אני נורא ספונטנית. אני יכולה לקרוא ספר - ופתאום להפסיק

אם היינו מדמיינים לעצמנו את מונופול הכבלים ואת חברת YES כשני גלדיאטורים בקולוסאום, הרי שהכבלים שוכבים עכשיו על האדמה וחוטפים בעיטות מכוונות היטב מצד חברת "יס" בדיוק במפשעה. כל מה שמעניין היום בטלוויזיה, קורה בכל מקום אחר, רק לא בכבלים.

ביום חמישי, 14 בדצמבר (בשעה 22:00), תעלה סדרת העל הסופר-אינית וסופר-מדוברת "הצלף בפוני". איפה? ב"יס פלוס". "הצלף בפוני" היא סדרה שובבה וחביבה ומאוד אינית ("סמאק דה פוני", ובתרגום חופשי "משוך בזנב" מלשון להביא ביד). זו סדרת מערכונים של שלוש שחקניות עם תפיסת עולם פמיניסטית ברורה ומוצהרת ושובבה. שמתם לב שאני מדגיש עוד פעם שובבה, כי זה בדיוק מה שאני לא אוהב בה: היא לא נורא נועזת ולא נורא מצחיקה, היא שובבה כזאת. הומור אבסורדי כזה. אבל היא זוכה להצלחה מטורפת ואפילו הביאה אותה באמי. ועכשיו מה יעשו בכבלים? הרי הסדרה שזכתה באמי, או בלשון הכבלים "הסדרה הטובה בעולם", משודרת דווקא ב"יס". אופס.

ובאמת לפעמים יש ב"הצלף בפוני" אפילו מערכונים שווים. הנפילות הגדולות של התוכנית הן בפארודיות על שירים שהבנות מבצעות, שזה יותר ממביך, ובמערכונים לאים וצפויים מראש שהטוויסט היחיד בהם הוא שבירת סטריאוטיפ נשי. בהתחלה זה מעלה חיוך, אחר כך זה סתם.

אבל יש שם שחקנית אחת שבשבילה אפשר להתמכר לנצח לתוכנית. חייבים לראות את "הצלף בפוני" בגלל סאלי פיליפס - שחקנית בתחילת דרכה שהספיקה להופיע בכמה תפקידי משנה ואחרי "הצלף בפוני" הפכה לההבטחה הקומית בה' הידיעה. והיא באמת מדהימה. היא שיחקה עונה שלמה פקידת קבלה במלון בסדרה היוקרתית של סטיב קוגן "אני אלן פרטרידג'", כשכל תפקידה היה לצחקק כל פעם שאלן פרטרידג' דיבר אליה, והיא הצליחה להפוך את הדמות הזאת לבלתי נשכחת לא פחות ממנואל. היא גמלונית, חסרת מעצורים, חסרת בושה ומצחיקה עד דמעות. היא גם מככבת בסיטקום האינטרנט המופרע "ג'אנקיז", על שלושה ג'אנקיז שגרים בדירה אחת ("אני נורא ספונטנית. אני יכולה לקרוא ספר - ופתאום להפסיק"). בשביל שניים-שלושה רגעים של סאלי פיליפס בכל תוכנית, אין לי ספק שאני לא אחמיץ אף פרק של "הצלף בפוני" אפילו ש - נו, בסדר, הומור אבסורד מסוגנן אף פעם לא עשה לי את זה.