(בסרטון מעל: הקליפ לשיר "Greed & Passion" של שי להב)
הארנב החדש ששולף מהכובע המוזיקאי שי להב ("מופע הארנבות של ד"ר קספר") בהחלט שווה ליטוף: אלבום סולו רביעי ונהדר בשם "World of Feelings" שיוצא בימים אלה. זהו אלבום קונספט מהסוג שנדיר להוציא בעידן זה, הכולל עשרה שירים באנגלית בסגנונות מוזיקליים מגוונים מאוד, בכל אחד מהם רגש אנושי אחר הופך לדמות חיה - ויחד הם יוצאים למסע בנפש האדם. הרעיון אמנם נשמע כמתכתב במידה מסוימת עם סרט האנימציה שובר הקופות "הקול בראש" מבית פיקסאר ודיסני משנת 2015, שגם בו הרגשות הופכים לדמויות, אבל להב למעשה התחיל לעבוד על האלבום שנים לפני צאת הסרט, אי שם בשנת 2011. ההשראה של להב לאלבום הגיעה דווקא מסיפור קצר.
"לפני עשר שנים נחשפתי לסיפור 'אי הרגשות' של המלחין היווני מאנוס חג'ידאקיס שבו כל רגש הוא דמות, והחלטתי להתייחס לזה כרפרנס ליצירת אלבום עם סיפור שכתבתי על פרסונליזציה של רגשות, שצריכים לחיות ביחד", מספר להב. "הסיפור הוא על המעגל הרגשי הגדול שאתה עובר כשאתה חווה אהבה. לקח הרבה שנים לסיים את זה, וזה באנגלית כי עכשיו מנסים לעניין בזה גופים בחו"ל, לסדרות ולסרטים. על הדרך הוצאתי סינגלים בארץ, הרדיו המיינסטרימי לא שידר את זה ובצדק, אבל הרדיו הלא מיינסטרימי מאוד חיבק".
להאזנה לאלבום "World of feelings" של שי להב במגוון פלטפורמות (ספוטיפיי, אפל מיוזיק, דיזר ועוד) לחצו כאן
כהמשך לקריירה שלך בה התנסית בז'אנרים מוזיקליים רבים מאוד, גם הסגנון המוזיקלי של האלבום מגוון מאוד וכולל פופ, רוק, גלאם רוק, ניו וייב מהאייטיז, היפ הופ, מוזיקה קלאסית של בטהובן, צ'ייקובסקי ואלבניני. יש תחושה שאתה יורה לכל הכיוונים. האם הורסטיליות המוזיקלית היא יותר ברכה יצירתית או קללה מסחרית בגלל הקושי של רבים לקבל מורכבות?
"זו ברכה באלבום הזה, כי זה מה שרציתי שיקרה. לשיר שיר אחד על לחן של בטהובן ושיר אחר גלאם רוק זה מגניב כי ככה אני לא משתעמם מהמוזיקה. בעיני שיר או שהוא עובד או שלא, לא חושב מה הז'אנר. אני תמיד הייתי ורסטילי, נעתי בין 'היי פייב', קספר ושרון חזיז, והכל איכשהו עבד ביחד. אני אוהב את זה. כבר באלבום הראשון של קספר השיר 'הקומיקאים' הוא עולם שונה לגמרי מהשיר 'בשמלה אדומה'. גם לרוברט סמית' מהקיור יש תכונה כזאת. אבל באלבום הזה לקחתי את התכונה למקום הכי קיצוני. יש לי יכולות לכל מיני כיוונים כדי לא להשתעמם פשוט. אני לא יורה לכיוונים שונים כי אני מנסה לפגוע, אלא כי זה מה שהיה צריך לעשות פה. בגלל שיש לי כבר להיטים גדולים מאחורי אני מרגיש חופש מסוים כבר לא לרדוף אחרי הלהיט הבא אלא יכול יותר לעשות מה שנראה לי נכון. עדיין אני משתדל שאצלי הכל יהיה קליט, זה לא אוונגרד".
שיר המחאה החזק "אדוני הממון", שאתה ודן תורן יצרתם וביצעתם, נשאר שיר רלוונטי מתמיד במילותיו: "אדוני הממון בעלי המדינה, אני לא מאמין לכם לאף מילה".
"מה שני אוהב במילות השיר הזה, שכתב דן תורן לבקשתי, זאת האמירה - אני לא מאמין לאף אחד. השיר הזה בא להגיד 'חברים, אני לא מאמין לאף מילה של כל הצדדים הפוליטיים'. אנשים עם כוח, ממון, השפעה ושלטון - אין לכם מה להאמין להם. קחו בחשבון שהם קודם כל ידאגו לעצמם. זה נשאר אקטואלי. כולם עובדים רק לאינטרסים הפרטיים שלהם ומשקרים כשצריך. הממשלה מנופחת. וכמה הרבה הבטחות בחירות מפורשות הופרו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, מכל צדי המפה הפוליטית, עם הורדות שפם ומה שאתה לא רוצה. זה מוכיח שאי אפשר להאמין להם לאף מילה. זאת עובדה".
החודש ימלאו שלוש שנים למותו הטרגי של אמיר פיי גוטמן, איתו עבדת עד כמה ימים לפני מותו על מחזמר ובעבר גם בלהקת היי פייב שהמצאת, הפקת והלחנת ועיבדת את אלבומיה. כמה אתה חושב עליו?
"כל שנה, כשמתקרב ה-22 ביולי הנוראי הזה, אני כבר מתחילת החודש מתחיל לחשוב על זה, כי אמיר היה חלק מאוד גדול מהחיים שלי ואני חלק מהחיים שלו. אני רק מזכיר שהאסון של הטביעה קרה בשבת, לאחר שביום שלישי הייתי בסשן איתו למחזמר שלו, וקבענו סשן נוסף ביום ראשון. בשבת, יום לפני שהיינו אמורים להיפגש, הודיעו לי שהוא טבע. זה היה שוק. העבודה שלנו עסקה בבית חולים ובהחלמה שלו מסרטן. היום ראשון הזה לא קרה אף פעם. הגרסה שלי ל'כולם רוקדים עכשיו' היתה מחווה שלי לזכרו של אמיר ולזכרה של הלהקה הזאת, שלא תהיה קיימת יותר לעולם, מרגע שאמיר הלך לעולמו בנסיבות הטרגיות".
"מופע הארנבות של ד"ר קספר" עשתה את אחד הקאמבקים הכי מוצלחים בתולדות המוזיקה הישראלית, ומאז שוב נעלמתם. כבר כשנה אינכם פעילים. מתי נשמע ונראה אתכם שוב?
"נכון, הקספרים לא בפעילות כבר כשנה. נחזור לפעילות כשהקהל ירצה שנחזור לפעילות. שמע, רצינו לעשות הופעה לא מזמן בבארבי, סגרנו תאריך וזה התבטל בגלל הקורונה. לא סתם שאול מזרחי קופץ, הכל בוטל. אנחנו לא בפעילות כשנה אחרי שעשינו המון דברים: הוצאנו מאז האיחוד שלושה אלבומים, היינו בפעילות אינטנסיבית במשך שנים, סיבוב ההופעות של האלבום האחרון, 'מנגינות', נמשך שנתיים בלי הפסקה והכל היה סולד אאוט. הרגשנו רצון רגע לעשות דברים אחרים. צריך קצת להיעלם לפעמים. גם הקהל צריך להתגעגע. עוד נחזור לזה בכיף".
