פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קראו פרק ראשון מתוך המותחן החדש "כללי המשחק", מאת ג'פרי דיבר

      אמן המתח ג'פרי דיבר, שספריו נמכרו במעל 50 מיליון עותקים ברחבי העולם, חוזר עם ספר חדש. קולטר שו, המתמחה באיתור נעדרים, פותח בחקירת היעלמותה של אישה צעירה. את החקירה הזאת הוא דווקא פותר בקלות אבל בעקבותיה הוא נשאב למרדף מטורף בעולם הגיימינג בעמק הסיליקון

      כריכת הספר "כללי המשחק" מאת ג'פרי דיבר (יח"צ , הוצאת תכלת)
      כריכת "כללי המשחק" מאת ג'פרי דיבר

      רמה 3: הספינה השוקעת

      יום ראשון, 9 ביוני

      קוֹלְטֶר שוֹ רץ בכל כוחו לעבר הים ומבטו מרוכז בכלי השיט.
      ירכתי ספינת הדיג הנטושה שאורכה שנים-עשר מטר, בת עשורים רבים, הלכו ושקעו בהדרגה. בשלב זה, שלושה רבעים מהספינה כבר נמצאו מתחת למים.
      שו לא הצליח לאתר דלתות כלשהן אל תא המגורים. תהיה רק אחת כזאת, ובשלב הזה היא כבר נמצאה מתחת למים. בחלק הקדמי של הספינה, שעדיין נמצא מעל המים, היה חלון בכיוון החרטום. הפתח היה גדול דיו למעבר אבל נראה חסום. אין ברירה אלא לצלול אל הדלת.
      הוא עצר רגע והרהר: האם זה הכרחי?
      שו חיפש את החבל הקושר את הספינה למזח. אולי הוא יוכל להדק אותו ולמנוע מהספינה לשקוע.
      לא היה שום חבל. העוגן הוטל, והספינה היתה חופשייה לשקוע כעשרה מטרים אל קרקעית האוקיינוס השקט.
      ואם האישה עדיין בתוכה, לקחת אותה איתה אל קבר עכור וקר.
      בעודו עולה בריצה על הסיפון החלקלק ועוקף את האזורים הרקובים יותר, הוא פשט מעליו את חולצתו המגואלת בדם ואז את נעליו וגרביו.
      גל גדול הכה בספינה. היא היטלטלה ושקעה כמה סנטימטרים נוספים במים האפורים, האדישים.
      שו צעק, "אליזבת?"
      שום תגובה.
      הוא עצר כדי להעריך את המצב: היה סיכוי של שישים אחוז שהיא על הספינה. חמישים אחוז שהיא בחיים אחרי שעות בתא הרטוב.
      יהיו האחוזים אשר יהיו, לא היה ספק לגבי הצעד הבא. הוא הכניס זרוע למים והעריך שהטמפרטורה שלהם כארבע מעלות. תהיה לו חצי שעה עד שיאבד את ההכרה מהיפותרמיה.
      טוב, מפעילים את השעון, הוא חשב לעצמו.
      וצלל למים.

      האוקיינוס אינו נוזל. הוא אבן זורמת. הוא כוח מוחץ.
      הוא ערמומי.
      שו התכוון לפתוח בכוח את דלת הירכתיים של התא ולשחות החוצה עם אליזבת שאבֶּל. למים היו רעיונות משלהם. ברגע שהוא יצא מעל פני המים לנשום, הוא הושלך לעבר אחד מעמודי המזח העשויים עץ אלון. העמוד היה מכוסה מעשה תחרה של שערות אצה דקות וירוקות שהתבדרו במים הגועשים. שו הושיט יד כדי לבלום את עצמו בעודו מושלך על העץ. כף ידו החליקה על המשטח החלקלק וראשו פגע בעמוד. התפוצצות של אורות צהובים מילאה את שדה ראייתו.
      גל נוסף הניף אותו והשליך אותו שוב לעבר המזח. הפעם הוא בקושי הצליח להתחמק מיתד חלודה. במקום להיאבק בזרם כדי לחזור לספינה - שנמצאה כשלושה מטרים ממנו - הוא חיכה שהזרם החוזר יישא אותו אל כלי השיט. גל סחף אותו שוב, והפעם כתפו נשרטה מהיתד. הפצע צרב מאוד. דם התערבב במים.
      כרישים באזור הזה?
      לעולם אל תשאל צרות מאחרים...
      המים נסוגו. הוא בעט ברגליו אל תוך הזרם, זקף ראש, מילא את ריאותיו אוויר וצלל, שוחה בכוח בכיוון הדלת. מי המלח צרבו בעיניו אבל הוא השאיר אותן פקוחות לרווחה. השמש עמדה נמוך בשמים והיה חשוך במים. הוא הבחין בדבר שחיפש, אחז בידית המתכת וסובב אותה. הידית הסתובבה אבל הדלת סירבה להיפתח.
      מעלה אל פני המים, עוד שאיפת אוויר. בחזרה למטה, מונע מעצמו לצוף באחיזה בידית בידו השמאלית, ובימנית מגשש אחר מנעולים או תפסים אחרים.
      ההלם והכאב מהצלילה הראשונית למים התפוגגו בינתיים, אבל כל גופו רעד.
      אשטון שו לימד את ילדיו כיצד שורדים במים קרים - במקום הראשון, חליפת צלילה יבשה. במקום השני, חליפת צלילה רטובה. שני כובעי שחייה - מרב אובדן החום מתרחש דרך הקרקפת, גם עם שיער מלא כמו הקווצות הבהירות של שו. להתעלם מקצות הגפיים. אתה לא מאבד חום דרך האצבעות או הבהונות. ללא ביגוד מגן, הפתרון היחיד הוא לצאת מהמים כמה שיותר מהר, לפני שההיפותרמיה מבלבלת, מאלחשת והורגת.
      נשארו עשרים וחמש דקות.
      עוד ניסיון לפתוח בכוח את דלת התא. עוד כישלון.
      הוא חשב על החלון מעל הסיפון הקדמי. הדרך היחידה לחלץ אותה.
      שו חתר לעבר החוף וצלל להרים אבן, גדולה מספיק לנפץ זכוכית אך לא כבדה במידה שתגרור אותו מטה.
      הוא בעט ברגליו בתנועות קצובות, מתוזמנות עם מחזור הגלים, וחזר אל הספינה. הוא הבחין ששמה "על הגל".
      שו הצליח לטפס על הסיפון הנוטה בזווית של ארבעים וחמש מעלות. הוא הגיע לחרטום והתיישב על חזית התא הפונה מעלה, ונשען על החלון הכהה שגודלו מטר על מטר עשרים.
      הוא הציץ פנימה אך לא ראה סימן לברונטית בת השלושים ושתיים. החלק הקדמי של התא היה ריק. בערך באמצע הדרך לירכתיים היתה מחיצה עם דלת, שחלון קבוע בה בגובה אדם, והזגוגית חסרה. אם היא כאן, היא נמצאת מהעבר האחר של המחיצה הזאת - החלק שמלא עכשיו ברובו מים.
      הוא הניף את האבן עם הקצה החד קדימה והטיח אותה בזגוגית שוב ושוב.
      הוא גילה שמי שבנה את כלי השיט הזה מיגן את החלון הקדמי כנגד רוח וגלים וברד. פני החלון אפילו לא נשרטו.
      וקולטר שו גילה דבר נוסף.
      אליזבת שאבל אכן היתה בחיים.
      היא שמעה את קולות החבטה ופניה החיוורות היפות, המוקפות שיער חום רטוב, נגלו בחלון הדלת שבין שני חלקי התא.
      שאבל צרחה, "הצילו!" בקול רם כל כך ששו שמע אותה בבירור גם מבעד לזכוכית העבה המפרידה ביניהם.
      "אליזבת!" הוא צעק. "העזרה בדרך. תישארי מחוץ למים."
      אבל הוא ידע שאין סיכוי שהעזרה שהבטיח תוכל להגיע לפני שהספינה תצלול לקרקעית. הוא היה תקוותה היחידה.
      ייתכן שמישהי אחרת היתה מצליחה לזחול מבעד לחלון השבור ולטפס אל המחצית הקדמית של התא, היבשה יותר.
      אבל לא אליזבת שאבל.
      במכוון או בטעות, החוטף שלה בחר אישה בהיריון בחודש שמיני. היא לא היתה מצליחה לעבור.
      שאבל נעלמה כדי למצוא מקום כלשהו לחכות בו מחוץ למים הקפואים, וקולטר שו הניף את האבן שוב כדי לחזור ולהלום בחלון.


      "כללי המשחק" / ג'פרי דיבר. מאנגלית: יעל אכמון. הוצאת תכלת.