(בוידיאו: ניצן הורוביץ בריאיון לאולפן וואלה! NEWS)
באחד מפרקי הסדרה "חדר החדשות" מלאת הפאתוס, העיד על עצמו קריין המהדורה וויל מקאבוי (ג'ף דניאלס) כי הוא ימני, הוא פשוט עושה רושם של שמאלני כי הוא מאמין שסופות הוריקן נוצרות מלחץ ברומטרי גבוה ולא בגלל שאלוהים כועס על נישואים גאים. קל היה להיזכר בציטוט הזה במהלך ה"וויכוח" בין איילת שקד וניצן הורוביץ במהלך התוכנית "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח (קשת 12).
סביר להניח שאם היה נוחת חייזר מכוכב אחר שמעולם לא פגש את השניים, והיה בוחן את המראה החיצוני של השניים, וקולט רק את הצעקות באולפן - הוא כנראה היה חושב שהאישה החילונית המרשימה והפוטוגנית היא אשת השמאל, בעוד הבחור החנוט בחליפה, זה שבא להתנגד באופן נחרץ להסכם השלום החדש שהונח על השולחן, הוא כנראה נציג הימין. איך אפשר לחשוב אחרת בכלל? תראו איך הוא סותם את הפה לכל שאר המשתתפות בפאנל, איך הוא יורה סיסמאות נבובות לאוויר, איך הוא מנכס הישגים לא לו, ומתעלם משאלות שלא מתאימות לו לאגנ'דה - ובעיקר תראו כמה שהוא זחוח, כנראה שזה בזכות העובדה שהוא לא הפסיד עדיין מערכת בחירות במאה הזאת.
איילת שקד הגיעה לאולפן במטרה אחת - לחזור על המנטרה הברורה: מפלגת "ימינה" בראשות נפתלי בנט היא המפלגה היחידה שמתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית. זו הדרך שלה למשוך מצביעי ימין מהליכוד וגם מכחול-לבן, ועל הדרך למחוק את "עוצמה יהודית". שקד מודעת לעובדה שאין אף ישראלי שמתלבט כרגע אם להצביע למפלגת השמאל המאוחדת של העבודה-גשר-מרצ לבין להצביע למפלגה שלה, ולכן אין לה שום צורך בוויכוח אידיאולוגי מהותי - רק להגיד מדי פעם שהמשמעות של מדינה פלסטינית היא "אוטובוסים מתפוצצים". הורוביץ, שכנראה פספס את התנועות הטקטוניות שהעבירו את רוב בעלי ההצבעה בישראל לזרועות הימין, המשיך להציג עמדות שמאל מדיניות שהרגישו כאילו נלקחו מהניינטיז (בתקופה שאפילו נתניהו רץ עם הסלוגן "עושים שלום בטוח"), כאלה שיגרמו לראשי הרשימה שלו עמיר פרץ ואורלי לוי הרבה כאב ראש.
אפשר היה לטעות ולחשוב שניצן הורוביץ "מנצח" את הוויכוח עם איילת שקד, אבל אם כן - זה רק בגלל שהאחרונה פשוט נתנה לו לנצח. בעיקר בגלל שזה באינטרס שלה. למרות הפאדיחה הגדולה בבחירות הראשונות של 2019 (מישהו בכלל זוכר שהיא ובנט לא עברו את אחוז החסימה?), שקד היא פוליטיקאית מאוד פיקחת. מבחינתה - כל קול שלא הולך לכחול-לבן הוא ניצחון. להבדיל מבגין שאיחל בהצלחה לשני הצדדים במלחמת איראן-עיראק, לשקד יש פייבוריטית ברורה במרכז-שמאל, ואלה המפלגות שמשמאל לכחול-לבן. כל מנדט שיילך מכחול-לבן לפרץ-מרצ או טיבי טוב לה. היא יודעת טוב מאוד שאי אפשר יהיה להקים פה ממשלת מיעוט שמאל בתמיכת הערבים, כפי שהיא יודעת שאי אפשר באמת לספח את השטחים בלי להקים מדינת אפרטהייד דו-לאומית. השקר הזה, שהיא מוכרת בקול רם וברור ובלי למצמץ הוא חלק מהמשחק, והיא משחקת אותו טוב. למעשה, שקד פשוט נתנה להורוביץ לחפור לעצמו את הבור, ולמעט פעם אחת - כשהוא טען שהשמאל אחראי להסכם השלום עם מצרים - הצליחה שלא להגיב לו ממקום אמוציונלי.
הורוביץ יכול היה לנסוע הביתה בתחושת אופוריה של ניצחון, אבל בפועל - ההופעה המתנשאת שלו באולפן של רינה מצליח, שמהשאלות הפשוטות שלה ("גם אורלי לוי בעד מדינה פלסטינית?") הוא פשוט התעלם - היא עוד אבן דרך בגסיסה הארוכה והמתמשכת של השמאל הציוני והפיכתו לבלתי רלוונטי. בטח ובטח בכל הנוגע לתהליכים ביטחוניים ומדיניים. מדהים שדווקא איש התקשורת הוותיק עדיין לא הבין שיש דברים שלא עושים מול מצלמה.