צער רב בעולם התרבות בעקבות מותו של המשורר נתן זך היום. זך, חתן פרס ישראל, הלך היום (שישי) לעולמו בבית חולים תל השומר חודש לפני יום הולדתו ה-90.
מתי כספי ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "היה לי הכבוד להלחין את שיריו של נתן זך: 'איך זה שכוכב', 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה', 'כלבלב הו בידיבם בם', 'נערתי', 'כמעט טוב' (אל תתנצל), 'לא טוב היות האדם לבדו', 'הנה פתחתי חלון', ועוד. תמיד אהבתי לעלעל בספריו ולדוג מדי פעם אחד משיריו, שהיו אבן דרך בשנות יצירתי. יהי זכרו ברוך".
"נתן זך היה אדם כריזמטי, עם חוש הומור נהדר, הוא היה מוזיקלי ואהב מוזיקה", ספדה לו נורית גלרון. "אהבתי אותו מאוד. הוא היה משורר ענק בעיני, אבא ומורה דרך רוחני בשבילי. הייתה בו יכולת אדירה להיכנס לנפש האדם, לפחדים, לחולשות, לאהבות ולתשוקות שלו. אבחנה שלי - אני חושבת שהוא היה מסוכסך עם המקום, ואני לא חושבת שאי פעם הצליח להתנתק מהמקום שממנו בא. ראיתי אותו ברגעים חמים ויפים וגם בשלהי חייו כשהוא היה על ערש דווי. נתן יחסר לי מאוד, אני מאוד מאוד אהבתי אותו".
חוקר הספרות פרופ' דן מירון ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "נתן זך היה משורר מדור שנות החמישים והשישים, שבגר אחרי מלחמת השחרור. אני בן הדור הזה, והספר של זך 'שירים שונים' היה בשבילנו מה שהיה הספר 'כוכבים בחוץ' של אלתרמן לדור הקודם. זך היה לא רק משורר גדול אלא גם הסמכות השירית. מה שנתן לו את המעמד הסמכותי והמרכזי יותר לא היה רק הביקורות המעניינות שכתב, כאחד ממבקרי הספרות הטובים ביותר, אלא גם איזושהי סמכות פנימית, שנבעה מצירוף של חכמה, חדשנות ומידה מסוימת של קשיחות, הוא יכול היה להגיד מה שהוא רצה בצורה החדה והמדויקת ביותר. זה יצר תופעה ספרותית שכיום שאנחנו לא יכולים להבין מהי, אבן שואבת, מרכז, הכל דומה או שונה ממנו, הכל בעדו או נגדו, הוא נמצא בכל תמונה".
"זך היה גם משורר קודר, לפחות בראשית דרכו, עד שנפתח ליופי ולצבעוניות של העולם. שירתו הייתה שחורה וביטאה מצב רוח דורי לאומי של התפכחות אחרי האופוריה של הניצחון במלחמה, הטלת ספק בדברים. הזרות למקום שבמקרה שלו הייתה זרות של מהגר, שהגיע לארץ בהיותו ילד בן 6, נשמרה אצלו. ישראלים צברים כמוני הרגישו שהמתח שלו בינו לבין המקום שייך לנו. הוא היה המשורר שפתח את התרבות הישראלית החדשה. היו משוררים מצוינים לא פחות ממנו כמו יהודה עמיחי ודליה רביקוביץ', אבל לא היה להם אותו משקל כמוהו. כמו במקרה ביאליק - המשקל התרבותי היה לאין ערוך יותר גדול מהמשקל נטו של שירתו. נתן זך היה בעל המשקל הזה, כמו שדור לפניו היה זה נתן אלתרמן, ולא במקרה נוצרה התנגשות ביניהם. אין לנו יותר משורר או סופר כזה שמרכז את כל התמונה התרבותית מסביבו. אולי הוא היה האחרון. הוא היה הביאליק האחרון".
חנן יובל ספד גם הוא למשורר: "הקשר שלי עם נתן זך הוא דרך השיר המפורסם 'כשצלצלת רעד קולך'. סיפרו לי שזך כתב את זה בעקבות טלפון של בחורה שצלצלה אליו, ואחרי השיחה היא התאבדה. שאלתי את זך האם נכון הדבר והוא לא אישר ולא הכחיש. באותה ההזדמנות זך אמר בקול היקי שלו 'הלחן שלך הוא אולי השיר המולחן הטוב ביותר מבין השירים שלי שהולחנו'. המילים של נתן זך הן מהנשגבות שבשירה העברית, מתנה לכל מלחין".
נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד למשורר: "'ועוד לא אמרת הכל' וכבר הלכת לעולמך, נתן זך היקר. ומי ידייק לנו את תמצית הכאב? ומי ילוש את השפה העברית ביד מקורית ומדויקת כל כך? ומי יתאר לנו את החיים שעוד יכולים לצמוח בינינו? את ספרו יוצא הדופן, הנוגע ללב בדרכו החמקמקה, "מות אמי", חתם זך בשבריר של שיר: 'לֹא לֹא גְמַר / חֲתִימָה טוֹבָה / חֲתִימָה סְתָם / מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם / כִּמְעַט כִּמְעַט כָּמוֹךָ'. נוח על משכבך בשלום נתן, משורר היום-יום, משורר העכשיו, אמן הצורה החריף, הבלתי נלאה".
שר התרבות והספורט חילי טרופר כתב: "צר לי על לכתו של נתן זך, חתן פרס ישראל לספרות ומגדולי המשוררים הישראלים. השפעתו העצומה על התרבות הישראלית והזמר העברי תישמר לדורות. 'כולנו זקוקים לחסד', 'איך זה שכוכב אחד לבד מעז', 'כי האדם עץ השדה' ועוד שורות רבות כבר הפכו לאבני יסוד בשפה העברית ובתרבות הישראלית הודות לגאונותו של זך".
המשורר והסופר רוני סומק ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "נתן זך, כמו יהודה עמיחי ודוד אבידן, פתחו לי דלת לעולם שירים שלא הכרתי. זך הוריד את העברית מראשי הצמרות וגלגל אותה אל הרחוב. הוא הוכיח שאפשר לגלות בעברית את הדו רה מי פה סול שלה. הוא פשוט הכניס את המוזיקליות לשפה השירית לא דרך חלון חדר האמבטיה אלא בדרך הראשית, והוא פשוט ידע ללהטט במילים ולתת לך את ההרגשה שאתה לא רק קורא את השיר, אתה גם שומע אותו.
"יש שירים שלו שהם מאבות המזון שלי. הראשון שבהם הוא השיר 'ציפור שנייה', אחר כך יש את 'שימו לב לסגול הרועד' ואת 'יופיה אינו ידוע'. אגב השיר 'ציפור שנייה' ('ראיתי ציפור רבת יופי') מתאר חוויה חד פעמית ונורא יפה. אני מורה בתיכון ומלמד את השיר, וכל הזמן שאלתי את עצמי למה הוא קורא לשיר שמדבר על חוויה חד פעמית בשם 'ציפור שנייה'? כבר פיתחתי תיאוריות - אולי זה בגלל שגם חוויה חד פעמית אתה רוצה שהיא תחזור? ואז נפגשתי עם זך, והוא אומר לי - רוני מה אתה מסתבך? כתבתי פעם שיר על ציפור, וזה השיר השני על ציפור, אז קראתי לו 'ציפור שנייה'. ויש לי גם שיר שנקרא 'ציפור חמישית'. אתה מבין, אתה בונה מגדלים באוויר ופרשנויות, ובא בנאדם ואומר - אדוני אני בסך הכל מספר סידורי".