ליל סערה
הסירה מיטלטלת בליל סערה
מרוקן פח המים, הצידה נגמרה
והשליח הנמלט שמחפש נמל מקלט
מתעקש לזכור את משמעות הבשורה
מסמטה לא מוּשגחת הוא יוצא אל העיר
הולך שָקֶט לארמון כשחוט השחר מחוויר
כשהוא חולף כמו הבלחה במצלמות האבטחה
יש כווֶנֶת עליו בפוקוס מהיר
ובהבהוב מפתיע
הבשורה תגיע
גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח
והארמון שוקע
כי איש בו לא שומע
את קול החלשים וקול תחינת הטובע
ואני שנולדתי לרדופֵי סערה
לא יכול לא לראות את שברי הסירה
את הנרמס והכותש, את הכלוא והמגָרֵש
את דמעת השיר והתעקשות הבשורה
ובהבהוב מפתיע
הבשורה תגיע
גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח
והארמון שוקע
כי איש בו לא שומע
את קול החלשים וקול תחינת הטובע