השחקנית האמריקאית בטי ווייט הלכה לעולמה בגיל 99, כשבועיים וחצי לפני שאמורה הייתה לחגוג 100 ב-17 בינואר, כך מדווחים כלי התקשורת בארצות הברית.
הקריירה של ווייט השתרעה על פני תשעה עשורים וכללה בעיקר השתתפות בקומדיות, בכללן סיטקומים אגדיים כמו "בנות הזהב" בין השנים 1985 ל-1992 וארבע עונות מתוך השבע של "המופע של מרי טיילר מור" מ-1973 עד 1977. על תפקידיה בשתי הסדרות היא זכתה בפרסים לאורך שנותיה בהן. בין היתר הוענקו לה שני פרסי אמי עבור "מרי טיילר מור" ואחד על "בנות הזהב" אחרי עונתה הראשונה, אם כי המשיכה להיות מועמדת עליה בכל אחת משש העונות הנוספות - הישג בלעדי לה מקרב עמיתותיה לסדרה.
ווייט נולדה ב-17 בינואר 1922 וגדלה בקליפורניה כבת יחידה להוריה. מעט אחרי סיום לימודיה בתיכון ב-1939 היא עבדה בדוגמנות ובתיאטרון, וניסיונותיה להשיג עבודה באולפנים ההוליוודיים נכשלו כי לדבריהם לא הייתה פוטוגנית. ווייט פנתה אל עבודות רדיו, בכללן קריינות פרסומות, תסכיתים, שירה ולמעשה כל דבר שניתן לה. ב-1949 אחת מתוכניות הרדיו האלה צמחה לטלוויזיה, ו-ווייט החלה להופיע לצד הקריין אל ג'רוויס כמנחה-שותפה ב-"Hollywood on Television", תוכנית וראייטי ששודרה שש פעמים בשבוע, חמש וחצי שעות מדי יום. כאשר פרש ב-1951 ולאחר מכן גם מחליפו אדי אלברט בשל השחיקה הגדולה בתוכנית כה תובענית, ווייט הנחתה את התוכנית לבדה במשך שנה נוספת, ובכך הפכה לאישה הראשונה שמנחה לבדה תוכנית טלוויזיה. על עבודתה בתוכנית היא הייתה מועמדת לפרס "השחקנית הטובה" בטלוויזיה בפרסי האמי הצעירים.
עוד במהלך עבודתה הייתה ווייט שותפה להקמת חברת ההפקות "בנדי הפקות", שעיקר פעולתה הייתה יצירת תוכניות חדשות המבוססות על מערכונים שנולדו בתוכנית "Hollywood on Television". התוצר הראשון של החברה הייתה הסדרה "חיים עם אליזבת" ("Life with Elizabeth") בכיכובה של ווייט, ששודרה בין השנים 1953 ל-1955. סיטקום שעקב אחר זוג המתגורר בפרברים וכל פרק בו הורכב ממספר אפיזודות קצרות. הסדרה שודרה בערוץ מקומי בלוס אנג'לס וזיכתה את ווייט בפרס האמי הראשון שלה, כזה שמיועד לתוכניות המשודרות באזור לוס אנג'לס.
במקביל ב-1954 הפיקה "בנדי הפקות" תוכנית טוק שואו יומית שהנחתה ווייט. החירות היצירתית איפשרה לה לשכור אישה כבמאית ורקדן שחור, ארתור דאנקן, כחלק מהקאסט הקבוע של התוכנית, מה שהקים עליה ביקורת קשה בארצות הברית הגזענית במוצהר דאז. התגובה של ווייט הייתה להעניק לו יותר זמן מסך.
בשנים שלאחר מכן ווייט הרבתה להשתתף כאורחת בשעשועונים טלוויזיוניים, באחד מהם, "Password", פגשה את מי שיהיה בעלה השלישי עד מותו ב-1981, המגיש אלן לאדן. זיקתה לתחום, בעיקר בשנות החמישים והשישים אך גם לאחר מכן, הקנתה לה את הכינוי "הגברת הראשונה של השעשועונים". ב-1983 היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס האמי על הנחיית שעשועון.
