ראינו את כל הסרטים החדשים, רק אחד מהם עשה לנו את זה

ארבעה סרטים מדוברים ועטורי כוכבים עלו בסוף השבוע לאקרנים: שניים לכל המשפחה ושניים לקהל בוגר. בתפריט: ג'ים קארי וליאם ניסן מפתיעים, הריסון פורד משמים, אכזבה אחת מרה במיוחד ורק סרט אחד שבאמת שווה לרוץ אליו, תרתי משמע

פורום פילם

סוניק יות': "סוניק הסרט" הוא סרט מגניב שמתחשק לחבק

נתחיל, במסורת "מבצע סבתא", הכי מהר שלנו. נעשה זאת עם "סוניק הסרט", העיבוד למשחק הווידאו האהוב על הקיפוד שרץ מהר יותר מהרוח. הפרויקט הזה התחיל דווקא בצעדים מגומגמים, כשהטריילר הראשון שלו הפך לשק חבטות בשל ביקורות קטלניות על העיצוב של גיבורו. היוצרים והמפיקים מיהרו להתנצל והחזירו אותו למוסך לסשן תיקונים נמרץ, מה שגם העלה תהיות לגבי העתיד של תעשיית הקולנוע: האם, בעקבות האפקטיביות והמיידיות של הרשתות החברתית, ומנגד אופציות הגימור האינסופיות שהטכנולוגיה המודרנית מאפשרת, אנחנו נכנסים לעידן שבו תוצרים קולנועיים יעברו ליטושים מתמשכים בין ההרצה שלהם ועלייתם למסכים?

בינתיים, דבר אחד בטוח: הניתוח הצליח והחולה חי ובועט. לפעמים, כמו במקרה של "קאטס", מקצה תיקונים גורם לסרט להיראות רע מכפי שהיה מלכתחילה. במקרה זה, הקיפוד יצא ממנו חמוד מאוד, והתוצאה מרנינה.

זהו סרטו העלילתי הארוך הראשון של ג'ף פאולר, שהתגלה בעשור הקודם לאחר שהיה מועמד לאוסקר על סרט האנימציה הנהדר "Gopher Broke". הוא מתאר כיצד הקיפוד זריז הרגליים מתגלגל בטעות לכדור הארץ, בדרך מכוכב אחד לכוכב אחר, ומוצא עצמו נרדף בידי מדען מטורף בגילומו של ג'ים קארי. להגנתו נחלצים שני בני אנוש: שריף של עיירה קטנה (ג'יימס מרדסן), החולם על קידום לעיר הגדולה; וזוגתו של איש החוק, אותה מגלמת טיקה סמפטר, מי שבין השאר שיחקה את מישל אובמה ב"Southside with You".

עוד בוואלה! NEWS

שפם מגוחך, אייקיו 300: כמה טוב לג'ים קארי להיות האיש הרע

לכתבה המלאה
שמוליק קיפוד מקנא. מתוך "סוניק הסרט" (צילום: יח"צ)

המעלה העיקרית של הלהיט הזה היא עיצוב הדמויות. הקיפוד חביב להפליא, זוג חבריו האנושיים מקסימים גם כן, והיינו שמחים שיאמצו אותנו גם, או לכל הפחות יזמינו אותנו לארוחת ערב. מנגד, ג'ים קארי הוא ליהוק מובן מאליו אך מוצלח לתפקיד הגאון המשוגע, ומוסיף ניחוח של חוצפה וטירוף לסרט שהיה עלול להיות ממוסחר ומרוכך.

הסרט מופץ כאן בגרסה מקורית ובעותקים מדובבים, והוא בהחלט מתאים לכל הגילאים: יש בו סצינות פעולה אינטנסיביות, אך הן לא מפחידות מדי, ויש בו הומור, אך הוא לא מטופש ומנגד גם לא פוגעני. בסך הכל, הקיפוד המהיר הצליח לקפץ מעל כל המהמורות שחיכו לו בדרכו לאקרנים, והתוצאה היא להיט חינני, מהנה ומשמח, שמותיר בסופו טעם של עוד וציפייה לקראת ההמשכון הבלתי נמנע.

ליהוק מתבקש אך מוצלח. ג'ים קארי ב"סוניק הסרט" (צילום: יח"צ)

אהבה פשוטה מדי: "אהבה פשוטה מדי" הוא סרט יפה אך מינורי

עוד נחזור לעולם הסרטים לכל המשפחה, אבל נעשה עצירה בדרך אצל סרט לקהל בוגר, אפילו בוגר מאוד.

מדובר ב"אהבה פשוטה", דרמה קאמרית שיש בה למעשה שתי דמויות בלבד: פנסיונר וזוגתו, החולה בסרטן. הבמאית ליסה בארוס ד'אסה עוקבת אחר השניים בכל השלבים של המחלה: מהגילוי שלה, דרך הטיפולים ועד המשבר שהיא יוצרת בחייו השברירים גם כך של הזוג, שאיבד לא מכבר את בתו היחידה ונותר לבדו בעולם.

את הגיבורים מגלמים שניים מטובי השחקנים באי הבריטי: ליאם ניסן, שממשיך כאן את הניסיון המוצהר שלו לפרוש מעולם האקשן בו התמחה בשני העשורים האחרונים ולחזור לתפקידי אופי דרמטיים יותר; ולזלי מנוויל, מזה שנים רבות שחקנית קבועה בסרטיו של מייק לי, שזוכה כעת לפריחה בינלאומית מאוחרת בזכות הופעתה ב"חוטים נסתרים" של פול תומאס אנדרסון לפני שנתיים. שניהם ממחישים למה ההערצה הגלובלית כלפי עולם המשחק הבריטי כל כך גדולה וכל כך מוצדקת.

הכי טובים שיש. ליאם ניסן ולזלי מנוויל ב"אהבה פשוטה" (צילום: יח"צ)

"אהבה פשוטה" אינו סרט הוליוודי, וכיאה לכך אינו מהסס להציג כמה מעמדים שכמותם נדיר למדי לראות על המסכים, לפחות בדרמות דוברות אנגלית. למשל: סצינת אהבה בין זוג בגיל העמידה, ועוד כזו שבה הצלע הנשית חולה, ואיבדה את שיערה בשל טיפולי הקרנות. המשגל הזה מוצג כאן באופן שהוא חמור סבר כשם שהוא עדין ויפה.

עם זאת, ככל שהסרט מתפתח, כך גם מתברר שהוא לא מתכוון ללכת עד הסוף. מנעד הרגשות, הנכונות לאתגר את הצופים, עוצמת הדרמה - הכל נותר כאן בגבולות מינוריים, ומונע מ"אהבה פשוטה" להתקרב לקרסולי קלאסיקה עכשווית כמו "אהבה" של מיכאל הנקה למשל, שעסקה בסוגיות דומות אך בצורה הרבה יותר מרחיקת לכת.

לכן, גם לא ברור למי בדיוק פונה "אהבה פשוטה". מצד אחד, זה סרט קשה ומדכדך שאינו מתאים לקהל רחב ובכל הנסיבות ומצבי הרוח, ומצד אחר, הוא לא מתגמל מספיק את מי שהשקיעו בו ורחוק מלהיות מופת של איכות. נותר, אם כך, לראות בו לא יותר מאשר במה לתצוגות משחק נפלאות של שני בעלי מלאכה מעולים שלמרות הקריירה הארוכה שלהם, יש להם מה להוכיח. ניסן הרי עדיין מזוהה בעיקר עם להיטי פעולה כמו "חטופה" ומנוויל מוכרת בעיקר ליודעי חן. למזלם ולמזלנו, עולם הקולנוע מציע כיום יותר תפקידים מתמיד לשחקנים בגיל הזהב, ולאור האיכויות שמפגינים שני השחקנים ב"אהבה פשוטה", אפשר להאמין כי עוד נראה את שניהם רבות ותכופות בשנים הקרובות, מקבלים הזדמנויות ראויות בסרטים מעט טובים יותר.

עוד בוואלה! NEWS

"אהבה": אחד הסרטים הגדולים של העשור

לכתבה המלאה
"אהבה" זה לא. מתוך "אהבה פשוטה" (צילום: יח"צ)

ווף, אוף: "קול קדומים" הוא סיוט לאוהבי כלבים

והנה עוד תוצר שלא כל כך ברור מה קהל היעד שלו, אבל הפעם מדובר במשהו שונה לגמרי: עיבוד נוסף ל"קול קדומים", ספרו הקלאסי של ג'ק לונדון. בהשראתו, עוקב אחר הסרט אחר תלאותיו של כלב שממדיו גדולים ולבו רחב, בארצות הברית של שלהי המאה ה-19: שיאה של בהלת הזהב, שהפכה כמה מהאנשים מסביבו לתאבי בצע ואכזריים מתמיד. למזלו, פה ושם הוא גם פוגש חברי אמת, אותם מגלמים עומר סי ("מחוברים לחיים"), בעוד תפקיד הוליוודי אומלל, והריסון פורד.

