שלוש שנים לאחר תחילת שידורי תאגיד כאן, פרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את הדוח השנתי הכולל פרק המתייחס להליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור. הדוח מופיע לאחר שבאוגוסט 2018 פרסמו העיתונאים גידי וייץ והילו גלזר תחקיר במוסף הארץ לפיו התאגיד לכאורה ניהל רשימות שחורות לסינון עובדי רשות השידור. הועלו בו טענות מטרידות לפיהן לא פעם תהליך הסינון היה משחק מכור, עובדים סווגו לפי מראה, מידת צייתנות או נטייה לעיסוק בזכויות עובדים. קריירות שלמות של עיתונאים שהיו מאבני הדרך של רשות השידור הסתכמו במילים ספורות אכזריות באותן "רשימות שחורות", כמו "לא להתקרב", "משעמם", "מכוער" ו"אי אפשר לסמוך עליה שתציית", כך נטען.
מבקר המדינה קובע בין השאר כי "כללי הגיוס של עובדים לתאגיד ונהלי התאגיד לא הסדירו את כלל ההיבטים הנוגעים לגיוס עובדים, ובכך נפגעה הלכה למעשה היכולת לקיים הליך גיוס סדור ושוויוני". המבקר מציין כי "במאות מקרים, התאגיד לא פעל בהתאם להוראות הדין הנוגעות למועד מסירת ההודעות למועמדים לעבודה, בנסיבות שבהן היה תהליך הגיוס ממושך ונעשה בתנאי אי-ודאות חריגים".
"בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור בפטור ממכרז פנה המנכ"ל (אלדד קובלנץ - ש"ב) לגורמים שונים וביקש לקבל חוות דעת 'לא רשמיות' לגבי העובדים ברשות השידור", מוסיף המבקר בדוח. "חוות הדעת האמורות או עיבודיהן השפיעו לעיתים הלכה למעשה על תהליכי קבלת עובדי רשות השידור לתאגיד. אחד מכותבי הרשימות האמורות התייחס בחלק מהמקרים להיבטים, אשר אין להם שום קשר למקצועיותם של העובדים, וכלל התייחסויות פוגעניות ומבזות בנושאי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, מצבם המשפחתי ושכרם. התייחסויות אלו וחוות דעת שליליות אחרות, לא הובאו לידיעת המועמדים לתפקידים בתאגיד, וממילא לא התאפשר להם להתייחס אליהם". המבקר אמנם מציין כי איתר הודעת אימייל אחת ששלחה סמנכ"לית לשני עובדי משאבי אנוש ובו כתבה כמה חודשים לאחר יצירת הרשימות המדוברות: "תבדקו שאין כינויים לא יפים". עם זאת המבקר קובע כי "הוראה זו לא בוצעה במלואה".
בניגוד לטענות התאגיד, מבקר המדינה קובע כי הרשימות שימשו כפרמטר משמעותי לקבלת עובדים. מנהל חטיבה בתאגיד, שכיהן כיו"ר בחלק מצוותי הבחירה והחליט על גיוס עובדים לתאגיד, מסר למבקר המדינה כי "הלך הרוח בתאגיד היה כזה כי ישנה רשימה וכי הרשימה היא קודש הקודשים". בנוסף, בדוח נכתב: "כל המועמדים שקיבלו הצעות שכר וחוזים לעבודה בתאגיד לא קיבלו 'הסתייגויות' מהממליצים, למעט מועמד אחד מתוך כמעט 140 מועמדים שהופיעו ברשימה (...) הרשימות השפיעו הלכה למעשה על קליטת עובדים שהוגדרו 'לא מומלצים' לתאגיד".
בנוסף, בדוח המבקר נקבע כי חברי מועצת התאגיד התערבו באופן לא ראוי בהליכי גיוס עובדים. "משרד מבקר המדינה העלה כי במהלך הקמת התאגיד העבירו כמה מהם פניות למנכ"ל ולחטיבת משאבי אנוש, בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים. לעיתים ביקשו לדעת מדוע לא קיבלו המועמדים תשובות, ולעיתים העבירו קורות חיים של מועמדים", כתב בין השאר המבקר. "ראוי היה שחברי המועצה האמורים לפקח על פעילות התאגיד לא יהיו מעורבים כלל בנושאים פרטניים הקשורים לגיוס כוח אדם (גם לא כ'צינור'), וינחו כל מועמד שפנה אליהם, להעלות את עניינו הפרטני ישירות מול הגורמים המקצועיים בתאגיד האמונים על הנושא".
