(בסרטון: דילן גפן מופיע עם אביו)
יש פאניקה ברחובות לונדון, תרתי משמע. וגם ברחובות רעננה, תל אביב, ירושלים ואור יהודה הבהלה מסחררת. נגיף הקורונה גורם לאנשים לעשות דברים חסרי היגיון כמו לקנות סטוקים של נייר טואלט ובקבוקי מים מינרליים, ואנחנו כאן כדי להזכיר שאפשר לקחת נשימה ארוכה, להירגע, ולהאזין לרשימת שירי "סוף העולם" הטובים ביותר שבחרנו עבורכם. תזמינו חברים ותעשו מסיבה, מקסימום זה ייגמר בבידוד.
Bob Dylan - A Hard Rain's a-Gonna Fall
בימים שלפני האינטרנט והמידע החופשי, קשה היה לעצור פייק-ניוז אפילו יותר מהיום. כך, השיר "גשם כבד עומד ליפול" של בוב דילן הפך להיות ההמנון הבלתי רשמי של משבר הטילים בקובה. האמריקאים האמינו שהגשם הכבד שעליו מזמר הטרובדור בן ה-21 הוא מטאפורה לטילי הגרעין הסובייטיים שמאיימים להשמיד את ארה"ב. האמת היא שדילן כתב את השיר עוד לפני, וביצע אותו בבתי קפה בניו יורק חודש לפני שהחל המשבר - אבל המיתוס כבר עשה את שלו. כך או כך, מדובר באחד השירים הכי אפלים ומורכבים שדילן כתב בקריירה שלו, והוא עשה את זה תחת הרגשה שסוף העולם נמצא מעבר לפינה.
"הגשם" המדובר אמנם אינו מדמה טילים גרעיניים, אלא את הגשם במשמעות התנ"כית - שם הוא מוזכר לעתים בצורה חיובית כ"גשמי ברכה", ומצד שני הגשם הוביל אל המבול שהשמיד את האנושות בתקופת נוח. "הרגשתי שהעולם עומד להיחרב", הסביר הנפיל היהודי בריאיון, "כל שורה בשיר היא בעצם פתיח לשיר אחר - אבל הרגשתי שאין לי זמן לכתוב את כל השירים האלה, אז הייתי חייב לחבר את כולם לשיר אחד". יהונתן גפן תרגם יפה את השיר, שבוצע במקור בעברית על ידי דני ליטני, ומאוחר יותר על ידי בנו אביב.
Nena - 99 Luftballons
מוזיקת הפופ הקלילה שמלווה בצליל הסינטיסייזרים המסורתי של האייטיז, תגרום לכך שרוב מאזיני השיר הקליט הזה יפספסו את המסר האנטי-מלחמתי שלו ויחשבו שמדובר בשיר חביב על בלונים אדומים. העובדה שהמילים שלו בגרמנית בטח לא עוזרת. האגדה מספרת שגיטריסט להקת ננה, קרלוס קרגס, צפה בהופעה של הרולינג סטונס בברלין המערבית. בשיא ההופעה שחררו מיק ג'אגר וחבריו עשרות בלוני הליום לאוויר, שהחלו להסתחרר ולהתעופף לכל הכיוונים. קרגס שם לב שמרחוק, ניתן לטעות ולחשוב שהבלונים נראים כמו עב"מים, וחשב מה יקרה אם הבלונים ינדדו מעל חומת ברלין, לכיוון מזרח גרמניה. השיר שהוא כתב מתאר בדיוק את המצב הזה - ילדים מעיפים בלונים מעל החומה, הסובייטים טועים לחשוב שמדובר במטוסי אויב ופורצת מלחמת העולם השלישית, שנמשכת לאורך 99 שנים.
David Bowie - Five Years
לא מן הנמנע שמדובר בשיר הפתיחה הכי טוב של אלבום אי פעם. האקספוזיציה לסיפורם של זיגי סטארדאסט והעכבישים ממאדים מתחילה בידיעה חדשותית מלחיצה: בני האדם הצליחו לייבש את המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, ולמין האנושי נותרו חמש שנים להתקיים. בואי פותח את האלבום הגדול ביותר שלו (ואולי הגדול ביותר בכלל) במילים הברורות: "השתחלתי בקושי מתוך ההמולה בכיכר השוק, דרך כל כך הרבה אימהות בוכות. החדשות בדיוק הגיעו, נותרו לנו חמש שנים לבכות. האיש בחדשות בכה כשהוא בישר לנו שכדור הארץ באמת גוסס, הוא בכה כל כך הרבה שהפנים שלו היו רטובות, לכן ידעתי שהוא לא משקר".
בהמשך הוא מתאר, תוך כדי גלישה למחוזות הרומנטיקה, את התחושות שיעברו על המין האנושי בחמש השנים הנוראיות האלה, ובעיקר את העובדה שבלתי תיאמן: הוא אשכרה הולך להתגעגע לכל האנשים הנוראיים האלה שמקיפים את כולנו בחיים. ההשראה לשיר לא הגיעה משום מקום, השנה הייתה 1972 והמלחמה הקרה הייתה בשיאה, כולל התחושה שמשוגעים יושבים על הכפתור האדום ובכל רגע כדור הארץ עומד להימחק. במקביל, ההיפים של שנות השישים התבגרו והחלו להבין את הנזקים האקולוגיים שבני האדם אחראים עליהם. קראו להם "מחבקי עצים" בבוז, היום יודעים שהם צדקו.
The Rolling Stones - Gimme Shelter
המחשבות האפלות והמטרידות של קית' ריצ'רדס נבעו משלושה גורמים עיקריים: סמים, סמים וסמים. אלה גרמו לו לפרנויה קשה, בין השאר הוא האמין שזוגתו לחיים בוגדת בו עם חברו ללהקה מיק ג'אגר. המחשבות האלה הפכו לזעם, והזעם הזה בוטא בכמה מהריפים העוצמתיים ביותר שאי פעם הוקלטו. ברקע התחוללה בווייטנאם מלחמה שכמוה העולם המערבי טרם ראה (ורובו לא כל כך הצליח להבין בכלל), ועולם המוזיקה רק הרוויח מהעניין.
כל האלבום "Let It Bleed" של הרולינג סטונס מ-1969 הוא תוצר של תחושות הפחד, הזעם וחוסר האונים של חברי הלהקה, ולשיא הגיעה הלהקה בשיר הפותח. "זו הייתה תקופה קשוחה מאוד, אלימה מאוד", הסביר לימים מיק ג'אגר, "היינו צריכים לכתוב שיר עם תחושה של סוף העולם. של אפוקליפסה". כתוספת חשובה לשיר, הלהקה נתנה לזמרת הליווי מרי קלייטון את ההזדמנות להשתלט על הפזמון החוזר של השיר, והזעקות שלה: "אונס! רצח! זה רק במרחק ירייה!" מצמררות גם 50 שנה אחרי שנכתבו לראשונה.
Elvis Costello - Waiting for the End of the World
אלביס קוסטלו עדיין לא היה אלביס קוסטלו. הוא היה צעיר בריטי בשם דקלן מקמנוס שעבד כפקיד רישום במשרדי חברת הקוסמטיקה של אליזבת ארדן בלונדון. בשעות הפנאי שלו הוא חלם להיות מוזיקאי. יום אחד בזמן שנסע ברכבת התחתית בלונדון, עלה על הקרון מבקר המוזיקה הנודע ניק קנט. מקמנוס הצעיר היה בהלם מכך שקנט לא שם לב שכל המבטים בקרון ננעצים בו. הוא חזר הביתה וכתב את השיר הזה, שבהמשך יחתום את אלבום הבכורה שלו ב-1977.
קוסטלו יוצא מנקודת הנחה מעט אגנוסטית שאם יש סוף לעולם, מי שיהיה אחראי לסוף הזה הוא אלוהים - והוא ממש מתגרה בו להוכיח שהוא יכול להביא את הסוף. בספרו האוטוביוגרפי משנת 2015 כתב קוסטלו: "זה שיר שלוקח נסיעה פשוטה הביתה למסע קלסטרופובי, ששואב היסטריה מתוך כותרות העיתונים אל תוך הבנאליות של הנסיעה השגרתית". לשאוב היסטריה מהתקשורת לתוך הבנאליות של היומיום? מאיפה זה מוכר לי?
(Vic Chesnutt - It's the End of the World As We Know It (and I Feel Fine
קשה עד בלתי אפשרי להציג רשימה של שירי סוף העולם בלי לשמור את המקום בטאבו להמנון של REM. הלהיט האפוקליפטי של הלהקה יצא ב-1987 וזכה להצלחה לא רעה - המקום ה-69 במצעד הבילבורד האמריקני ו-39 במצעד הסינגלים הבריטי. בשנת 2012, עם האמונה העממית של בני דת המאיה שהעולם צפוי להגיע לסופו, השיר זכה להצלחה מחודשת וההשמעות שלו בתחנות הרדיו בארה"ב זינקו ב-612%.
