"המנהיג היקר הוא המוח שמאחורי התנועה הגדולה שלנו. הוא יודע כל ולעולם לא טועה. אתה מסכים עם זה?"
"ואם המנהיג היקר הוא המוח, אז המפלגה היא הלב הפועם, והצבא הוא הכוח שלו והשרירים, נכון?"
"ההמונים - הפועלים, האיכרים, הבנאים - הם האיברים ומערכת העצבים. הם התאים הבונים את התנועה וזרם הדם שלה. הם חופשיים מעולה של מחשבה חופשית מפני שהמוח נוטל על עצמו את האחריות הכבדה הזאת. אבל אם מתגלה שאחד מתאי הגוף חולה, אם מתגלה גידול, אי אפשר לאפשר לו להישאר או לגדול. אתה מבין את זה, נכון? חייבים לגדוע חוסר נאמנות, לחסל אותה לחלוטין כדי שהגוף יוכל להישאר בן אלמוות ולעולם לא לגווע. אם לא נעקור אותה מהשורש נבצע פשע נגד עתידנו שלנו. אני יודע שאתה מבין את זה. עשה את זה עכשיו וחסוך מעצמך עוד סבל מיותר. עשה את זה מתוך אהבה לעמנו. כתוב את ההודעה שלך והמנהיג יסלח. מות בשלום עם הכרת התודה שלו בליבך".
המילים האלו יכלו להיאמר מפי החוקרים של סטלין שפנו אל זינובייב וקמינייב, או לנאשמי משפטי פראג, אולי אפילו לנאשמי מהפכת התרבות בסין. אנשים שאיימו על משפחותיהם, אנשים שהתבקשו לחתום על הודאה שקרית לחלוטין - כדי לא לפגוע בדימוי של המהפכה שבה האמינו בלהט. הם חתמו והוצאו להורג כשחלקם ממשיך להאמין בכל ליבו בצדקתו ובטוהר כוונותיו של המנהיג הגדול, שמש העמים.
הזמנים ההם עברו מהעולם. כמעט. כי יש עוד מקום אחד שבו יש פולחן אישיות ביזארי לחלוטין. שבו יש דיקטטורה מפלצתית, שבו יש נתק מהעולם החיצון והאזרחים שומעים מדי יום ביומו שהם נמצאים במדינה המשגשגת ביותר בעולם, במדינה הנתונה במצור, בסכנה מתמדת מבחוץ מפני האימפריאליסטים ומלחכי הפינכה שלהם. קוריאה הצפונית. בימים אלה יוצא לאור בעברית הספר "כוכב הצפון" מאת הסופר הבריטי ד"ב ג'ון. כוכב הצפון הוא אחד מכינויין של המנהיג הדגול של קוריאה הצפונית, ולא בהכרח הכינוי המחניף ביותר שבהם.
"לא עניין אותי לכתוב על מה שאני מכיר, בניגוד לעצה המקובלת", אומר ג'ון בראיון מיוחד לוואלה! תרבות. "לכאורה אי אפשר לכתוב על קוריאה הצפונית - הרי היא מסוגרת לחלוטין, וגם כשביקרתי בה הייתי כמו כל תייר מערבי תחת מעקב צמוד, כששני מדריכים עוקבים אחריך כל הזמן ואתה רואה אך ורק מה שהמשטר רוצה שתראה. אבל אי אפשר להסתיר הכל. קוריאה הצפונית היא כמו תפאורת ענק המושלכת על המדינה כולה - אבל מדי פעם המציאות מציצה מהצדדים - ילדי רחוב, שוקי אוכל מחתרתיים למחצה, בתי החרושת הריקים".
הספר מתחיל עם חטיפתם של זוג מקוריאה הדרומית - היא בת לאם קוריאנית ואב אפריקני-אמריקני והוא קוריאני. הם יוצאים לפיקניק ונחטפים בידי סוכנים שיוצאים מצוללת. זה הפרולוג - וכבר בשלב הזה יאמר הקורא הממוצע לעצמו שגם בספר ריגול צריך לא ללכת רחוק מדי. סוכני ביון חוטפים אזרחים זרים ומביאים אותם לעשרות שנים למדינה אחרת - חלקם לצורכי אימון מרגלים, אחרים כדי שישעשעו את המנהיג? נו באמת. אבל זה קרה. אכן היו חטיפות - והמשטר הצפון קוריאני הודה בכך. ג'ון לא הסתמך רק על הביקור המתוסרט שלו כשבא לכתוב את הספר.
"כשהתחלתי ללמוד את הנושא פגשתי עריקים החיים בסיאול, שם חייתי קרוב לחצי שנה ודיברתי איתם. חקרתי אותם על ילדותם, מדוע נמלטו, שמעתי את סיפוריהם", אומר ג'ון. העריקים - ויש כיום כבר כ-25 אלף מהם חיים לכאורה במקום המסוכן ביותר בעולם עבורם - סיאול מרוחקת כמה עשרות קילומטרים מהגבול, בקוריאה הדרומית יש מרגלים של הצפון - ורוצחים מטעם הצפון. כל עריק עובר תחקיר מקיף, כמובן, בידי המודיעין הדרום קוריאני, ואז חודשים של תדריכים - איך חיים בעולם חופשי. איך מתנהלים במקום שבו יש מנהיגים נבחרים, מתחלפים".
