מיכל בן-נפתלי, אילנה ברנשטיין, דרור משעני, יערה שחורי ואילת שמיר הם המועמדים ברשימה הארוכה לפרס ספיר לספרות לשנת 2019, כך הכריז היום (רביעי) מפעל הפיס. כל אחד מהם יקבל מענק בסך 40 אלף שקלים. הזוכה יקבל מענק של 150 אלף שקלים, ספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ושפה זרה נוספת על פי בחירתו. בנוסף ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת הרשימה הקצרה ומזוכה פרס הביכורים, ויעניק אותם לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.
בדרך כלל הרשימה הקצרה של פרס ספיר לספרות מתפרסמת בחודש דצמבר, כחודש אחרי הרשימה הארוכה, ולבסוף הפרס עצמו בחודש ינואר. השנה נדחה התהליך כולו בחודשיים מאחר ששניים מחברי ועדת השופטים של פרס ספיר של מפעל הפיס התפטרו בגלל החלטת דירקטוריון מפעל הפיס להפסיק עם המענק לסרט הזוכה בדוקאביב, "לאה צמל, עורכת דין". בחודש מרץ, אם כן, יוכרז הזוכה השנה.
הרשימה הקצרה של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2019
"בגד מאש" מאת מיכל בן נפתלי, בהוצאת כתר
"מחר ניסע ללונה פארק" מאת אילנה ברנשטיין, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר
"שלוש" מאת דרור משעני בהוצאת אחוזת בית ספרים
"שנות העשרים" מאת יערה שחורי, בהוצאת כתר
"נטל ההוכחה" מאת אילת שמיר בהוצאת עם עובד
זו הפעם השנייה בתוך ארבע שנים שבה בן-נפתלי מועמדת לפרס ספיר - ב-2016 היא זכתה על ספרה "המורה". חבר השופטים בראשותה של אסתר דומיניסיני נימק את הבחירה בספרה האחרון, "בגד מאש", לרשימה הקצרה: "סיפור משובח, כתוב היטב ובשפה עשירה, החושף קשרים סימביוטיים בין נשים. הטקסט מוצא מרחבים חדשים ליחסים לא מוכרים שעוד אין להם מרחב. הסיפור מספק תובנות על החיים, השכחה והמצב הדמנטי ריאליסטי ורוחני בו-זמנית".
על "מחר ניסע ללונה פארק" של אילנה ברנשטיין כתבו השופטים: "הספר מציב במרכז התמונה חוויה נשית הממוקמת בשוליים החברתיים. הנרטיב האינטנסיבי מתלכד סביב קולה של אם יחידנית הממוזג לבלי הפרד בהווייתם של שני ילדיה. בניית דמות האם מציעה אפשרות מרתקת לבחון מחדש את מושג האימהות דרך חוויות של עזובה, פגיעות, בדידות ושגעון".
על "שלוש" של דרור משעני כתבו: "רומן מתח אפקטיבי שהכותרת שלו מכוונת הן לארכיטקטורה הייחודית באמצעותה נבנה הרומן, והן ליחסי השילוש החברתי הנקשרים בין הנשים המתוארות בו. כתוב בלשון מאופקת ומדודה המזמינה מבט חדור בקורת פוליטית אל חיים נידחים ושוליים".
על "שנות העשרים" מאת יערה שחורי כתבו: "תולדות שנות העשרים בחייה של המספרת, שהיא סופרת ומשוררת בפוטנציה ואוהבת ספרות, יוצאת קיבוץ, המחפשת עבודה ואהבה בתל אביב, מסופרים כמעין אוטוביוגרפיה בדיונית למחצה, ומנוסחים באופן מפתיע וחלוצי בגוף שני יחיד לאורך כל הספר. תיבה מרובת רבדים ואותנטית. מדויקת, אסוציאטיבית ורזה. מלאה בדימויים ומשחק משובח של רעיונות וביטויים".
ואילו על "נטל ההוכחה" מאת אילת שמיר הם כתבו: "הכתיבה של שמיר חושפת בפנינו חיפה אנושית ויומיומיות אשר כל ריח, קול ותנועה בה נטענים במשמעות סימבולית. הספר חושף את המודחק של החברה הישראלית. גיבור הספר מתעמת לראשונה בחייו עם הסדר הקיים וחוצה את גבול המהוגנות".