מעצב הפסקולים גיל תורן, זוכה 7 פרסי אופיר, הלך לעולמו בגיל 58

תורן, הבעלים של אולפני ההקלטה די.בי, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. תורן עיצב פסקולים לכמה מהסרטים הבולטים בתולדות הקולנוע הישראלי העכשווי. "הוא היה רב אמן", ספד לו הבמאי אבי נשר

  • פרסי אופיר
וואלה! תרבות
יח"צ - חד פעמי

(בווידאו: הטריילר של "סיפור אחר", שאת הפסקול שלו עיצב תורן)

גיל תורן, מבכירי מעצבי הפסקולים בישראל, הלך הערב (רביעי) לעולמו בגיל 58, לאחר מאבק במחלת הסרטן. כך לפי הודעה רשמית בעמוד הפייסבוק של אולפני די.בי, שהוא היה הבעלים שלהם.

לאחר שלמד בלונדון, החל תורן את דרכו המקצועית כטכנאי הקלטות וכמפיק מוזיקלי ועבד עם אמנים מובילים רבים, בהם עופרה חזה, החברים של נטשה, מופע הארנבות של ד"ר קספר, חוה אלברשטיין, תיסלם, אהוד בנאי, מאיר בנאי, יזהר אשדות, סיוון שביט ועוד.

באמצע שנות התשעים החל תורן לעצב פסקולים, והפך לאחד מן הבכירים בתחומו בישראל, אם לא הבכיר שלהם. כבר בסיפתח שלו עיצב את אחד מפסי הקול הטובים והמשמעותיים בתולדות הקולנוע הישראלי - של "קלרה הקדושה".

עוד בוואלה! NEWS

"כל ההולנדים בוכים": הדרמה מאחורי הקלעים שהובילה לביטול האירוויזיון

לכתבה המלאה
גיל תורן (צילום: Creative Commons)

לאחר מכן, עיצב תורן פסקולים של סרטים רבים נוספים, וזכה בלא פחות משבעה פרסי אופיר. זאת, על "כנפיים שבורות", "האסונות של נינה", "כיפור", "ללכת על המים", "שנת אפס", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "בלדה לאביב הבוכה" ו"ג'נקשן 48". הוא היה שותף גם לעשיית סרטים בולטים נוספים, בהם "הבלתי רשמיים", "סיפור אחר", "החטאים", "קדוש", "מרגל השמפניה", "החברים של יאנה", "זוהי סדום", "ערבים רוקדים" ועוד.

הבמאי אבי נשר, שותפו המקצועי וחברו של תורן, ספד לו - "צופי קולנוע על פי רוב לא לגמרי יודעים עד כמה קולנוע נוצר בידי שיתוף פעולה בין הרבה אנשים מוכשרים. סרט הוא לא מדיום של 'אני' אלא מדיום של 'אנחנו'. צופי קולנוע על פי רוב מזהים במאי כיוצר, מזהים גם חשיבותם של שחקנים ולפעמים גם צלם, בתהליך היצירה, אבל לרוב אינם מודעים לתרומה האמנותית - לא רק הטכנית - של אומנים כמו גיל.

"ורק למען הסר ספק: המילה 'אמן' קטנה על גיל. גיל היה 'רב אמן''.

"הוא היה עורך סאונד שביכולתו לקחת את הסצינה הפשוטה ביותר וליצור בה עולם של רבדים ומרקמים ותחושות דרך השימוש במימד האודיו, בריגוש ובתובנה שחודרים אל התודעה דרך האוזניים, ולא רק, כמקובל בקולנוע, דרך העיניים".

"כשרונית מאולפני דיבי התקשרה אליי בשבת לספר לי שגיל בבית חולים במצב קשה, הרגשתי כאילו פגעה בי משאית. ממש כך. הלם פיזי, כאב פיזי, צער, זעזוע, עצב גדול וכאב משתק. הרגשתי שאני עומד לאבד אח, מישהו קרוב אהוב ויקר לי עד מאוד".


תורן הותיר אחריו שתי בנות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully