לכבוד הקיץ שהגיע, והקורונה שהלכה: 25 השירים הכי יפים על חוף הים

(בסרטון: פתיחת חופי הרחצה לאחר הגבלות הקורונה)

"לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר. אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור, ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור". כך כתב דני סנדרסון בלהיט הגדול של להקת "גזוז". אז רגע לפני שנתחיל להזיע ולחפש את מוכר הארטיקים שתמיד מאיים ללכת, בחרנו את 25 שירי החוף והים הטובים בכל הזמנים. כרגיל במצעדים מהסוג הזה, הבחירה היא אישית וזמנית ומומלץ לא לקחת אותה ללב. אם שיר החוף האהוב עליכם לא נכנס בטעות לרשימה, מוזמנים להציף אותו בטוקבקים למען הדורות הבאים.

בגדול, יש עוד עשרות שירים של הביץ' בויז שיכולים להתאים לרשימה הזאת, אבל דווקא המנגינה הלא מקורית הזאת שבריאן ווילסון השאיל מצ'אק ברי הצליחה לזקק במדויק את "הצליל הקליפורני" שיהפוך לכל כך מזוהה עם הלהקה. למרות הטייטל שרומז על כך שהשיר הוא כל-אמריקני, 14 מתוך 15 החופים שמוזכרים בשיר נמצאים בקליפורניה, ועוד אחד בהוואי.

השיר שפותח את אלבום הבכורה המתוק של הקוקס לא נשמע כמו אף שיר אחד של הלהקה, שידועה יותר בשירים הפאוור-פופ המקפיצים שלה. את הקריירה שלהם פתחו חברי הלהקה מעיירת החוף ברייטון דווקא עם בלדה אקוסטית, סנטימנטלית, על אדם שמספר על האהבה שהוא מצא על חוף הים. המלודיה הכמעט מלנכולית רומזת כנראה, שסיפור האהבה הזה לא נגמר יפה.

עוד סיפור יפה על זוג שמתאהב לצד הים. הפעם, הזוג מבקש לעשות אהבה מתחת לטיילת, מתחת לרגלי האנשים. בשנת 1964 תחנות הרדיו לא יכלו להשמיע שירים כאלה, ולכן הלהקה שינתה בבית האחרון את המשפט "עשינו אהבה" ל"התאהבנו" כדי להפוך את השיר לשיר על אהבה, ולא רק על תאווה. השיר הפשוט הפך ללהיט ענק וזכה לעשרות גרסאות כיסוי, בין השאר של הרולינג סטונס, בט מידלר וזכור גם כאחד הלהיטים הגדולים ביותר מקריירת המוזיקה של השחקן ברוס וויליס (כן, היה דבר כזה). בשנת 2012 ביצעו את השיר ברוס ספרינגסטין, בילי ג'ואל, סטיבן טיילר וג'ימי פאלון באירוע התרמה לנפגעי הוריקן "סנדי", שהרסה את הטיילת המפורסמת של אטלנטיק סיטי בניו ג'רזי.

במהלך שנות חייה המועטות של הביטלס, חברי הלהקה לא נתנו לרינגו סטאר יותר מדי הזדמנויות לשיר כסולן, ובצדק. איכשהו, בפעמים המעטות שזה קרה, רינגו אהב בעיקר לשיר על הים, ואף כתב שיר ילדים על "גן התמנון". לא מפתיע לאור העובדה שרינגו נהג לצאת להפלגות ללב הים יחד עם חברו השחקן והקומיקאי פיטר סלרס. את השיר הזה, שהורכב מכמה ניסיונות של מקרטני ולנון לכתוב שירי ילדים (הזמר דונובן תרם חלק מהמילים) רינגו כמעט אלתר באולפן. התוצאה נידונה לכישלון, אבל כמו הרבה פעמים בהיסטוריה של הביטלס, התוצאה הייתה גדולה מסך חלקיה - והשיר הפך ללהיט ענק. השיר תורגם מספר פעמים לעברית. יורם טהרלב הפך אותו להמנון צבאי תחת הכותרת "התנדבה לחיל הימאים", תלמה אליגון שמרה על מוטיב הקסם הילדותי עם גרסה עברית שביצעה חוה אלברשטיין, שנקראה "צוללת צברית".

