זהירות, קן לואץ'!

"16 מתוק", סרטם החדש של קן לואץ' והתסריטאי הצמוד שלו בשנים האחרונות פול לאוורטי – שסרט זה זיכה אותו בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן – מביא את סיפורו של ליאם, נער סקוטי מרקע קשה, שממתין לשחרורה של אמו הנרקומנית מהכלא בצמוד ליום הולדתו ה-16. בזמן שהוא סופר את הימים עד לשחרורה, הוא עושה את כל שביכולתו כדי שהפעם הכל ייראה אחרת, כדי שאמא שלו לא תחזור שוב לחבר הדילר שלה ואל הסמים, כדי שאחותו - אם חד הורית בת 17 - תסלח לה על שנים של הזנחה, וכדי שארבעתם – ליאם, אמא שלו, אחותו והבן הקטן שלה – יוכלו לחיות ביחד כמו משפחה נורמלית.

ליאם יודע שכדי שזה יקרה הוא צריך להשיג דירה במהירות – אחרת אמא שלו תחזור לגור עם החבר שלה, אותו מאשים ליאם במצבה. למרבה האירוניה הדרך היחידה של ליאם לדאוג שאמא שלו תשאר נקייה היא למכור סמים בעצמו, שכן זה הג'וב היחידי שיאפשר לו להשיג מספיק כסף לדירה. את הסמים הוא יצטרך כמובן לגנוב מהחבר של אמא שלו, טיפוס מפוקפק שגם ככה אחד התחביבים העיקריים שלו הוא לבעוט לליאם בצלעות.

למרות שלכל מי שמסתכל על זה מבחוץ התוכנית של ליאם נראית מסוכנת מדי ונדונה מראש לכישלון, בראש שלו הכל נראה פשוט והגיוני. הוא יגנוב את ההרואין, ימכור את כולו בעזרת חברו הטוב, פינבול, ובכסף יקנה קרוון קטן ומאובזר על שפת נהר הקלייד, בו הוא מדמה את משפחתו המאוחדת חיה באידיליה פסטורלית, כמו באגדות. כאילו חוץ מלעמוד על שפת הנהר ולהשקיף על הנוף אף אחד מהם לא צריך יותר כלום, כאילו העבר שלהם הוא משהו שניתן פשוט לכבות אותו והוא ייעלם.

אלה דברים שליאם לא רוצה לחשוב עליהם, הוא פשוט לא מסוגל. בעיני רוחו הוא רואה את התוכנית שלו בצלילות מוחלטת, בלי אף סדק. ביום הולדתו ה-16 המציאות עתידה לטפוח על פניו, אבל בינתיים הוא נמצא בגיל בו לא ייתן למציאות להפריע לו. בקומוניקט של הסרט מצוטט פול לאוורטי, התסריטאי, שאומר: "גיל ההתבגרות מאופיין באנרגיה מאוד מרוכזת, שהיא או נפיצה או שמחה. שבריריות ואומץ פראי יכולים, בקלות, לשכון זה לצד זה. רצינו מאוד לנסות ולתאר משהו מהאיכויות האלה בסיפור שלנו". לאוורטי ולואץ' אכן הצליחו לתאר את האיכויות האלה בסרט שלהם בצורה מושלמת ונוגעת ללב, והם גם השכילו למצוא את מרטין קומפסטון - נער סקוטי חובב כדורגל בלי שום ניסיון קודם במשחק – שיגלם את ליאם בדיוק וברגישות אינסופיים.

כל מי שאי פעם ראה סרט של קן לואץ' יודע שאין שום סיכוי להפי-אנד. מה ששובר לך את הלב בתור צופה זאת העובדה האכזרית שליאם מעולם לא ראה אף סרט של לואץ', ובנאיביות מכאיבה מנסה לשנות את גורלו ולבנות לעצמו ולמשפחתו עתיד טוב יותר. למרבה הצער הדרמה החברתית הריאליסטית של לואץ' לא יכולה לאפשר דבר כזה, וחייו של ליאם – לא משנה מה הוא יעשה – מוכתבים מראש, כמו טרגדיה יוונית מודרנית במבטא סקוטי כבד.

כדי להבין את מורכבותו של הסיפור ואת עמדתו הפוליטית של לואץ' צריך להכיר מעט את הרקע ההיסטורי בו מתרחשת העלילה. ליאם חי בעיירה גרינוק, לא רחוק מגלאזגו, שנמצאת על שפך נהר הקלייד במערב סקוטלנד. האזור כולו היה פעם אימפריית ספנות משגשגת ונחשב להבטחה סוציאליסטית גדולה, אלא שהיום לא נותר מזה דבר ומעמד הפועלים באזור נאלץ להתמודד עם אבטלה קשה. ליאם, שנולד הרבה אחרי שהחלום הסוציאליסטי כבה, הוא סוג חדש של קפיטליסט מיואש. אין ספק שיש לו מה שאמא שלי היתה מכנה "ראש לעסקים" – וכשהוא בא לאסוף את אמו מהכלא, לבוש בחליפה עם סלולרי בידו, הוא מנסה אפילו להיראות כמו איש עסקים - אלא שהביזנס היחידי בו מישהו כמוהו יכול להשתלב הוא פשע וסחר סמים. לליאם יש הכל – אינטליגנציה, אומץ, תושייה, כושר המצאה, התלהבות כנה וכוונות טהורות. מצמרר לחשוב לאן הוא יכול היה להגיע אילו היה נולד במקום אחר, בזמן אחר ובתנאים אחרים.