זה נראה כמו סרט ההמשך של "אבודים בטוקיו", אבל זה סתם סרט חביב

סופיה קופולה חוזרת לשתף פעולה עם ביל מוריי ולעסוק בדמויות אב ב"On The Rocks", שעלה אצלנו ישירות באפל טיוי פלוס. יש בסרט הרבה דברים יפים, אבל גם הרבה כשלים שהופכים את התוצאה למוחמצת, לא משכנעת ולא מספקת

טריילר הסרט "On The Rocks" (אפל טי וי)
עיבוד תמונה שי ליברובסקי

כיאה לבת למשפחת אצולה הוליוודית, סופיה קופולה אוהבת לעסוק בדמויות אב. ב"אבודים בטוקיו" מ-2003, עד היום סרטה המוכר והאהוב ביותר, ביל מוריי גילם דמות של אב רוחני. ב"On The Rocks" הטרי, בו השחקן מתאחד עם הבמאית שהעניקה לו את אחד מתפקידיו היפים ביותר, הוא מגלם אב ביולוגי.

"On The Rocks" זכה להפצה מסחרית קצרה במדינות שבהן בתי הקולנוע פתוחים, ובסוף השבוע עלה באפל טיוי פלוס - גם אצלנו כמובן, מה שהופך אותו לסרט הארוך הראשון של קופולה שלא מוצג אצלנו על המסך הגדול. הוא נפתח בקולו של האב הדומיננטי, המצהיר כי מבחינתו, בתו שייכת לו לעד. לאחר מכן, אנו פוגשים את הבת הזו, בגילומה של ראשידה ג'ונס.

מתברר כי היא סופרת בשנות הארבעים לחייה, שחווה כמובן מחסום כתיבה - האם אי פעם פגשתם בקולנוע סופר או סופרת שלא חווים מחסום שכזה? נוסף לכך, יש לה גם צרות בחיי הנישואים. היחסים עם בן זוגה ואבי ילדיה, מרלון ויינס, איבדו עם השנים כל זכר לעניין ותשוקה, ומתעורר חשד שהוא בוגד בה עם עמיתה לעבודה.

עוד בוואלה! NEWS

שתי סצינות הותירו אותי פעור פה, אבל "סרט המשך בוראט" פחות פרוע ממה שהוא מתיימר להיות

לכתבה המלאה
לראשונה, סרט של סופיה קופולה לא עולה אצלנו בקולנוע. מתוך "On The Rocks" (צילום: יח"צ)

האב הרכושני והקנאי נהנה לטפח את הספק הזה, וגורר עמו את בתו למסע בלשי כדי למצוא הוכחות לאי-הנאמנות. ההרפתקה הזו מאפשרת לה לעבור שני מסעות פנימיים: ללבן את העניינים מול בן זוגה, אבל לא פחות חשוב מכך, אם לא יותר, לעשות טיפול בזוגיות גם לה ולאביה.

יותר מאשר "אבודים בטוקיו", מזכיר הסרט את "טוני ארדמן" הגרמני, וגם הוא משתייך לתת-הז'אנר המאוד ספציפי של סרטי "אבא עושה בושות". האבא כאן הוא דמות קלאסית של הדוד המביך משולחן החג - מדבר ללא הפסקה, הופך כל סיטואציה חברתית למבוכה ומספק שלל הערות מתקופת האבן, בעיקר כאלה שגולשות למחוזות הסקסיזם. מנגד, מדובר גם באדם שופע קסם אישי, שאוהב את החיים הטובים ויודע איך לחיות אותם, מכיר את כולם ומסוגל לחלץ את עצמו ואת סובביו מכל צרה. ביל מוריי הוא השחקן האידיאלי לגלם דמות כזו, ועושה זאת על טייס אוטומטי.

קופולה, מצידה, מפגינה כאן תכונות שאפיינו את עבודתה גם בסרטיה הקודמים. "On The Rocks" שופע ניואנסים אנושיים דקים ומעוררי הזדהות, למשל כשהגיבורה נעלבת קמעה מכך שבן זוגה לא טרח לבקש מהמלצר להביא לה עוגת יום הולדת עם נרות כשסעדו לכבוד יום חגה, או כשהיא מקבלת ממנו מתנה פונקציונלית לגמרי ונטולת רגש. בצד זאת, כרגיל אצלה, יש בסרט שכבות דקות של אירוניה והומור שחור. למשל, כשאביה של הגיבורה צופה עם נכדיו הקטנטנים ב"שובר שורות" בשיא הנונשלנטיות, ולא מבין מה פסול בכך.

בלי אסתטיקה היפסטרית, אבל עם משחקים יפהפיים באור ובחושך. מתוך "אבודים בטוקיו" (צילום: יח"צ)

אין ב"On The Rocks" את האסתטיקה המסוגננת המזוהה עם קופולה מסרטיה הקודמים. הוא צנוע הרבה יותר, אך גם כאן יש טאצ'ים קולנועיים יפים. יחד עם הצלם פיליפ לה-סור, שעבד עמה גם בסרטה הקודם, "הפיתוי", מיטיבה קופולה לשחק עם הצבעים, עם האור ועם החושך. גם הפסקול פחות גדוש מן הנהוג אצלה, אבל יש בו מוזיקה מקורית שנכתבה בידי להקת פניקס, אותה מנהיג בן זוגה תומה מארס, והיה אחראית לרגע הכי יפה בסרט - רגע פשוט, בסך הכל תיאור של אב ובת שנכנסים לאוטו, אבל מלא יופי ועוצמה רגשית.

יש בסרט גם מעלות נוספות: ראשידה ג'ונס מקסימה כתמיד וג'ני סלייט, שהופיעה עמה ב"מחלקת גנים ונוף", מגיחה בתפקיד משנה משעשע כאמא מבית הספר אותו פוקדות בנותיה של הגיבורה, שנאלצת לשמוע ממנה פעם אחר פעם על חיי האהבה שלה ולהעמיד פנים של מתעניינת.

לביטוי "On The Rocks" יש שתי משמעויות: תיאור של מערכת יחסים מעורערת ותיאור צורת הגשה של משקה אלכוהולי. שתיהן הולמות במידה מסוימת את הסרט: יש לו משקל סגולי של אפריטיף, והוא נשען על כרעי תרנגולת, לא מגובש ולא משכנע.

קודם כל, יש כאן כשל תסריטאי: אמורה להיות איזושהי אמביוולנטיות סביב הנאמנות של בן זוגה של הגיבורה, כדי שנתהה אם המחשבה שהוא בוגד אינה אלא פרנויה שלה או אובססיה של אביה. אך התסריט נותן כל כך הרבה סימנים לכך שהוא אכן עושה לה קרניים, שכל בר דעת היה מאמין לכך, והדו-משמעיות הזו הולכת לאיבוד.

נוסף לכך, אותו בן זוג מתגלה גם כאחת הדמויות האפורות והמשמימות שנראו לאחרונה על המסכים, וכל סצינה בהשתתפותו היא גלולת שינה. יש בעיה גם בעיצוב הדינמיקה בין האב ובתו - בניגוד ל"אבודים בטוקיו" ול"טוני ארדמן" שהוזכרו קודם לכן, בו שתי הדמויות היו חזקות, כאן דמות האב נוכחת ודומיננטית הרבה יותר, כך שיותר מסרט על שניהם, זה סרט עליו בלבד, ולא די בו, שמוצג רוב הזמן כקוריוז, כדי להחזיק את "On The Rocks" על הכתפיים.

אבודים באפל. מתוך ""On The Rocks" (צילום: יח"צ)

כל הסרט מוביל לעימות הבלתי נמנע בין הגיבורה ואביה, אך כשזה מגיע - הוא מסתיים באנטי קליימקס. נראה שקופולה מבקשת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. היא מדגדגת את הדרמה, אך בלי באמת לחטט בפצעים או ללחוץ על הכפתורים, ובהתאם לכך התוצאה לא מספקת. נוסף לכך, "On The Rocks" מתגלה עם הזמן כשמרני כל כך, עד שאפשר לשווק אותו בתור שיר הלל למונוגמיה.

בתוך הקרירה המשונה והלא אחידה של סופיה קופולה, "On The Rocks" הוא סרט לא רע, אבל לבטח אחד החלשים שלה. בהקשר רחב יותר, של מלחמות הסטרימינג, הוא ממשיך את הקו הבינוני של אפל טיוי פלוס. צפיתי בכל סרטיהם עד כה, מה שהיה הקרבה לא מבוטלת, ובניגוד לנטפליקס ואפילו לאמזון, הם מעולם לא הצליחו להתעלות, ותמיד נותרו בליגה בינונית. אולי הגיע הזמן לשנות את שם השירות ל"אפל טיוי חביב פלוס מינוס".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully