שידורי המהפכה השיפוטית: לא תמצאו בטלוויזיה דמות סקסית יותר מחנן מלצר

    מאז "האוס" לא נצפתה על המסך דמות יותר גאונית ועוקצנית מכבוד הנשיאה אסתר חיות, השופט יצחק עמית זרק אותנו לימי "פלטפוס" העליזים ומעל כולם עמד האיש עם התסרוקת של לארי דיוויד והסקס אפיל של פמלה אנדרסון. עמית סלונים צפה בשידור החי מבית המשפט העליון - והתאהב

    צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

    (בסרטון: השידור ההיסטורי מתוך דיון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ)

    בטור פרשנות מצוין שעלה אמש לכותרת הראשית של האתר שאתם גולשים בו כרגע, הסביר דניאל דולב, כתב המשפט של וואלה! NEWS, שהמצלמות באולם בית המשפט העליון היו הדבר הכי טוב שקרה לבג"ץ אחרי שנים תחת אש. הוא צודק כמובן. אחרי יותר מדי זמן בו הסיתו מי שהסיתו נגד בג"ץ, בין השאר מובטלים מסוימים שגרים עם ההורים, וגרמו לציבור להאמין ששופטי העליון הם דמונים מהצד השמאלני של הגיהנום שהגיעו לעשות הפיכה שיפוטית על חשבון הדמוקרטיה - קשה היה לצפות אתמול ב"שידורי המהפכה השיפוטית" ולא לגחך. הכל שפיט והכל בסדר, המבצר לא קורס והדמוקרטיה לא בסכנה. מדובר בחדשות טובות לא רק לבג"ץ, אלא גם לאזרחים עצמם.

    אמון הציבור במערכת המשפט הוא קריטי לצורך ניהול דמוקרטיה בריאה, וצפייה בשידור הוכיחה גם לספקנים שיש בירושלים שופטים נבונים, יסודיים ובעיקר לא הומוגניים. 11 שופטים ישבו זה לצד זה עם מחיצות זכוכית שמפרידות ביניהם כיאה לימי הקורונה, והם נראו הכל חוץ ממפלצות שמתכננות הפיכות במחשכים. להפך, הם נראו בדיוק כפי שאנחנו רוצים ששופטים ייראו. שוחים בחומר בצורה מדויקת, מונעים מהפרקליטים לשאת נאומים פוליטיים וקטנוניים כלפי המשיבים בדיוק כפי שהיו כלפי העותרים.

    ולעזאזל זו הייתה טלוויזיה משובחת. תנו לי עוד בינג' מהיכל הצדק. בטורו אמש כתב דולב כי "בג"ץ הוא לא טלוויזיה במיטבה, ומה שיראה למשפטן כהתעמקות בנקודה חשובה, עשוי להיראות לאדם מן השורה כטרחנות מרגיזה". אלא שמנקודת מבט של אדם שמעולם לא נכח בדיון משפטי רציני בחייו, אני חייב להודות שהטרחנות הזאת מצטלמת מצוין. השידורים מבית המשפט נמשכו כשבע שעות, וקשה היה להסיר את העיניים מהם. מאז דוקטור האוס לא ראיתי גאונה עוקצנית יותר מאסתר חיות. מאז ימי "פלטפוס" העליזים לא ראיתי שימוש מושלם יותר ב"נווה חמציצים" מאשר בהערה של יצחק עמית. מאז "שובר שורות" לא ראיתי שימוש יותר גאוני בשיער פנים מאשר זה של מני מזוז. זה עוד לפני שדיברנו על כך שהמבטא של ניל הנדל מרגיש כאילו נלקח ישירות מסרט של וודי אלן.

    עוד בוואלה!

    איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

    לכתבה המלאה
    קאלט בהתהוות. שופטי בית המשפט העליון, כשבמרכז חיות ומלצר (צילום: פול צלמים, יוסי זמיר גלובס)

    ומעל כולם, חנן מלצר. חנן פאקינג מלצר. ההיכרות השטחית שלנו עם האישיות הדגולה הזאת הסתכמה עד לא מזמן רק בנאומים ובהנחיות שלו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. איזה בזבוז של כישרון על. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון הוא לשידורים מדיוני בג"ץ מה שהייתה בשעתו פמלה אנדרסון ל"משמר המפרץ". זה נראה כאילו הוא יושב שם משועמם לפעמים, עם המסכה על הפנים שמסתירה את תסרוקת הלארי-דיוויד שלו - אבל הוא מאזין לכל מילה. מלצר מנתח במהירות בלתי אנושית כמעט כל טענה משפטית שעולה על ידי עורכי הדין שמולו, ואם אחד מהם יעשה את הטעות הטפשית של לומר משהו שאין בו אמת משפטית, מלצר יעלה עליו, כמו מכונת אמת אנושית.