אלא שעם כל הכבוד לסטייפ וחבריו, הגרסה של אמן האינדי ויק צ'סנאט, בן עירו של מייקל סטייפ (שגם גילה את צ'סנאט והפיק את שני אלבומיו הראשונים) זוכה כאן למקום של כבוד גם מטעמי גיוון וגם בגלל סופו הטראגי של צ'סנאט. הזמר נפגע בתאונת דרכים כשהיה בן 18, דבר שהותיר אותו משותק ברוב חלקי גופו. כיאה לשיטה האמריקנית, רוב הטיפולים הרפואיים שנזקק להם לא היו כלולים בביטוח הרפואי שלו, והוא נכנס לחובות כלכליים עצומים. מחשבה מבהילה קצת, לאור העובדה שמגפת הקורונה החלה להתפשט כעת באמריקה הקפיטליסטית, בה אנשים חושבים פעמיים לפני שהם הולכים לרופא. למרות שזכה לאהדת המבקרים, ואף נחשב ל"מוזיקאי של מוזיקאים" - החובות הכריעו אותו בסוף. כשהיה בן 45 התראיין ל-NPR וסיפר שניסה להתאבד שלוש או ארבע פעמים, אבל הוא לא הצליח. שלושה שבועות לאחר מכן, בחג המולד, הוא הצליח.
Prince - 1999
אולי השיר הכי כיפי ברשימה, וזה הגיוני - הוא מתאר מסיבה. השיר שפותח את האלבום בעל אותו השם של פרינס מ-1982 מתאר את תחושת הפחד וההיסטריה האנושית מפני תחזיות קודרות לעתיד. פרינס כמו מבקש מהמאזין להפסיק לדאוג ממה שהולך לקרות בין כה וכה, ולצאת לחגוג את החיים כאילו זו שנת 1999 (כי בשנת 2000 העולם ייחרב. זוכרים שפעם חשבו ככה?). השיר נכתב בדמדומי המלחמה הקרה, כאשר פרינס מתייחס כמעט בביטול לבהלה העולמית ומנבא בהתרסה: "לכולם יש פצצה, כולנו יכולים למות בכל יום - אבל לפני שאני אתן לזה לקרות, אני ארקוד עד לנשימתי האחרונה".
Morrissey - Everyday Is Like Sunday
סוף העולם הוא לא נושא זר למוריסי. מי שכתב כמנהיג הסמית'ס על הפאניקה ברחובות לונדון כמחאה על חוסר העניין הבריטי באסון בצ'רנוביל, הקדיש את השיר השני מקריירת הסולו שלו לשעמום שהוא חווה בביקור בעיירת חוף בריטית בחורף. מוז מתכתב בשיר עם הרומן האפוקליפטי "על החוף" של נווויל שוט. הספר מתאר את שרידי המין האנושי שהתקבצו באוסטרליה כדי לצפות ליום הדין, לאחר שמלחמה גרעינית פשוט הטביעה את חלקו הדרומי של כדור הארץ. מוריסי, לעומת זאת, נמצא בעיירת חוף שוממת ש"שכחו להפציץ", והוא קורא למפציצים להגיע כדי להביא את הארמגדון.
סוף העולם - אביב גפן וברי סחרוף
כבר לפני 27 שנים אביב גפן כתב שסוף העולם מגיע, והזהיר כי "מגיפה אורבת לנו בכל פינה, מחכה שנחטא במגע". מצד שני, אם כבר להיכנס לבידוד - אז עם ברי סחרוף חמוש בגיטרה.
The Doors - The End
קשה לחשוב על פסקול מתאים יותר לסוף העולם מאשר ג'ים מוריסון ממלמל קטעי חלום הזויים שכוללים רצח אב, טריפים רעים ואובדן אהבה. הגרסה המקורית של השיר שסוגרת את אלבום הבכורה המושלם של "הדלתות" נמשכת כמעט 12 דקות, אך מה שהופך את השיר לחובה ברשימה הזאת היא דווקא הגרסה הערוכה והקצרה יותר שפותחת את יצירת המופת של פרנסיס פורד קופולה - "אפוקליפסה עכשיו".
במקור מוריסון לא כתב את השיר כמחשבה על סוף העולם, אלא על סופה של אהבה, אבל הוא הבין שהדימויים הרבים בשיר יכולים לגרום לאנשים להיסחף במחשבות על סוף העולם. "זה שיר על הכאב בלומר להתראות בפעם האחרונה", הסביר מוריסון ב-1969, "לפעמים הכאב קשה מדי, אי אפשר לסבול אותו... אנשים מפחדים מהמוות יותר מאשר הם מפחדים מהכאב. זה מוזר שהם מפחדים מהמוות. החיים מכאיבים הרבה יותר מהמוות. ברגע המוות, הכאב נגמר. במובן הזה, המוות הוא חבר".