אחרי שהשתחררו מהשירות הצבאי, יובל בנאי ושלומי ברכה אהבו לגלוש בחוף הים בתל אביב. השיר הזה, שנכתב על ידי שני צעירים שלא ידעו שהם עומדים להקים את אחת הלהקות המצליחות בתולדות המדינה, מתאר את המסע אל חוף הים בתחבורה הציבורית (אלמנט שגם יחזור בסינגל "בדרך אל הים"). טריוויה למתקדמים: קו 5 לא מגיע לים, האגדה מספרת ששלומי ויובל היו יורדים באחת מהתחנות ברחוב דיזנגוף וצועדים ברגל אל החוף.

בקיץ האהבה של שנת 1969 אף אחד לא ממש היה מעוניין בשיר באורך 5 דקות בקצב איטי עם תזמורת במקום גיטרות, שמתאר את החוויות של מלחים במהלך הפלגה ארוכה. "לא היה לסינגל קצב אופטימי בדיוק, והרבה מהקולגות שלי לא הסכימו לנגן אותו", הסביר לימים איש הרדיו הבריטי ג'ון פיל, "הם חשבו שזה יהפוך את העולם למקום עצוב יותר". השיר שנכשל במקור הפך מאז לאחד המזוהים ביותר עם הלהקה, והוא מוכר כיום כאחד השירים הגדולים של שנות השישים המאוחרות. האלבום כולו, שנושא את שם השיר, מתעסק לא מעט בענייני ים והפלגות.

אף אחד לא ציפה ממוריסי שיכתוב שיר מקסים על בילוי בחוף הים, והוא אכן לא התכוון לעשות את זה. חוף הים חוזר בשיריו של נסיך העצב כמקום קודר, ומטאפורה לסחף רגשי בלתי נשלט. בשיר הזה מ-1991 הוא לוקח צעד קדימה, ומזכיר שהוא גם מקום קטלני. בשיר, מוריסי מתאר כמעט בלחישה את סיפורה של נערה שמנסה לתפוס את תשומת לבו של מציל עייף, ומביימת טביעה. הניסיון שלה הופך למוצלח מדי כשהיא נעלמת מתחת לגלים ונמצאת לבסוף ללא תזוזה. פאן. במובנים רבים השיר מזכיר את "רדונדו ביץ'" של פטי סמית' שיופיע בהמשך הרשימה (שיר שמוריסי ביצע לא פעם בהופעות בעצמו).

מבין פזמוני הסיירות והמנוני הלהקות הצבאיות מעטים השירים שמתאימים גם לחיי האזרחות. הפזמון שנכתב על ידי רימונה די-נור ללהקת חיל הים יכול להיכתב מנקודת המבט של צוער בקורס חובלים, כמו שהוא יכול להיות מושר על ידי ילד בגן ילדים שמתאהב לראשונה בים. זה טריק יפה, והקול הצלול של שלמה ארצי הצעיר לפני שהסיגריות עשו בו את זממם הוא אחד הדברים הכי מתוקים שמזוהים עם ישראל של פעם.

הסיפור מוכר ומסופר לעייפה, אך אין מנוס מלספר אותו שוב בקצרה: רוברט וויאט היה הסולן והמתופף של להקת "סופט משין", ובהמשך של להקת "מאצ'ינג מול". במסיבה בלונדון הוא שתה קצת יותר מדי ועישן קצת יותר מדי ולבסוף נפל מהחלון בקומה הרביעית. משותק ברוב חלקי גופו, ובנפש מיוסרת, הוא כתב בבית החולים את אלבום המופת "רוק בוטום" (מילולית: "שפל המדרגה"). השיר הפותח של האלבום, "שיר הים" מתאר סיפור אהבה שפוסע בין עולמות הטירוף והאובססיה. הים משמש פה כמטאפורה לנזילות של הנפש, ונותן טעימה של המקום בו האהבה עשויה להפוך לגלגל הצלה.

הגרסה המקורית של השיר, Under The Sea, מתוך הסרט "בת הים הקטנה" של דיסני, זיכתה את כותבי השיר הווארד אשמן ואלן מנקן בפרס האוסקר על השיר המקורי הטוב ביותר בשנת 1989. הם גרפו גם את פרס הגראמי בזכות השיר. אלא שאם אתם מנסים לפשפש בזיכרון ולנסות להיזכר מי ביצע את השיר באנגלית (ולא, התשובה "סבסטיאן" אינה התשובה המספקת במקרה הזה) אז זה בגלל שקולו של סמואל רייט, האיש מאחורי הקול של הסרטן המזמר, הוא לא יותר מגימיק חביב שמבצע חיקוי ג'מייקני על מוזיקת הקליפסו המסורתית. קשה להודות בזה, אבל הגרסה העברית של שפרירה זכאי, בביצוע המופתי של אלי גורנשטיין, לא רק שלא נופלת מהמקור, אלא אפילו מוסיפה לו טאץ' מחוספס ששני היוצרים היהודים שלו בוודאי חיפשו כשהם כתבו את השיר.

דני וסנדי נפגשו על חוף הים, ולא תאמינו מה הם עשו שם. סתם, הם עשו שם בדיוק את מה שאתם חושבים שהם עשו. השיר אולי הכי מזוהה עם המחזמר "גריז", בעיקר בגרסת הסרט בביצוע של ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון. דיאלוג של שני נאהבים שמספרים את אותו סיפור משתי זוויות שונות, כאשר רק חוף הים נשאר זהה בשני הסיפורים.

קשה להסביר על קצה המזלג את סיפור העלילה של אופרת הרוק המופתית "קוואדרופיניה" של פיט טאונסנד, אבל בקצרה ניתן לספר שגיבור האופרה ג'ימי, מגיע לחוף הים אחרי שנזרק מביתו - ומגלה מפלט חם בין הגלים הקרים. מי הים הם חלק מהאלמנטים שמקדמים את סיפור העלילה התזזיתי של האלבום הגדול האחרון של הלהקה מ-1973.

אהוד מנור חרז מילים יפות יותר מאשר "גם השמש נמה שמה - אל תגיד לי למה", אבל השילוב עם הלחן הדרמטי של נורית הירש והביצוע העוצמתי של יהורם גאון הופכים אותו לאחד השירים הכי יפים שנכתבו על חוף הים בשפת הקודש. גרסת הדאנס של שנות האלפיים השכיחה כמעט כמה מתוקה הייתה הגרסה המקורית.

שיר הנושא מתוך הסרט הפסיכדלי "ראש" הוא כנראה השיר היפה ביותר שהם הוציאו בקריירה שלהם, ולא במקרה, הוא נכתב על ידי קרול קינג, אחת מכותבות השירים הגדולות של דורה. השיר מופיע בתחילת הסרט וגם בסופו, והוא מוצא את מיקי, סולן המאנקיז, צולל למצולות הים, שם הוא ניצל מטביעה על ידי בנות ים. אם "צוללת צהובה" היה שיר ילדים, אז זה שיר לילדים שעושים אסיד.

כמו שירו של מוריסי על הנערה שטובעת בים בזמן שהמציל נח שהופיע פה קודם, גם השיר הזה מתאר טביעה של נערה - אבל הפעם מנקודת המבט של אחותה, שצריכה לחיות עם הידיעה שאחותה מתה מיד לאחר ריב ביניהן. קצב הרגאיי לא כל כך מתאים למילים העצובות, ואולי זה מה שהופך אותו לשיר כל כך מיוחד ויפה.

רון שובל היה רק בן 15 כשהוא הקליט את שירם של שני המוזיקאים האנונימיים ארקדי דוכין ומיכה שטרית. המפיקים שלו שילמו למי שיהפכו להיות "החברים של נטאשה" 100 דולר עבור השיר, שאמור היה "לסתום חור" באלבום של שובל, אבל הפך ללהיט הכי מזוהה איתו. דוכין ושטרית יכתבו המון להיטים בהמשך הקריירה, אבל ייתכן שהשורה הפשוטה "גל רודף גל ונשבר, גם אתה לפעמים" היא עדיין היפה ביותר שהם כתבו אי פעם.

הסינגל הראשון של להקת ה-B52'S הציג סגנון מוזיקה שלא נשמע עד אז בשומקום: פיוז'ן שאף אחד לא הזמין של מוזיקת גלישה אמריקנית וניו וויב אירופאי. אל תנסו להבין את המילים שמספרות על אנשים שפוגשים לובסטרים קוצניים בשלל סיטואציות. באנגלית זה משחק מילים עם "לובסטרים רוקיסטיים" אבל זה לא הופך את זה לפחות מוזר. אבל מה זה משנה? נראה אתכם שומעים את השיר הזה בלי לרצות לרקוד ולצרוח את הפזמון. האגדה מספרת שג'ון לנון שמע את השיר, והחליט לחזור להקליט מוזיקה אחרי הפסקה של חמש שנים.