    קשה להתייחס לשופטים מבוגרים כדמויות טלוויזיוניות סקסיות, אבל בעולם בו אנשים מתייחסים לתוכנית של אופירה וברקוביץ' כאל תוכנית אקטואליה רצינית, נדיר לראות כזאת אסופה של אינטלקט ותבונה בפריים אחד. פתאום, במקום לראות שוב בפאנלים פרשנים שמדברים מפוזיציה (עמית סגל, אני נשבע לך שלא התכוונתי אליך, אל תחסום אותי שוב פליז), מגיעים 11 מומחים אמיתיים למשפט שמתעקשים להתעמק בעניינים שעל סדר היום, ולא בפוליטיקה שמסביב. עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, אחת מנציגות העותרים, למדה את זה על בשרה כשניסתה לבנות תיאוריית גוועלד שלמה על קץ הדמוקרטיה. הצעקות שהיא חטפה מהנשיאה חיות היו הדבר הכי דרמטי שראיתי בבית משפט מאז הפרק ההוא של "האישה הטובה". נו, אתם יודעים איזה.

    אין ספק שמלצר וחיות הם הכוכבים של הדרמה הזאת. שניהם לא מפחדים לעצור אנשים באמצע משפט, לדרוש הבהרות, להעיר הערות, ואפילו לעקוץ כשצריך. השניים מתפקדים כמו יחידה הורית בה חיות היא האמא שצועקת ונוזפת בלי רחמים, בעוד מלצר הוא האבא שאתה לא רוצה לאכזב. איזו הצגה יא אללה.

    גם עורכי הדין עצמם כמובן הוסיפו לחגיגה הטלוויזיונית, כאשר לא ברור אם הם מודעים לכמה שהם נראים כמו דמויות בסרט הוליוודי. כזה הוא למשל אליעד שרגא, שפספס קריירה משגשגת בתוך כפיל השיער של קונאן אובראיין, שנראה כאילו הוא עומד לפתוח בשביתת רעב מול השופטים רק כדי שיבינו כמה שבאמת כואבת לו האפשרות של הקמת ממשלה על ידי "יצור" כמו נתניהו. מהצד השני בלט בא כוחו של ראש הממשלה, מיכאל ראבילו. האמת היא שנראה שמדובר באדם נחמד, ולבטח עורך דין מצוין - אלא שההגנה הפופוליסטית שלו על הנאשם בשחיתות גרמה לו להיראות כמו דמות של נבל בסרט קומיקס. הוויכוח שלו עם חיות על עצם הלגיטימיות של הדיון היה אחד הרגעים הכי מרתקים בז'אנר המשפט, והעובדה שהתאורה הלא מחמיאה גרמה לפניו להיראות אפלים בזמן שנשא דברים רק הפכה את כל האירוע ליותר מרשים.

    פספס קריירה בתחום אחר לגמרי. אליעד שרגא בדיון בבית המשפט העליון (צילום: פול צלמים, יוסי זמיר גלובס)

    הערוצים המסחריים התפנו ב-10:00 בבוקר כדי לשדר את תחילת הדיון ההיסטורי, אך קטעו כמה פעמים את השידור בשביל יציאה לפרסומות. בערוץ 12 חתכו לפאולה וליאון אחרי שעה (ליאון אפילו איחל "בהצלחה לבג"ץ!"), ערוץ 13 משך לא הרבה יותר. המרוויחים הגדולים היו אנשי תאגיד השידור בכאן 11, שהעבירו את השידור בצורה רציפה, בלי יציאה לפרסומות ולאורך הרבה יותר זמן (גם שם לבסוף חתכו לאיזו תוכנית העשרה לקשישים).