חוץ מבאק, יש עוד הרבה כלבים בסרט, וכולם יצירי מחשב. לכאורה, אלה חדשות טובות לשוחרי ההולכים על ארבע: לא סתם ש"קול קדומים" מאפשר לנו להתענג על נפלאותיהם של חברינו הטובים ביותר, אלא שהוא עושה זאת בלי שמישהו מהם נאלץ לסבול במהלך הצילומים.

אך למעשה, לחובבי כלבים צפויה חוויה קשה: הכלבלבים בסרט חווים רצף בלתי נגמר של זוועות והשפלות, סופגים התעללויות מצד בני האדם ולא פעם גם מתאכזרים אחד לשני. אחד מרגעי השיא, למשל, מתאר כיצד באק נדרש לחסל את יריבו המרושע, כלב האסקי, ועושה זאת באלימות רבה.

עוד בוואלה! NEWS

לא גן עדן לכלבים: "נשמה של כלב" מציף מחדש את השאלות לגבי שימוש קולנועי בכלבים

לכתבה המלאה
חובבי כלבים, היזהרו. מתוך "קול קדומים" (צילום: יח"צ)

לכן, לא כל כך ברור למי הסרט פונה: לילדים הוא יהיה מבהיל מדי, אבל למבוגרים הוא ילדותי מדי. אז אולי קהל היעד הוא מעריצי הריסון פורד, שחקן שידוע בסלקטיביות שלו ולא בכדי הרזומה שלו מורכב בעיקר מקלאסיקות מודרניות? ובכן, בעל המלאכה הוותיק אמנם מככב בפוסטר ובטריילרים, אבל זמן המסך שלו כאן מצומצם וגם מנומנם, כך שאין בכוחו להציל את "קול קדומים".

את הסרט ביים כריס סנדרס, יוצר אנימציה שחתום על כמה להיטים מעולים, בראשם "הדרקון הראשון שלי" הנפלא, אבל פחות מצליח בניסיון שלו לשלב בין טכנולוגיות ממוחשבות ושחקנים בשר ודם. בתחרות הזואולוגית שמתנהלת השבוע באולמות, בין הכלבים של "קול קדומים" לחיה הדוקרנית ב"סוניק הסרט", אין ספק שהקיפוד ניצח.

הכלב הפסיד לקיפוד. מתוך "קול קדומים"

מים בלי טעמים: "פרשת המים" היא דרמה משפטית שכולה קלישאות

ונסיים עם מה שמתגלה במפתיע כסרט הכי פחות מוצלח מבין הארבעה. זאת, אף שחתום עליו טוד היינס - אחד הבמאים האמריקאים המוערכים בדורנו, החתום על יצירות מהוללות כמו "הרחק מגן עדן" ו"קרול".

היינס מזוהה בעיקר עם סרטים אמנותיים וקולנוע קווירי, אך כאן בחר לשחות במימי הדרמה המשפטית, ולהציג את סיפורו של רוברט בילוט, עורך דין זוטר למדי שהחליט לצאת למאבק של דון קישוט בגוליית, ולתבוע את תאגיד הענק דופונט, שהרעיל במשך שנים את הציבור האמריקאי בכימיקלים שלו וטייח את פשעיו.

מרק ראפלו, אחת האושיות האידיאליסטיות בהוליווד, מגלם את עורך הדין; אן האת'וויי את זוגתו, וצוות השחקנים כולל גם שמות כמו טים רובינס וביל פולמן. כל אלה, כמו גם מגע היד של היינס ושל צלמו הקבוע והמשובח אד לכמן, לא מחלצים את הסרט מתוך מי האפסיים בהם הוא משכשך.

אידיאלים זה לא מספיק. מתוך "פרשת המים" (צילום: יח"צ)

הכוונות טובות, הסיפור מעניין והאמירה חשובה, אך אין בסרט ולו רגע אחד שאינו קלישאה נדושה או מניירה שחוקה. נראה כאילו "פרשת המים" אינו מבוסס על המציאות, אלא על מילון הקלישאות של הדרמות המשפטיות. לא פלא כי נכשל בקופות, וקול הזעקה החשוב שבו נפל על אוזניים ערלות.

חבל שכך, שכן מוטב כי כל העולם יכיר את הסיפור המוצג כאן, אבל כנראה שקולנוע העלילתי הוא כבר לא הדרך לספר אותו. כיום, סרט דוקו או פודקאסט היו ככל הנראה פורמט אידיאלי יותר. "פרשת המים", עם ניחוחות הניינטיז שעולים ממנו, הוא מוצר לא כל כך רלוונטי, שמצליח אפילו להפסיד לפנטזיה על קיפוד מדבר בתחרות על תואר הסרט הכי שווה שיצא בסופ"ש לאקרנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully