לואי דה פינס, שחקן קולנוע צרפתי משנות ה-70-60 של הקומדיה הצרפתית, גאון קומי ששיחק תפקיד של בלש קשוח אבל עם לוק של פקיד שומה, המימיקה האדירה שלו והסיטואציות הקומיות בסרטיו הן קאלט היסטרי. הנה הוא מתוך "המסעדה הגדולה".
פיטר סלרס, קומיקאי, שחקן קולנוע יהודי בריטי, בתפקידו האגדי והקורע כמפקח ז'אק קלוזו בסדרת סרטי "הפנתר הוורוד", עם הקרבות המצחיקים בעולם נגד העוזר הנאמן שלו קאטו.
ג'רי לואיס, קומיקאי ושחקן קולנוע יהודי אמריקני, שהעניק לנו רגעי צחוק מטורפים, במיוחד זכורה הופעתו מנגן עם מכונת הכתיבה הדמיונית.
שייקה אופיר, גאון קומי משלנו שהיה מודל להערצה של כולנו כילדים, השאיר כל כך הרבה רגעי צחוק ודמע. נזכרנו בקטע המדהים שבו הוא תופר את העין, רגע קומי מבריק.
לול, המערכון "לה מרמור" - אורי זוהר האגדי ברגע שחווינו ברמה האישית כחולי כדורגל. בימיה הרחוקים של הטלוויזיה הישראלית כדורגל אנגלי היה מצרך נדיר. שבוע שלם היינו מחכים לתקציר שערים של 15 דקות, שלא לדבר על יום בשנה שיש הבטחה לשידור גמר.
מונטי פייתון - אולימפיאדת הטמטום. חבורה בריטית משוגעת שההומור שלהם מלא רבדים. מסאטירה גדולה מאוד על האנושות ועד הומור נונסנס קלאסי.
טיפשים בלי הפסקה - סרט על סיפור מסע של שני חברים שממש קשה להכריע מי מביניהם יותר מטומטם, ברמה אישית מעורר השראה גדולה אצלנו. גם שם במרכז ניצב צמד, שמעל הבדיחות וההומור הם באמת חברים שערבים זה לזה, והבסיס שלהם לנוע יחד הוא דרמטי. הסצנה - שניהם בטוקסידו באירוע חשיפת הינשוף הלבן, רק שהם הורגים אותו בטעות בחליצת פקק שמפניה.
עאדל אמאם - גדול הקומיקאים של מצרים. בימי ילדותנו הרחוקים, בימי הערוץ האחד והיחיד, היינו נוהגים לראות בימי שישי סרטים מצריים שחשפו אותנו לדרמות קורעות לב או לקומדיות צבעוניות ועממיות שהגיבור בהן היה גאון קומי עם מימיקה מצוינת. הנה קטע שלו מההצגה "העד לא ראה שום דבר".
"משפחת צנעני" - מהקומדיות הישראליות של שנות ה-70-80, מה שכונה בזמנו "סרטי בורקס" אבל מהמקום הטוב - כמשהו עממי, חם ומנחם. במרכז העלילה שני שכנים ביחסי אהבה-שנאה וסכסוך מתמשך: גבי עמרני המיתולוגי, שזכינו להביאו ל"עספור" שלנו, ייבדל לחיים ארוכים, ובנוסף אחד מהגדולים שהיו פה, יוסף שילוח המנוח בדמות מר בן נעים, השכן הפרסי. הסצנה: ההתפייסות בחצר עם פיג'מות הפסים כששניהם לא מוותרים על כבודם מצד אחד, אבל מצד שני רעבים מדי והג'חנון של שבת מתקרר. קפצו לדקה 1:09.
הגשש החיוור - שירים ושערים. פסקול ילדותנו, הכתיבה המושחזת של יוסי בנאי ועוד גדולים אחרים, הסאטירה הישראלית של שנות ה-70. במערכון הספציפי הזה - אוהד בית"ר ממורמר שתמיד רוצה לשרוף את המועדון.