קח את הסבבה בבאסה

טקס השקת "שישי בגאון", המשדר המרכזי של ערוץ 1 לימי שישי הקרובים, התקיים שעתיים לפני שעת השידור בתוכנית "שישי עם מיכל". יהורם גאון הסביר למיכל זוארץ שתוכניתו תחזור בכל שבוע אל שנה אחת בתולדותיה של המדינה, ותנסה לשחזר מה ואיך היה. לטובת הקהל הצעיר הוא הדגיש שיתערבבו בתוכנית עצב ושמחה. בראייה רומנטית מדובר היה בטקס החלפת משמרות פורמלי. הטברנה המסורתית של זוארץ מפנה את מקומה לטברנה המשודרגת והממלכתית של גאון. לגבי איכות ההחלטה, נדמה שאפילו ברוממה בלתי-אפשרי היה לקבל במקרה זה החלטה רעה. זוארץ היא בחורה שמשדלת את אורחי תוכניתה לתרום לקופסת קק"ל שבידה.

בפאנל של "שישי בגאון" ישבו מרגלית צנעני, כוכי מרדכי, אריה עמית (שהוצג כשוטר לשעבר) וירון לוי סבג, שחקן. נראו תמונות מביקורו של סאדאת. באולפן שררה התרגשות עצומה, וכולנו חיכינו שניות ארוכות בציפייה דרוכה שמישהו מהאורחים ייטיב לבטא זאת במילים. היתה זו מרגול, תודה לאל, שתהתה לבסוף אם יש בחיים משהו יותר גדול ממנהיג ערבי שבשיר התקווה עומד דום. בוודאי שלא, אמרנו פה אחד, כולל מצביעי המפד"ל הערביים מאזור המשולש. פניני חוכמה נוספות לא נרשמו, אבל ניסיונות הצחקה כושלים מצידו של ירון לוי סבג היו כן היו. מוזר. על פניו נדמה היה כי גויס לשם שינוי פאנל משובח.

בשלב הזה ברור היה לכל מי שעיניים בראשו כי מתכונת התוכנית היא לא פחות מהומאז' לרשות השידור. כלומר, ההיסטוריה המקומית היא אמתלה לסיפור ההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית. באופן אישי דווקא הייתי מרוצה. אני תמיד מתגעגע אל דניאל פאר. תמונות ארכיון הוכיחו למר פאר כי פעם אמר בשידור חי "בחייאת דינאכ" בלי למצמץ. ציחקקתי ארוכות מול המסך תוך שאני בוחר להתעלם מפרט טריוויה קטנטן שהצביע על שהמקרה אירע בקדם-אירוויזיון 82' ולא 77'. ובאמת, מדוע להלין על זוטות כל עוד האווירה שמחה, שלא לומר מדכאת? במקום זאת אמרתי תודה לעובדי הארכיון של רוממה.

עכשיו הכל כבר היה מוכן לרגע השיא של המפגן הלאומי – הצגת כוחו הנצחי של היופי הנשי הישראלי. תמי בן-עמי מאז ולתמיד. בזאת נכנסו לאולפן לפקודתו של גאון משהו כמו שלושים מלכות-יופי לשעבר החל בשנות השבעים. זה היה מחזה מרהיב שרק קזבלן יכול היה להרים, כשהדגש היה על אחוות נשים.

בסיום פנה יהורם אל קהל הצופים בדברי סיכום נאים: הוא אמר שלמדנו בתוכנית כי בדיוק כמו היום גם פעם היו ימים פחות טובים ופחות רעים, כך שאין מה להתגעגע. ועוד הוסיף, כי מאז ביקורו של נשיא מצרים אנו מחכים שדבר דומה נוסף יקרה, רק שאולי הפעם תורנו להיות גדולים מהחיים. אחר כך קינח בשיר המפורסם "ארץ נהדרת" (שכולל את השורה "שלום לך ארץ נהדרת"),.אם חושבים שוב על הדברים מגלים כי ברגעים האלה היה יהורם גאון חתרני מתמיד.