המבקר משבח עם זאת את המהירות שבה הוקם התאגיד, ומציין כי התנאים שבהם מנהליו פעלו היו קשים: "נסיבות הקמתו של תאגיד השידור הישראלי היו יוצאות דופן, והתנאים שבהם פעלו ראשי התאגיד בתקופת ההקמה היו מאתגרים ביותר. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי למרות מצב דברים זה, הצליחו ראשי התאגיד להביא את התאגיד להתחיל את שידוריו במועד שנקבע בחוק המתוקן, תוך מילוי המשימה שהוטלה על התאגיד בדין".
הדוח לא כולל מסקנות אישיות. המבקר ממליץ בין השאר שבמקרה שבו החוק קובע פטור ממכרז, "ראוי שיוסדרו הליכי המיון והקבלה של עובדים באופן שיבטיח שמירה על השוויון ועל תקינות ההליכים, תוך הקנייה של גמישות, במקרים הנחוצים אם קיימות נסיבות מיוחדות". בנוסף, הוא ממליץ ש"אם מבוצע מהלך יזום לקבלת חוות דעת, ראוי שהוא ייתמך בפעולות מקדימות ומלוות: עדכון גורמי הבקרה בדבר ייזום המהלך ויישומו; התייעצות משפטית מקדימה; שיקוף שמות המעריכים שאליהם יש כוונה לפנות וטיב הקשר וההיכרות של המעריכים עם מושאי ההערכה; הבטחה כי ההערכות הנמסרות לא כוללות מידע שנמסר מצדדים שלישיים שאינם מזוהים; הכוונה ראויה של הממליצים לאופי המידע המבוקש; הסדרת השימוש במידע תוך כדי הנחיית העוסקים במיון המועמדים לתכלית הרשימות, משקלן ואופן ההתייחסות להן; וקביעת הסדרי בקרה שיבטיחו כי יובא בחשבון רק מידע רלוונטי ומהימן (...) מומלץ כי התאגיד יכין תכנית מסודרת לעידוד העלאת הייצוג בקרב עובדי התאגיד של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, וכי יבחן את נתוני עזיבת כוח האדם מאז הקמתו".
לפני שנה, בריאיון לוואלה! תרבות, הגיב מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לתחקיר הארץ: "יש לי חדשות מדהימות בשבילך: לא היינו מושלמים. עשינו טעויות. מדובר באירועים שקרו לפני שלוש וארבע שנים בהקמה כמעט בלתי אפשרית. כל הליקויים כבר תוקנו. אנחנו מצטערים על עוגמת הנפש שנגרמה לאנשים, אבל שוב, כל הליקויים טופלו. לגיטימי לחלוטין לקבל חוות דעת על אנשים בתהליך קבלה לעבודה, חלק ניכר מההערות שנתפסות כלא תקינות בכלל היו הערות של אפליה מתקנת להבנתנו, כמו 'מזרחית'. והעובדה שרוב מכריע של האנשים שצוינו בכתבת הפוליצר של הארץ קיבלו הצעות לעבוד בתאגיד, על כן לא היה שום מתאם בין מה שפורסם למה שקרה. שוב, לא היינו מושלמים, ואנחנו מצטערים".
בתשובה לשאלת וואלה! תרבות האם התנצל אישית בפני אותם אנשים שנפגעו מאותן רשימות שחורות, גם בפני אלה שאינם עובדים בתאגיד השיב קובלנץ כי נפגש רק עם אנשים שעובדים בתאגיד. "ישבתי עם כל עובדי התאגיד, שהיו מושא הכתבה, לשיחה אישית", אמר. "לשמחתי רובם הבינו שלא אני כתבתי אישית, הבינו שהייתה תקלה, ועצם העובדה שכרגע הם נמצאים כאן, זה מעיד שמעריכים אותם וזה הדבר החשוב באמת".
מכאן נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "מדובר באירועים מתקופת ההקמה המורכבת ביותר בתולדות התקשורת הישראלית, שהיו בה אלפי ראיונות בזמן קצר, שינויים תכופים במועד התחילה ובמכסת הגיוסים הנדרשים בחוק. החוק קבע כי הגיוסים בתקופה זו פטורים מחובת מכרז, והתאגיד נקט בכל זאת בהליכי מיון כדי לגייס את העובדים המתאימים ביותר. מבקר המדינה מצא לנכון לציין לחיוב את ראשי התאגיד על הצלחתם בהקמת התאגיד בתקופה חריגה זו ובנסיבות המורכבות והייחודיות אז. כל הטעויות המצוינות בדוח תוקנו, והלקחים הופקו ויושמו כבר לפני שנים. עובדים כאן, כתף אל כתף, אנשים מקצועיים ומוכשרים, ובזכותם הפך כאן - תאגיד השידור הישראלי - ליצרן התוכן הגדול והאיכותי בישראל כנגד כל הסיכויים והקשיים שהוצבו בפניו".