקלתי רק חמישים קילו, והוא אמנם קטן ממדים, אבל שרירי. התנגדתי, אבל הוא הכה אותי באכזריות והכניע אותי באלימות תוך שתי דקות".
לדבריה, פולנסקי התנצל מיד לאחר מכן והיא לא הגישה תלונה למשטרה מפחד שתשלם על כך מחיר. העיתון הצרפתי איתר שני גברים שהיו נוכחים בזמנו בזירת האירוע. אחד מהם העיד כי ראה את מונייה עם סימנים כחולים, והיא סיפרה לו שהותקפה בידיו באכזריות. הוא שאל אותה אם ברצונה להגיש תלונה במשטרה, אך היא סירבה. השני העיד כי אמרה לו שהיא חוששת מן הבמאי וזקוקה להגנה מפניו.
בתגובה להאשמות, מסר עורך דינו של פולנסקי כי הבמאי "מכחיש כל האשמה באונס. האירועים לכאורה התרחשו לפני 45 שנה, ולאורך כל השנים הללו, מעולם לא הובאו לידיעת הרשויות המשפטיות או לידיעתו של מר פולנסקי".
"אונס הוא פצצת זמן. השנים שעברו לא מחייבות שכחה. הזיכרון אף פעם לא נחמק. הוא רודף אחריך כמו רוח רפאים, עד השלב שבו את מוכנה לעמוד מול הטראומה אם לפולנסקי מותר להתחבא מאחורי אירוע היסטורי ולזעוק 'אני מאשים', למה שלקורבן שלו אסור יהיה להאשים אותו בעצמו?", אמרה השחקנית בעדותה, כדי להקדים תרופה למכה ולענות מראש לאלה שישאלו "למה את מספרת רק עכשיו?".
יש לציין כי זו הפעם הראשונה בה צרפתייה מאשימה את פולנסקי באונס, לאחר שבעבר מי שעשו זאת היו נשים אמריקאיות ובריטיות.
פולנסקי, כזכור, מבוקש בארצות הברית מאז שנות השבעים, לאחר שהורשע בעבירת בעילת קטינה בשם סמנתה גיימר - וזאת במסגרת עסקת טיעון, לאחר שסעיפי האישום המקוריים היו חמורים בהרבה וכללו בין השאר אונס. הוא נמלט מן המדינה לגלות בצרפת ומאז לא דרך על אדמת אמריקה, אפילו לא כדי לאסוף את פסלון האוסקר שלו.
במשך השנים, הצטברו נגדו עדויות נוספות - למשל של אמריקאית שהזדהתה בשם רובין, וטענה כי פולנסקי תקף אותה מינית כשהיתה בת 16. "הסיבה שלא עשיתי שום דבר בנידון בזמן אמת, היתה שפחדתי שאבא שלי יעשה בתגובה משהו שיגרום לו ללכת לכלא", אמרה בזמנו.
עדות נוספת היתה של הבריטית שרלוט לואיס, שלפני שבע שנים סיפרה כי פולנסקי תקף אותה מינית בפריז בשנת 1983, כשהיתה בת 16.
מונייה הופיעה בשנות השמונים בכמה סרטים, בראשם הגרסה הצרפתית המקורית של "שלושה גברים ותינוקת". לאחר מכן עברה מאחורי המצלמה ומאז שנות התשעים פעילה בעיקר כצלמת סטילס. העדות שלה מגיעה לא רק כמה ימים לפני צאת סרטו החדש של פולנסקי, אלא גם כמה ימים לאחר שהכוכבת הצרפתייה חשפה כי כריסטוף רוג'יה, לשעבר נשיא איגוד הבמאים בצרפת, תקף אותה מינית באופן שיטתי כשהיתה ילדה ועשתה בסרטו את תפקידה הקולנועי הראשון.
"קצין ומרגל" ("אני מאשים") מתוכנן לצאת גם בישראל, ובשבוע הבא אמורות להתקיים לו בכורות חגיגיות בפסטיבל סרטים בערבה ומטעם אגודת הידידים הצרפתיים של אוניברסיטת תל אביב.