הבמאי אלן פרקר הלך לעולמו בגיל 76. כך, לפי פרסומי התקשורת הבינלאומית. מכון הקולנוע הבריטי מסר כי הוא מת לאחר מחלה ארוכה.
פרקר ביים 14 סרטים באורך מלא, ונודע בעיקר בזכות שני ז'אנרים. הראשון, תוצרים עם אלמנטים מוזיקליים - למשל, "תהילה", "פינק פלויד: החומה", "הקומיטמנטס" ו"אוויטה" בכיכובה של מדונה. השני - דרמות מתח פוליטיות עם נטייה קלה להיסטריה. "אקספרס של חצות" שיצא בשלהי שנות השבעים היה סרט הפריצה שלו, וכיום ידוע לשמצה בשל הייצוג הגזעני של טורקיה. "מיסיסיפי בוערת" משלהי שנות השמונים נחשב בזמנו לאחד הסרטים הבולטים שנעשו על אלימות נגד שחורים. "חייו של דיוויד גייל", סרטו האחרון מתחילת שנות האלפיים, שבדיוק הצטרף לקטלוג של נטפליקס, עסק בהוצאות להורג בצורה שזיכתה אותו בקטילות ביקורתיות.
פרקר ביים גם סרטים נוספים, בהם הדרמה "בירדי", בה ניקולס קייג' עשה את אחד מתפקידיו הטובים ביותר; והמותחן האפל "לבו של אנג'ל", עם מיקי רורק, רוברט דה-נירו וליסה בונה, שהתגלה כסרטו הטוב ביותר, ובכלל אחד הסרטים הטובים ביותר של שנות השמונים.
אנדרו לויד וובר, שכתב את המחזמר הבימתי עליו התבסס "אוויטה", ספד לפרקר בטוויטר באומרו - "הוא היה אחד הבמאים היחידים שהבינו איך להביא מיוזיקל אל הבד".
פרקר היה מועמד פעמיים לאוסקר בקטגוריית הבימוי, על "אקספרס של חצות" ועל "מיסיסיפי בוערת", אך מעולם לא זכה. הוא היה מועמד גם לגלובוס הזהב על שני אלה וכן על "אוויטה", וגם במקרים אלה, יצא בידיים ריקות. בתחילת העשור הקודם קיבל פרס מפעל חיים מיוחד מן האקדמיה הבריטית לקולנוע, ומעט לאחר מכן הודיע על פרישתו מן המקצוע. הוא הותיר אחריו את זוגתו, חמישה ילדים ושבעה נכדים.
