המשורר, מבקר הספרות והפובליציסט מנחם בן הלך לעולמו בגיל 71. בן חיבר 17 ספרים, בהם שישה ספרי שירה, שני ספרי ילדים, רב-המכר "פלונטר", שישה ספרי ביקורת שירה ומבחרי שירה, ספר הגות וספר תיעודי על התאבדות בתו, "הוי, כנרת שלנו". בן הוא זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים פעמיים (1989 וכן 2016) ופרס ברנשטיין לביקורת ספרותית (1999). בחודשים האחרונים היה מאושפז בבית החולים בלינסון. הלוויתו תתקיים היום ב-14:30 בבית העלמין ברקן.
בן נולד בפולין ועלה לארץ בשנת 1949 בהיותו תינוק. בגיל 12 החל לכתוב ב"מעריב לנוער" ובגיל 13 הפך לכתב נוער בשבועון זה. בצעירותו פרסם שירה, אך בעיקר כתב ביקורת ספרים. בין השאר כתב בידיעות אחרונות, ב"כל העיר" הירושלמי, בעיתון "תל אביב", "זמן תל אביב" ובוואלה! NEWS. בנוסף פרסם מאמרים וביקורות ב"הארץ" וב"מעריב". בגיל 16 התפרסמו שיריו בכתב העת "עכשיו" שבעריכת גבריאל מוקד, וזה תיאר אותו כ"ילד הפלא של השירה הישראלית".
בן נהג לספר כי ב-18 ביולי 1969 "נולד מחדש" בזכות טריפ LSD במשותף עם דוד אבידן. בן נישא פעמיים. מרעייתו הראשונה, יעל, נולדה הבת בשמת. מרעייתו השנייה נולדו לו חמישה ילדים. בשנת 2010 עבר להתגורר בהתנחלות נופים שבשומרון. בתו כינרת, הצעירה מבין ששת ילדיו, התאבדה ב-2012. במרץ 2009 השתתף בעונת ה-VIP של תוכנית המציאות "האח הגדול" והגיע למקום השלישי בתוכנית הגמר.
