פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גדי חייב לעוף על טיל מבית האח הגדול. הוא כמו חיית מחמד שצריכה תחזוקה

      הרומן שנעלם בין ירדן לליאור, הבכיינות המעיקה של דיירי הבית מכל פיפס, השפיות הנורמלית של תקוה וסיפורי אבאל'ה המתמסכנים של רות. קארין ארד מסכמת פרק נוסף של "האח הגדול" וקוראת להדיח את גדי. כלים הוא לא עושה, מצחיק הוא לא, גם בתור ספר הוא לא מוצלח

      גדי חייב לעוף על טיל מבית האח הגדול. הוא כמו חיית מחמד שצריכה תחזוקה
      באדיבות רשת 13

      עברו 23 ימים מאז החלה העונה החדשה של האח הגדול, ואני חייבת להודות שאני חווה אנטי-קליימקס. כבר מזה זמן מה אני מודאגת מהעובדה שכלום לא קורה שם מלבד ניצני הרומן בין ירדן לליאור, ובפרק הזה לא היה לו זכר. האם זה נגמר, או שפשוט העורכים של התוכנית לא יודעים לייצר נראטיב? לא ברור למה, אבל לא ראינו אותם בכלל ביחד. לא שזה קריטי במיוחד. האמת היא שלא תזיק לנו הפסקה מההתלהמות שלהם - הבעיה היא שבלעדי הסיפור האחד הזה, שגם הוא היה די מאולץ - לא נשאר שם כלום.

      גם המשימות לא עזרו, אלא אם כן המטרה הייתה להפוך את הבית לחבורת מקוננות בדרך לעמוקה. זה מה שהיה חסר לנו באמת, שהם יבכו עוד. ולגרום לאנשים לייבב על ידי הקלטה של התינוק שהם עזבו בבית, או של האקסית שלהם מספרת על הפרידה? זול. וברור שכולם נפלו, כי בשנייה שמישהו שם נראה עצוב לרגע, מיד עטים עליו ארבעה מנחמים רגישים ומחבקים אותו. מה הקטע, אנשים? כשמישהו מנסה לא לבכות ובאים לחבק אותו זה שובר אותו מיד - זה אלף-בית של תורת הבכי. חובבנים.

      היחידה שהחזיקה את עצמה כמו בן אדם נורמלי הייתה תקוה. בכלל, היא היחידה ששווה צפייה בבית הזה. כשהיא מדברת אפשר להאמין לה, היא לא דרמה קווין מוגזמת, היא אינטיליגנטית, יש לה הומור עצמי, והיא מתפקדת היטב במשימות.

      הפרק נגמר ברשימת ההדחה החדשה שכוללת את אדם (שמועמד כל שבוע עד להודעה חדשה), גדי, יעל, ירדן, ניר, רות ובמשימת החלפה של יוסי, שצריך להוציא מישהו מהרשימה (גדי, אלא מה) ולהכניס אליה מישהו חדש. בשבילו זו משימה קשה מנשוא, כי הוא איש טוב לב. אצלי, מצד שני, להדיח אנשים ולהסביר מדוע זה סתם עוד חמישי בבוקר. אז אלו האנשים שצריכים לצאת מהבית:

      האח הגדול (צילום מסך , רשת)
      אוי ויי. יוסי, תקוה וירדן (צילום מסך)

      אמלי

      אמלי וחגית מאכזבות, אבל לחגית אני רוצה לתת עוד צ'אנס למרות שהיא מתגלה כדיירת די פאסיבית. חבל. מהמעט שהצלחתי לשמוע ממנה היא לא טיפשה בכלל, יש לה פוטנציאל להיות מצחיקה, וגם הסיפור שלה די מעניין. כאילו, הייתי מתה לדעת למה בדיוק היא הייתה מכורה, למשל. צוות המרושעות שצופה איתי בפרקים קרוע - חלקנו חושב שהיא התמכרה למשככי כאבים, והחלק השני חושב שהיא נפלה בנייס גאי. היינו מתים שהיא תכריע את הוויכוח הזה, אבל כל פעם כשרואים אותה היא שוכבת במיטה ומחברת חמשירים עם גדי, אוכלת נקניקייה, מדברת על נקניקייה או מחופשת לנקניקייה. אמלי, לעומת זאת, נכנסה לבית כולה הצהרות גדולות כגון "אני רוצה להיות מלכת הכיתה", וכל מה שהיא עשתה מאז זה את מה שעושה כל אחת שחולמת להיות מלכת הכיתה ואין לה את האומץ לשלם את המחיר - נצמדת למלכת הכיתה ומייצרת דינמיקה לא בריאה של קנאה, פחד והערצה. אני לא בטוחה שיש לה תפקיד כלשהו בבית, מלבד להיות הציפרלקס הנייד של ירדן, שאולי כדאי לשקול שוב את המינון שלו, אם כבר מדברים.

