פסטיבל דוקאביב הוא לא רק אירוע הדגל של התעשייה הדוקומנטרית בישראל אלא אחד מפסטיבלי הקולנוע החשובים במדינה. הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות המקומית ואי אפשר לתאר אותה בלעדיו. לכן, למרות הקורונה ולמרות המגבלות - הוא יתקיים גם השנה, אם כי במועד מאוחר מן הרגיל וכמובן בפורמט אחר. לפחות נכון לעכשיו, ההקרנות יהיו וירטואליות ומדי פעם במתכונת של דרייב אין.
הפסטיבל ייצא לדרך בתחילת ספטמבר והיום מתפרסמת התוכנית המלאה שלו. התפריט המקומי כבר פורסם ועומד בעינו, למעט כמה שינויים - "הגורם האנושי", סרטו החדש של דרור מורה, שהיה מועמד לאוסקר על "שומרי הסף", לא יוקרן בסופו של דבר. לעומת זאת, נהנה מהקרנות בכורה עולמיות של כמה סרטי דוקו מסקרנים-; "עד סוף העולם" של מאיה זינשטיין, זוכת האמי על "טהורה לעד", יעסוק בקשר בין הנוצרים האוונגליסטים לישראל; "הלובי" של מור לושי ("שיח לוחמים") ידון בנושא דומה - השפעתו של הלובי הפרו-ישראלי בארצות הברית; ו"אולמרט" של רוני אבולעפיה ישרטט את דיוקנו של ראש הממשלה שהפך לאסיר.
כמו כן, יוצגו שתי ביוגרפיות שנעשו בידי בניהם ובנותיהן של מושאי התיעוד -"גשם בעיניים" של רון עומר על אמו, הסופרת דבורה עומר ו"אמא מלכה" של יעל אבקסיס על אמה ריימונד. בפינת הדוקו-המוזיקלי, יוצג גם "רוקפור: מכונת הזמן", סרט תיעודי טרי על הלהקה בשמה הוא נקרא.
במסגרות הבינלאומיות, יתקיימו הקרנות בכורה מקומיות של כמה סרטים שערכו את הפרמיירות העולמיות שלהם בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים. למשל, "סיבוב אחרון" של האחים ביל וטרנר רוס, על הערב האחרון בחייו של בר אמריקאי אליו כל החלומות מגיעים כדי להתנפץ; "אפיצנטר", סרטו של הוברט סאופר שבזמנו זכה לשבחים עם "הסיוט של דארווין", והפעם יוצא למסע בהוואנה; "נשים עושות סרטים" של מארק קוזינס, מאנשי הקולנוע הבולטים באי הבריטי, המבקש לתאר כיצד במאיות שינו את ההיסטוריה של הקולנוע והודרו ממנה, ועוד ועוד.
כרגיל, מי שמחפשים סרטי דוקו על אמנים ואמניות ימצאו את מבוקשם. וכך, יוצג בין השאר סרטים תיעודיים טריים על בילי הולידיי, שארל אזנבור, הגו-גוז, הצלם הלמוט ניוטון ועוד.
מן הסתם, אורחים לא יגיעו פיזית לפסטיבל, אבל כמה מהם יקיימו מפגשים וירטואלים עם הקהל הישראלי. על כך ועוד אפשר להתעדכן באתר הרשמי של דוקאביב.