הבמאי והשחקן רוני פינקוביץ' הלך לעולמו בגיל 56. בשלושים השנים האחרונות התמודד עם מחלת הטרשת הנפוצה ואף התנייד על כיסא גלגלים. הוא בחר לסיים את חייו בהמתת חסד בשווייץ.
פינקוביץ' הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.
בריאיון שהעניק לתכנית "סוכן תרבות" בפברואר השנה, סיפר פינקוביץ' על מחלתו ועל ההקלה שחש ברגע שסיפר עליה לסובבים אותו, והוסיף: "היו שלושה דברים שאמרתי לעצמי כאדם צעיר שמאוד לא הייתי רוצה: הראשון, לראות מודעת אבל עם שם של אחד ההורים שלי. כבר בגיל 16 ראיתי את השם של אבא שלי. השני, לחלות במחלה כזו שהגוף הופך להיות כלא. השלישי, עזוב, רק שלא יקרה".
"זה עצוב מאוד, וקשה לעכל את זה", ספדה לפינקוביץ' בשיחה עם וואלה! תרבות השחקנית יונה אליאן לפינקוביץ', אותה הוא ביים בהצגות "פילמונה", "אהבת חיי" ו"תנאים של חיבה". "עבדתי איתו די הרבה, ואני זוכרת אותו עוד כשחקן בטלוויזיה, כבחור יפה תואר וברוך כשרונות. הוא היה שחקן נהדר, במאי נהדר ומחזאי נהדר. אחרי כל מפגש איתו כתבתי לו - אני מתגעגעת אליך, ואני מקנאה בכל קאסט שזוכה בך. כתבתי לו מכתב כמו אחת שאהובה עזב אותה".
"רוני באמת היה ברוך כישרונות, אינטליגנטי ועם יכולות שלא יאמנו. תמיד היה לו מבט כל כך נבון כבמאי. אני זוכרת איך הסתכל עלינו, העיר כל כך יפה ונתן מפתחות שישר פתחו את כל המקומות הנכונים של השחקן. העובדה שהוא גם שחקן נתנה לו יתרון אדיר כבמאי. תמיד מה להגיד ובזמן הנכון. הוא היה מנהיג כמו שבמאי צריך להיות".
"לאורך השנים ראינו איך מצבו הולך ומחמיר. בהתחלה הוא ניסה להסתיר, אחר כך דיבר על זה גלויות, וזה קרע את הלב. זה כל כך לא הוגן. ברוב הפעמים מוות לא הוגן אבל פה זה ממש ממש לא הוגן. הוא היה איש צעיר והשנים האחרונות שלו היו מאוד קשות. הוא יחסר מאוד, למשפחה שלו ולנו. אין הרבה כישרונות כאלה בעולם שלנו. כואב הלב".
השחקנית ענת וקסמן, אותה ביים פינקוביץ' בהצגות "סילביה" ו"עבדאללה שוורץ", ספדה לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "אני בהלם. רוני היה מוכשר מאוד. היה מצחיק מאוד, עשה חיקויים ואהב הומור. והיה אדם מורכב. היה מאוד מעניין לעבוד איתו. הוא היה יוצר תוך כדי העבודה עם השחקנים. בהצגה 'עבדאללה שוורץ', שכתב רמי ורד, היה קשה כי המחזה כל הזמן השתנה - והוא היה אלוף בזה, בלהמציא את ההצגות שהוא ביים תוך כדי תנועה, עושים המון וריאציות, והוא ידע לחבר הכל במין קסם כזה, וזאת חתיכת יכולת. הוא שמר על קשר איתנו, השחקנים, לראות שהכל בסדר איתנו".
"רגע בלתי נשכח מהעבודה איתו קרה בהפקה האחרונה שעבדתי איתו. רוני כבר היה על כסא גלגלים. והייתה צפירה. התבדחנו, ואמרנו לו - 'נו, תקום, מה קורה?'. ורוני אמר: 'את יודעת מה? בשבילך, אני קם'. פתאום הוא נעמד על הרגליים! ונזכרתי כמה הוא גבוה. זה היה רגע מפתיע, חזק ומרשים. לא ידענו עד כמה הוא יכול, לא מדברים על זה. ברגע אחד הוא עשה מחווה כזאת אמיצה. יהי זכרו ברוך".
מנהלת תיאטרון בית ליסין, ציפי פינס, ספדה לפינקוביץ': "רוני היה תלמיד שלי. איך מורה נפרדת מתלמיד? אני זוכרת אותו כנער מוכשר ותחרותי, תלמיד מצטיין, נחוש לצעוד את צעדיו הראשונים באמנות התיאטרון. הנער בגר, הפך לשחקן וליוצר - מחזאי ובמאי. ואז - רוני הפך לשותף שלי. איך נפרדים משותף לדרך? תמיד ידעתי שמה שמחבר בינינו זאת התשוקה האינסופית לאמנות הבמה, ליצירה ולמפגש עם הקהל. רוני היה מקצוען משכמו ומעלה. במאי תיאטרון בלתי מתפשר, מנהיג סמכותי ויוצר פורה. כבר שלושים שנה שההצגות שביים מפארות בעקביות את התיאטרון הישראלי - הישג לא מבוטל כשלעצמו. נוכחותו כאיש תיאטרון מהשורה הראשונה תחסר מאוד, לי ולתיאטרון הישראלי. ידענו על מחלתו. צפינו בהערצה באצילות שבה התמודד איתה ובנחישות שבה המשיך ליצור תיאטרון - מחויבות שאותה קיים עד לאחרונה, עד שתש כוחו ולא יכל יותר. רוני מהדהד בזכרונות. כמה טוב שצברתי כל כך הרבה רגעים משותפים עם רוני, שימשיכו להדהד תמיד".
פינקוביץ' נולד ביפו, גדל ברמת גן ולמד במגמת תיאטרון בתיכון תלמה ילין. בצבא שירת בתיאטרון צה"ל, למד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב ובימוי באוניברסיטת מידלסקס בלונדון. הוא שיחק בכמה מן הסרטים הישראלים הבולטים של שנות השמונים, בהם "נועה בת 17", "בחינת בגרות", ו"זעם ותהילה", והנחה את תכנית הילדים המצליחה "קריאת כיוון" של הטלוויזיה החינוכית בשנת 1990.
פינקוביץ' שיחק במספר הצגות, בעיקר ב"הבימה", ועסק בבימוי לתיאטרון. בין 1991 ל-1994 שימש במאי בית בתיאטרון הבימה, שם ביים הצגות רבות, בהן "רעל ותחרה", "קרב של שחור וכלבים", "לילות הדבש והאימה" ו"מר סלימר המתוק". בין 1995 ל-1996 היה המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. בנובמבר 2016 הועלתה בתיאטרון הבימה ההצגה "הצמה של אבא" בבימויו. לאחרונה ביים את "עבדאללה שוורץ" בכיכובו של אבי קושניר בשנת 2019.
נוסף לעבודתו כבמאי וכשחקן, הוא לימד משחק בבית צבי ובסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, ואף ניהל את תיאטרון המדיטק בחולון. בחודש פברואר האחרון עלתה ההצגה "קונטקט" שכתב וביים - הצגה ששאבה את סיפורה בהשראת חייו של ומחלתו. פינקוביץ' אף כיכב בהצגה.