ב-1973 החלה ווייט להופיע בעונה הרביעית של סדרת הלהיט "המופע של מארי טיילר מור", סיטקום שעלילתו מתרחשת בחדר חדשות טלוויזיוניות. ווייט זכתה לשבחים רבים על תפקידה כסו אן ניבנס, מנחה מרושעת ופלרטטנית - ההפך מהתדמית של וויט עצמה, ניגוד שהיה אחת הסיבות העיקריות לצירופה לקאסט. התפקיד נמשך עד סופה של הסדרה והקנה לווייט שלוש מועמדויות לאמי, הפעם בטקס הלאומי והמרכזי, מתוכן זכתה פעמיים ברצף.
עם תומה של הסדרה השתתפה ווייט בתפקידי אורח בתוכניות רבות, בכללן מערכונים ב"תוכנית הלילה עם ג'וני קרסון" ו"התוכנית של קרול ברנט". סדרת מערכונים בתוכניות של ברנט הניבה ב-1983 את הסיטקום "Mama's Family", שבו הפציעה ווייט מדי פעם בתפקיד אורח, ובין היתר שיחקה לצד רו מקלנהן, עמה כיכבה בסדרה הגדולה הבאה שלה: "בנות הזהב".
הסיטקום הפופולרי, שעלה ב-1985 והפך ללהיט הגדול ביותר בכיכובה של ווייט, עקב אחר ארבע נשים מבוגרות גרושות שגרות ביחד בבית במיאמי. ווייט גילמה את רוז ניילונד הנאיבית והאופטימית, ומלבדה כיכבו מקלנהן, בי ארתור ואסטל גטי. לאורך שבע עונות הסדרה ווייט הייתה מועמדת לאמי שבע פעמים, מתוכן זכתה בפעם הראשונה. עם סיום הסדרה המשיכה ווייט עם שתיים מעמיתותיה (כולן מלבד גטי) אל סדרת הבת - "ארמון הזהב", במסגרתו עוקרות החברות אל דיון מוגן. הספין-אוף הסתפק בעונה אחת בת 24 פרקים בטרם בוטל ב-1993.
ב-2010 הפופולריות של ווייט גאתה אחרי שהשתתפה בפרסומת קומית לסניקרס שבמהלכה שיחקה פוטבול והופלה אל הקרקע. האהדה הגדולה כלפי ווייט, אז בת 88, הביאה לקמפיין שדרש שתלוהק כמארחת של "סטארדיי נייט לייב", מה שאכן קרה בחודש מאי של אותה שנה והפך אותה למארחת המבוגרת ביותר שהנחתה את תוכנית המערכונים האיקונית, ואף זיכה אותה בפרס אמי נוסף. באותה שנה אף החלה לשחק בסדרה הקומית "שוות בקליבלנד", שנמשכה שש עונות, לצד וונדי מאליק, ג'יין ליבס ו-ואלרי ברטינלי.
הפרסומת לסניקרס
הזכיות של בטי ווייט באמי לאורך השנים
"הגברת הראשונה של הטלוויזיה"
הסיטקום הראשון שלה - החיים עם אליזבת' 1953-1955
דברי הפתיחה של בטי ווייט ב-SNL
מערכון של ווייט ב-SNL
לאורך כל העשורים התארחה ווייט בעשרות סדרות, בהן "אלי מקביל", "בונז", "מלקולם באמצע", "רוק 30", "קומיוניטי", "מופע שנות ה-70", "מקום טוב באמצע", ואפילו "היפים והאמיצים" בין השנים 2006 ל-2009. כמו כן התארחה ווייט בקולה בסדרות כמו "משפחת סימפסון" (בתפקיד עצמה) ו"בובספוג מכנסמרובע", ובסרטים כמו "צעצוע של סיפור 4", "בלאגן על ארבע" ואחרים.