(בווידאו למעלה: אתגר הריקוד בטיקטוק)
כשמביטים בתמונת העטיפה של האלבום "Hot Pink" של הזמרת Doja Cat, נוצר סטריאוטיפ די ברור על הכוכבת. על העטיפה מתנוססת דמותה של דוג'ה - אישה צעירה שחורה, עם שיער ורוד מסעיר, כשהיא טופלס. רק הזרוע שלה, שעטופה בכפפה ורודה ארוכה, מסתירה חלק מהחזה הגדול שלה. הטייפ קאסט ברור ובראש שלנו דוג'ה ממוקמת במילייה של ניקי מינאז', קארדי בי, ליזו ודומיהן.
מה שכן, כשנחשפים לסיפור חייה של הכוכבת בת ה-24 מקליפורניה, מגלים הפתעה. דוג'ה נולדה בשם אמלה (Amala) לציירת יהודייה היפית בשם דבורה סוייר. הלוק האפרו-אמריקני הגיע מאביה, דרום אפריקאי במוצאו, שמעולם לא היה בתמונה. דוג'ה/אמלה גודלה על ידי אמה וסבתה, גם היא אמנית. מהרקע ההיפי-יהודי-אשכנזי הזה - צמחה אחת מכוכבות המוזיקה השחורה המדוברות ביותר בעולם כרגע. מסתבר שדודו פארוק לא לבד.
הכישרון של דוג'ה ניכר, אבל למרות שהיא הוחתמה על חוזה הקלטות כבר בגיל 17, ההצלחה מיאנה להגיע. מאז שנת 2014 דוג'ה הוציאה למעלה מ-20 סינגלים וגם שני אלבומים, אבל מלבד באזז, הדברים לא ממש קרו. ואז, לפני חצי שנה, נערה בת 15 בשם צ'ארלי דאמליו, שהיא אושיית רשת מטורפת, החליטה לעשות באפליקציית טיקטוק "אתגר" ("Challenge") לשיר "Say So", רצועה חביבה מאלבומה השני של דוג'ה. "אתגר" בטיקטוק זה כשלוקחים דגימה משיר, עד 15 שניות ממנו, וממציאים לו ריקוד. אנשים שונים מצלמים את עצמם רוקדים לאותן שניות מהשיר והדבר הזה עלול להתפשט כמו אש בשדה קוצים. אתגרים מצליחים בטיק טוק זוכים לעשרות מיליוני לייקים, שיתופים וכמובן ביצועים שלו.
במקרה של דוג'ה, האתגר בטיקטוק כלל דגימה של 11 שניות בלבד מפזמון השיר. מכיוון שדאמליו שהתחילה את האתגר היא בעלת הפרופיל עם הכי הרבה עוקבים בטיקטוק (68 מיליון), האתגר הזה הפך ללהיט ויראלי עצום. למעלה מ-20 מיליון אנשים מסביב לעולם צילמו סרטון של עצמם רוקדים ל"Say So". ה"אתגר" הזה כל כך בנה את השיר, עד כדי כך שחצי שנה אחר-כך הוא כבש את המקום הראשון במצעד האמריקני. דוג'ה עלתה על הגל.
הסיפור של דוג'ה קאט, שם אנונימי לחלוטין שכובש את המקום הראשון במצעד האמריקני אחרי הצלחה בטיקטוק, מאפיין את מה שקורה השנה בעולם המוזיקה. מבט חטוף ברשימת השירים שהגיעו למקום הראשון במצעד האמריקני בחצי השנה הראשונה של שנת 2020, תשאיר את רוב חובבי המוזיקה מבולבלים. את המקום הראשון ב-19 מתוך 26 השבועות שחלפו מתחילת השנה איישו שמות של אמנים שבחיים לא שמעתם עליהם. מלבד דוג'ה אפשר למנות את רודי ריץ', דה-בייבי, טקאשי סיקס ניין ומייגן ד'י סטליון. שבעת השבועות האחרים מתחלקים בין האצולה הסטנדרטית של הפופ - דרייק, אריאנה, טראביס סקוט, גאגה וביבר. במלים אחרות - עד כה ב-2020 השמות האנונימיים תפסו 73 אחוז מהמקומות הראשונים באמריקה, כשהנתח של האמנים הממוסדים היה קצת יותר מרבע. ממש מהפכה.