      רות

      להדיח את ירדן זו טעות חמורה כמובן, כי היא זו תהיה מכת המוות של העונה המפרכסת הזאת, וכמו כן יעל פפר לא צריכה להיות ברשימה הזאת. עד כמה שהיא לא משתתפת בינתיים בשיחות האישיות, היא לפחות חייתה חיים ששווה לשמוע עליהם, בניגוד לבעיות הגנריות שיש שם לכל שאר המתמודדים. כאילו, מה נשמע עם הדאדי אישיוז שם בבית? לתקוה יש אב נוטש, לרונן יש רגשות אשם של אב נוטש, ואם אני אשמע את רות מדברת עוד פעם אחת על האבא שלה, אני מפילה לעצמי מקרר על הראש. די, די כבר, סתמי. לא יכול להיות שכל פעם כשאת פותחת את הפה שלך את בוכה על זה שאבא שלך לא חיבק אותך. יש לי חדשות בשבילך, נשמה. גם אבא שלי לא חיבק אותי הרבה, גם לי אין תמונה שבה אני ואבא ואמא עומדים ומחייכים כמו פולנים, ויותר מזה - אני בכלל לא מכירה אנשים שאבא שלהם מחבק אותם, לא כל שכן שולח להם הודעות "אני אוהב אותך, קטנה שלי". לכל מי שאני מכירה יש אבא אלכוהוליסט, אבא שנטש, אבא מנוכר, או סתם אבא סמרטוט. מסקנה - אבא מוצלח זה מצרך נדיר, ועדיף למקד את הציפיות באמא. יאללה, שחררי את "אבא שלי אף פעם לא אמר לי שאני יפה". אז לא אמר. אז-פאקינג-מה. זו ממש לא סיבה להתמסכנות הבלתי נגמרת הזאת על כלום, כשיש אנשים עם בעיות אמיתיות בעולם הזה. כמו למשל ילדות שאבא שלהן אומר להן כל הזמן שהן יפות.

      האח הגדול (צילום מסך)
      היחידה הנורמלית. תקוה (צילום מסך)

      גדי ואדם

      גם על גדי ואדם ממש לא אכפת לי לוותר - על אדם כי הוא משמים (אגב, שמתם לב שהוא דומה לדובי גל?) ועל גדי, אלא אם כן הפקת האח הגדול מנסה לשבור שיא גינס "הדייר הכי אהבל שאי פעם נכנס לבית האח הגדול". אני יודעת, זה לא יפה להגיד, אבל בחייאת, כולכם רוצים להגיד את זה ולא נעים לכם - הוא כל כך אהבל שזה כואב. מילא היה בו איזה חן, או אם הוא היה ניחן במתת החיבוק המנחם, או שהיה לו כישרון שמפצה על כל הכלום שהוא מביא איתו. אפילו אם הוא היה קצת פסיכוטי זה היה יכול להיות נחמד. אבל לא. כלים הוא לא עושה, מצחיק הוא לא, גם בתור ספר חובב הוא לא מוצלח, ואפילו אין בו איזה טוב לב מיוחד - נהפוך הוא - הוא פוגע באנשים בלי לשים לב באמצעות שאלות מאד אישיות שהוא שואל בזמנים הכי גרועים, כמו למשל כשהוא דחק ברות לעשות ילדים עם ניר ברגע זה כי גיל הפוריות קצר והבלות קרבה ובאה, בעודו מביך את שניהם עד מוות. כבר 23 ימים שהוא רק מסתובב בבית בין הרגליים של הדיירים, מועיל בדיוק כמו חיית מחמד שצריכה מלא תחזוקה ואף פעם לא באים ללטף אותה. רק יוסי מוציא אותו לטיולים ואוסף לו את הקקי. אבל יוסי הוא קדוש. אני פחות. הטעם היחיד שאני מצליחה למצוא בו זו העובדה שהוא מזכיר לאנשים שראו את "הכלה מאיסטנבול" את נזיף. קבלו - גם בול אותו צחוק (מהפרק שבו נזיף הוזה כי הוא לקח סמים בטעות). תחי אסמה סולטאן.

      ההוכחה ב-3:30