שבועיים לפני מותו הטראגי בהתרסקות מטוס, אוטיס רדינג נכנס לאולפן בממפיס, טנסי והקליט את מה שיהפוך להיות הלהיט המפורסם ביותר שלו. מכיוון שהבית האחרון טרם נכתב, אוטיס שרק קטע מלודי מאולתר במקום - במטרה להחליף את השריקה במילים שטרם נכתבו. הוא מת לפני שהספיק לכתוב את הקטע המלא - והשריקה הפכה להיות הקטע הכי מזוהה עם השיר. השיר יצא כסינגל לאחר מותו, והפך להיות השיר הראשון בארה"ב של אמן מת שהגיע לפסגת מצעד הפזמונים.

דון הנלי, הסולן והמתופף של "האיגלז", פרץ בקריירת סולו מפתיעה לטובה עם השיר הזה, שמתאר את ההתפכחות הגברית של הזמר מנער פוחז למבוגר אחראי. ההתבוננות הנוסטלגית בעבר נעשית על רקע חוף הים. השובבות הנערית אולי נעלמה, אבל הים עדיין שם, להזכיר את צריבות השמש והמדוזות.

קליף ריצ'רד היה כבר בעשור החמישי לחייו כשהוא הוציא את הבלדה הזאת, שמתארת את עומק הבדידות שלו כעומק האוקיינוס. השיר המלנכולי לא אמור היה להיות להיט גדול, והוא יצא כ-B Side. אלא שמעריציו ומעריצותיו של ריצ'רד התאהבו בשיר, וב-25 מתוך 26 שנים - בין 1983 ל-2009 - בהן ערכו בבריטניה סקר לבחירת השיר האהוב ביותר של הזמר - Ocean Deep נבחר במקום הראשון. המספר הזה היה כנראה גדל אלמלא הפסיקו לערוך את המצעד ב-2009.

במרץ 1980, בדיוק 40 שנה לפני שישראל נכנסה להסגר בגלל מגפה מסתורית ואסרה על אזרחיה להתקרב לחופי הים (ואף שלחה מסוקים להוציא גולשים מתוך המים), הלהיט הגדול ביותר של אילנה אביטל כבש את פסגת מצעד הפזמונים הישראלי. המילים הם לא בדיוק אלתרמן, אבל זה כנראה השיר הכי מזוהה עם חופי הים של ישראל.

לא צריך להבין צרפתית כדי לקלוט את סערת הרגשות של הזמר הבלגי כשהוא מתאר את הנמל של אמסטרדם, על כל סוחריו, יורדי הים והזונות שכולם שותים לבריאותן. כשז'אק ברל שר, ריח הדגים, החול והאלכוהול ממש עולה באף, עד לקתרזיס של הבית האחרון, בו השנסונר הדגול נותן בכל פעם מחדש ביצוע שאי אפשר לתאר אותו בשום דרך אחרת מלבד "מעתיק נשימה".

"מוקשי החרא הקטנים מקשטים ת'מדרכה/ הזקנה בפינה נוברת באשפה/ וכולם עם כולם מכירים את כולם/ והקטע של הים, תמיד זה הים/ כנראה שנישאר פה לעולם". תסמכו על אריק איינשטיין שיכתוב יותר מדויק מכולם על המקום הכי יפה בתל אביב.

לא בדיוק שיר על ים אבל אף רשימת "שירי ים" לא שלמה בלי השיר המושלם הזה של אירווינג ברלין מ-1932, שבסדרת שאלות, כמו השאלה בכותרת השיר, מנסה להסביר לאהובתו כמה שהוא אוהב אותה. כמעט כל אמן סווינג או ג'אז אמריקני שמכבד את עצמו ביצע את השיר במהלך השנים, אבל הגרסה של בילי הולידיי בולטת מעל כולן, ובכן, בגלל שמדובר בבילי הולידיי.

השיר האחרון ברשימה מנסה לענות על התשובה לשאלה שאף אחד מעולם לא שאל: מה יקרה אם כוורת ינסו לכתוב שיר של הביץ' בויז, או לחילופין - הביץ' בויז ינסו לכתוב שיר של כוורת. השיר מתכתב באופן טבעי עם השיר הראשון ברשימה, שהלחן שלו בעצמו, כאמור, נגנב משיר אחר. הגונב מגנב פטור.