דרך ההצלחה של כל האמנים האלו, כאמור, היא די זהה. כולם נמצאים בשטח כבר זמן רב. דה בייבי, לדוגמה, שמככב עכשיו עם "Rockstar" הוא כבר בן 28 וברזומה שלו כבר למעלה מ-80 סינגלים לא מצליחים. עד ש"רוקסטאר" שלו הפך לוויראלי בטיקטוק ובום. "רוקסטאר" הפך ללהיט הקיץ של 2020. את "רוקסטאר" דה בייבי מבצע עם רודי ריץ', שבתחילת השנה בילה לא מפחות מ-11 שבועות בראש המצעד עם "The Box", עוד שלאגר שנולד בטיקטוק. גם ריץ' מסתובב כבר כמה שנים ומוציא סינגלים ללא הצלחה. עד שהגיע "The Box", שהיה כל כך עצום, עד כדי כך שסלינה גומז, כוכבת דיסני וסלב אמריקנית מדרגה ראשונה, נאלצה להתחנן בפני העוקבים שלה ברשתות השונות שיזרימו בכמויות את האלבום החדש שלה. הסיבה: גומז ניסתה להתחרות עם האלבום של ריץ' האנונימי על המקום הראשון.
המאבק הזה בין גומז לריץ' היה הביטוי הכי בולט למה שקורה עכשיו במוזיקה. מאבק של חברות התקליטים הממוסדות בכוכבים שצצים משום מקום מאפליקציה שהאלגוריתם שלה הוא ההפך לגמרי ממה שהתרגלנו להכיר כקונספט של "אלגוריתם".
אם ביוטיוב ובספוטיפיי, לדוגמא, האלגוריתם מכוון את המאזין לשמוע שירים דומים למה שהוא כבר הקשיב לו, בטיקטוק האלגוריתם פועל אחרת לגמרי. האפליקציה זורקת למשתמשים סרטונים בצורה די רנדומלית. לא משנה אם מי שיצר את הסרטון הוא אושיית רשת, או מישהו עם אפס עוקבים. האלגוריתם של טיקטוק מזהה את התגובות לסרטונים שעולים ואם מגיבים לסרטון בצורה טובה, האפליקציה דוחפת אותו קדימה. כך, טיקטוק יוצר להיטים ויראלים מכלום וכך אמנים שלא שמעתם עליהם בחיים, יכולים להפוך בן-לילה לכוכבים.
הכח הגדול של טיקטוק בא בזכות ההצלחה האדירה שלה בקרב בני נוער. מכיוון שנוער קובע את הטון, החשיבות של טיקטוק לעולם המוזיקה השוותה על ידי מגזין המוזיקה האמריקני הנחשב ה"רולינג סטון" לזאת של יוטיוב. "אם קהל היעד המרכזי של מוזיקה הוא בני 11 עד 24", נכתב במאמר ברולינג סטון שהתפרסם בסוף שנת 2019, "אז כיום הדרך הטובה ביותר להגיע לחתך היותר צעיר של הגילאים האלו לא דרך יוטיוב, אלא דרך טיקטוק".
העניין הוא שבגלל חוסר היכולת של חברות תקליטים והאמנים לחזות איך וידאו מסוים יתנהג בטיקטוק, הם מרגישים חסרי אונים. הכסף שלהם לא שווה באמת בתוך כל האקראיות הזאת וזה לא שהם לא מנסים. "כביכול זה מסודר", מספר לוואלה! תרבות המפיק נוי אלוש. "חברות התקליטים עובדות עם טיקטוק, כמו לדוגמה באחד הסינגלים האחרונים של קמילה קאביו. תמורת כסף קונים באנרים ויוצרות אתגרים עם טיקטוק, וטיקטוק מקדמת את זה כמובן. יש גם כאלו שמשלמים למובילי דעת קהל גדולים כמו צ'ארלי דאמליו ואחרים כדי שיריצו קטעים במטרה שזה יקרה כאילו מהשטח למטה. העניין הוא שגם אם לייבל בא ומשלם, הוא לא בהכרח יודע מה יקרה עם השיר. זה יכול להתפוצץ, אבל זה גם יכול להיעצר ב-200 אלף צפיות ולא יקרה עם זה כלום".
אלוש מרכז מדי שבוע מצעד להיטים שבועי ישראלי תחת הכותרת Noise Chart. במצעד הזה אלוש סוקר את האפליקציות וערוצי התקשורת השונים בארץ כדי לקבוע מהם הלהיטים הגדולים ביותר בישראל באותו שבוע. לטיקטוק הוא נותן חשיבות גדולה. "הטיקטוק סופר-חזק בארץ", הוא אומר. "בתחילת הקורונה הייתי בכנס דיגיטל עם אנשים מהנציגות הישראלית שבדיוק נפתחה לאפליקציה. הם סיפרו לי שישראל היא מקום שני בעולם מבחינת כמות משתמשים ביחס לאוכלוסייה. באופן כללי הנוער הישראלי די אימץ את הטיקטוק ובזמן הקורונה נכנסו לעניין גם הרבה מבוגרים".
עם הכניסה החזקה לשוק הישראלי, טיקטוק החלה להיות גורם משפיע גם על תעשיית המוזיקה המקומית. "בגלל שהנציגות הישראלית רק נפתחה", מסביר אלוש, "אז עד היום זה היה פחות חברות תקליטים מול טיקטוק עצמה, הלהיטים באו מהשטח. הפרופיל של 'ישראל בידור', לדוגמה, יש לו 700 אלף עוקבים בטיקטוק והוא יכול להביא טאלנטים וליצור להיטים. ההבדל הוא שבישראל מה שהופך לויראלי הם השמות החזקים. להיטים כמו מיליון דולר, דיבור נגוע, זוט עני, שירים של אליעד או דודו פארוק. חסר לי בארץ להיטים של no-body's שמתפוצצים משום מקום".
קשה לחזות לאן העניינים הולכים עם טיקטוק. האם זהו טרנד עכשווי שיחלוף, או האם הרגלי ההאזנה משתנים בצורה כל כך קיצונית, שלהיטים ימשיכו לקרות בזכות דגימה של 15 שניות מהם. בכל מקרה, כרגע תעשיית המוזיקה מנסה לרכב על הטרנד. אחרי ש"Dance Monkey", של Tones & I האנונימית הפך ללהיט הכי גדול בעולם בשנתיים האחרונות אחרי שצמח בטיק טוק, היה ברור לכולם שהאפליקציה הזאת היא ה-Money maker העכשווי בביזנס. חברות ומפיקים מנסות בכל הכח "למסד" את האפליקציה כדי להשתמש בה, למרבה השמחה בינתיים לא בהצלחה.
הניסיון של הממסד המוזיקלי להצטרף לחגיגה שנקראת טיקטוק הוא לרוב מביך. ביונסה הענקית, לדוגמה, התלבשה על להיט ויראלי מהאפליקציה של הזמרת האנונימית Megan Thee Stalion. השיר "Savage" של סטליון הפך בחודשים האחרונים לויראלי בטירוף. אחרי ההצלחה שלו, ביונסה, דרך חברת התקליטים, קימבנה הקלטה מחדש של חלק מהשיר, כאילו להפוך אותו לדואט. סטליון, עד לפני שבוע אנונימית, לא האמינה שאלילת הילדות שלה בכלל מכירה אותה וקפצה על העניין. הדבר היחידי שסטליון פספסה זה שביונסה היתה צריכה אותה יותר מלהיפך. כך, בזמן שסטליון חגגה את העליה הצפויה שלה לפסגה עם "Savage", ביונסה קימבקה את עצמה עם להיט ראשון שלה מזה ארבע שנים.
למרות שלעיתים ההתערבות הכלכלית של תאגידים בטיקטוק מייצרת להיטים ("Toosie Slide" של דרייק הוא דוגמה לכך), הכישלונות רבים יותר. קאמילה קאביו היא דוגמה בולטת למקרה כזה. מאחורי קאביו, כוכבת שפרצה באקס פקטור האמריקני, עומד תאגיד המוזיקה של סוני מיוזיק. אלו שפכו כסף בניסיון לקדם את הסינגל שלה "My oh My" דרך האפליקציה. אבל למרות הדולרים הרבים שהוצאו, זה לא עבד והשיר לא באמת התרומם.
באופן אבסורדי, הכישלונות האלו הם ביטוי לחוזקה של מה שנוצר בטיקטוק. יש באפליקציה הזאת כרגע משהו טהור, פראי ומרגש, שאי אפשר לחזות אותו. הצעירים מתים על זה, בעיקר בגלל שזה משהו שהם מרגישים שלא נמצא בשליטתו של אף אחד, בטח לבטח לא של המבוגרים, התאגידים או הכסף.