גיבורת הספר היא ג'נה, אחותה התאומה של סו מין החטופה. היא מרצה על קוריאה הצפונית, וכשהמשטר המבודד מבצע שיגור של טיל לטווח ארוך היכול לאיים על ארצות הברית היא מגוייסת ל-CIA לענות על השאלה - מה עושים עם המשטר הזה, שכל הניסיונות נגדו כשלו עד כה? בספר, וגם במציאות. מכאן תתחיל עלילה שתשלח את הגיבורה לפיונגיאנג לשיחות, תערב בכירים קוריאנים, ומשפחה שבראשה קשישה המנסה לשרוד נגד כל הסיכויים.
ונשאלת כמובן השאלה הגדולה: כמה הם יודעים באמת? כשברית המועצות קרסה, אזרחיה כבר היו ציניים לחלוטין, הם ידעו שהמשטר מרמה אותם. אבל מה עם קוריאה הצפונית? המדינה המסוגרת ביותר בעולם, שאזרחיה שומעים מדי יום שהם חיים בגן עדן, שמצבו של שאר העולם גרוע בהרבה משלהם? האם הם עדיין מאמינים, כמה מידע מחלחל?
"כיום הם יודעים הרבה יותר מבעבר", אומר ג'ון. "הם יודעים שהם מרומים. קים איל סונג, סבו של השליט הנוכחי קים ג'ונג און, פרס מה שהוא קרא לו רשת יתושים מעל המדינה, כדי לבודד אותה לחלוטין וזה עבד שנים רבות. אבל כיום המידע זורם. לאט אבל מגיע. דרך רשתות הברחה מסין, דרך אופרות סבון מוברחות מדרום קוריאה. הצפון קוריאנים יודעים שסין עשירה. הם יודעים שקוריאה הדרומית עשירה מאד. אבל האינדוקטרינציה חזקה מאד".
תוכל לתת דוגמא?
"שאלתי עריקים רבים מה המילים הראשונות שאמרו, מה הזיכרון הראשון שלהם. התשובה של רבים מהם היתה ברכת המזון: תודה לך המנהיג הדגול על מזוננו. הם גדלים להאמין במיתוס האגדי".
השאלה הגדולה היא האם המיתוס נשחק. קים איל סונג היה המייסד, ולאב המיסד של כל אומה יש עוצמה אדירה, גם אחרי מותו, גם אם האומה רק מתרחקת מחזונו - כמו שקורה במדינות רבות. בנו, קים ג'ונג איל היה מוכר לציבור, ומרוחק רק דור אחד ממלחמת קוריאה, מהאתוס הלאומי. אבל הנכד, קים ג'ונג און? עד 2010 איש למעשה לא ידע על קיומו. ולמיתוסים, גם במדינות דיקטטורה מפלצתיות יש נטייה להישחק. בינתיים זה לא קרה וקים הנכד הצליח לאחוז במושכות השלטון, אפילו להגדיל את ההרתעה מול ארצות הברית - הוא נפגש פעמיים עם נשיא ארצות הברית טראמפ כשווה מול שווה - וגם לעריקים בסיאול זו סיבה לגאווה. הנה, מדינתם הקטנה והענייה עושה בית ספר למעצמה החזקה בעולם. וזאת במדינה שבה שוררת ברוטליות בלתי נתפסת של השלטון, מערכת גולאגים שאולי רק בברית המועצות היתה כמוה. אי אפשר להשוות את קוריאה הצפונית לשום מדינה בהווה. אולי רק לברית המועצות של סטלין, קמבודיה של פול פוט, סין של מהפכת התרבות. מדינה של אכזריות פרנואידית, מוכתבת מלמעלה.
כוכב הצפון מתאר הוויי חיים בלתי נתפס. מצד אחד בכיר במפלגה המודח ממעמדו לא כי פשע, או אפילו כי אשתו או בנו פשעו, אלא כי סבו הוצא להורג כמרגל אמריקני. זה מבוסס כמובן על מקרה אמיתי.
והשאלה הגדולה היא מה עושים עם המדינה הזו?
"פוטין אמר שהצפון קוריאנים יעדיפו לאכל עשב ולא לוותר על הנשק הגרעיני. והוא צדק. השאלה הגדולה, והיא נשאלת כבר כמה עשרות שנים, היא מה עושים עם קוריאה הצפונית? קים לא ייענה להפצרות של טראמפ ויפתח את המדינה, כי משטרו יפול. לכאורה הוא מבזבז הזדמנות - כי הנשיא הבא אחרי טראמפ לא יהיה כה נוח ולא יילך כל כך הרבה לקראתו. אבל השיקול שלו אינו טובת עמו אלא שימור משטרו - ובכך הוא מצליח. המדינה הזו היא שריד של המלחמה הקרה, מאובן מפעם שעדיין קיים משום מה. סוכנות הביון המרכזית קוראת לקוריאה הצפונית ארץ הברירות המחורבנות - בעייה בלי פיתרון. קים ניצב בפני דילמה קלאסית של רודנים - הוא צריך לשפר את חיי האזרחים. לא פחות מדי שאז אולי יתקוממו, אבל גם לא יותר מדי, עד כדי כך שיתחילו לדרוש מודרניזציה, דמוקרטיה. הוא פרנואידי - אבל זה כלי הישרדות לשליט".