    את השידור בכאן 11 הוביל אורי לוי, שמאז שידורי הערוץ הראשון ממשחקיה של מכבי תל אביב בשנות השמונים והתשעים לא זכה להנחות שידור דרמטי כל כך (זה רגע מעולה לעזוב את הכתבה הזאת ולחפש את הקטע "Big Noise" של פיל קולינס ביוטיוב, תודו לי אחר כך). לוי, מינוס השפם המיתולוגי, נתן לשידור של לשכת העיתונות הממשלתית מתוך אולם בית המשפט העליון לדבר בפני עצמו בליווי פרשנות מחכימה של כתבת המשפט המצוינת של הערוץ, תמר אלמוג. בסקאלה שבין צפיה "נקיה" בשידור מבית המשפט (כפי שניתן לעשות כאן באתר), לבין צפיה ערוכה של קטעים נבחרים כפי שהגישו בערוצים המסחריים - כאן 11 ניצבו איפשהו באמצע. אישית, אני כבר מחכה ליום השידורים השני של המיני-סדרה הכי מדוברת של האביב. אבל אם אפשר רק בקשה אחרונה מהשופטים: רואים אתכם בטלוויזיה, אתם באמת עושים רושם של אנשים חכמים שמקבלים החלטות נכונות, אז אולי כבודכם תהוו דוגמה אישית ותפסיקו לשתות מכוסות חד פעמיות?

    בקטנה

    צריך לדבר על הילה קורח. התופעה והדוקטור. כמו הרבה דברים שנהגנו לקחת כמובן מאליו בשגרה, כך גם הנוכחות של הילה קורח בחיינו הטלוויזיוניים הופכת למנחמת יותר ומוערכת יותר בצל מגפת הקורונה המעיקה. לא ברור איך ערך הוויקיפדיה של קורח לא קופץ בשורה הראשונה של תוצאות החיפוש של המילים "וונדר וומן". נראה שבכל שעה שתפתחו את ערוץ 13 תוכלו למצוא אותה שם, אם זה באולפן מהדורת השבת של הערוץ אותו היא מנחה, או באחד מאולפני הרצף השוטפים, בתוכניות המיוחדות לפני מהדורת החדשות (שכבר לא כל כך ברור מה מיוחד בהן) והנה היא פתאום מראיינת את גיא זוארץ כחלק מהקידום המאסיבי של הישרדות, אבל אל תדאגו, גם אם תעבירו ל"כאן חינוכית" עוד תוכלו למצוא אותה ברצועות שידור לילדים ונוער.

    וונדר וומן ו/או השראה. הילה קורח (צילום: נמרוד סונדרס)

    קורח הגיעה למעמד שלה כאחת מהנשים הכי מוערכות בטלוויזיה בזמן שלמדה רפואה ועשתה סטאז', כאשר עוד לפני זה היא הספיקה לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בדיפלומטיה בזמן שגם הגישה תוכניות רדיו, כתבה טורים בעיתונים - אה, וכן, היא גם עשתה שלושה ילדים. בעצם קבלו תיקון, לא צריך למצוא את ערך הוויקיפדיה שלה בחיפוש של המילה "וונדר וומן", אלא של המילה "השראה".

    דווקא במקצועות מתקדמים כל כך כמו עיתונות ורפואה עדיין יש כל כך הרבה מכשולים בפני נשים, וקורח היא בדיוק התרופה למחלה הזאת. אמש בתוכנית עם השם היצירתי "שידור מיוחד - הילה קורח", היא הוכיחה שוב שמעבר לרשימת ההישגים שלה, היא פשוט עיתונאית שכיף לצפות בה בפעולה.

    אחרי חווית הקרינג' שעלתה לפני כשבועיים במופע האימים של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד מול קרן מרציאנו ויונית לוי בחדשות 12, הגיעה אותה בן דוד לריאיון אצל הילה קורח. והנה בן דוד, זאת שנכתב עליה כאן בוואלה! תרבות שהיא "מעוררת צונאמי של אנטגוניזם" נראתה כמו אישה אחרת לגמרי. גם בצל הבלאגן הגדול במערכת החינוך שהדאיג והכעיס מאות אלפי הורים אמש, הדיאלוג בין השתיים היה מכבד ומקצועי. חבל שזה לא הסטנדרט.

    מאוחר יותר קורח התעקשה לקבל תשובה פשוטה מחבר הכנסת מיקי זוהר על השאלה האם הוא יקבל את הכרעת בג"ץ, וזו הייתה דוגמא מעולה לדרך שבה אמורה להתמודד עיתונאית עם פוליטיקאי ציני ופופוליסט. עם האמביציה הבלתי נתפסת שלה, עוד נראה אותה בסוף יושבת בבית המשפט העליון.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully