איך קרה שחנוכה הפך להיות "החג המגניב" של היהודים החילונים?

הכל מסתדר לטובת מיצובו של חנוכה כחג השווה ביותר: עבר מספיק זמן מחגי תשרי בשביל שנוכל לשקול לראות את המשפחה המורחבת שלנו ביחד שוב בלי ליטול קלונקס. הסופגניות לוקחות בהליכה כל מאכל חגיגי אחר, מחלקים כסף, והכי חשוב - עד שבע אנחנו בבית

  • חנוכה
הדלקת נר חנוכה של פעילי ליכוד עם רה"מ נתניהו ורעייתו, דן פנורמה ת"א - חנוכה 2019 (צילום: יותם רונן)
לכם יש עץ אשוח בסלון? לנו יש חנוכיה. מתנות מתחת לעץ בבוקר חג המולד? שמונה ימים של מתנות + קאש. אורות וקישוטים? לנו יש אש חיה ביצ'ז. מה אנחנו, ילדים?! וכולנו יודעים שסנטה לא היה רוצה לפגוש את יהודה המכבי בסמטה אפלה, אז ניצחנו גם בזה

"A Festivus for the rest of us!" זעקה דמותו של פרנק קוסטנזה (ג'רי סטילר האדיר) באחד מהפרקים הזכורים של סיינפלד, שבו מגולל סיפורו של האנטי-חג הזה שהומצא על ידי אביו של ג'ורג' במחאה על ההתמסחרות של חג המולד. מנהגי הפסטיבוס כוללים הצבת עמוד אלומיניום חף מקישוטים בסלון, אוורור פומבי של מחלוקות ומרמורים ותיוג אירועים יומיומיים שניתן להסביר בקלות כ"נסי פסטיבוס".

בדומה לפסטיבוס שהוא מפלטם של המתוסכלים והסולדים מהחגיגות המופרזות של חג המולד, חנוכה הפך בשנים האחרונות לחג פסבדו-אלטרנטיבי עבור חילונים בישראל. אף שהוא חג רשמי מן המניין, אין בו את הכובד הדתי והמועקה המשפחתולוגית של חגים מסורתיים יותר כמו ראש השנה או פסח. הוא גם לא חג תנ"כי ולכן, אף שבית המקדש הבלתי נלאה נוכח מאוד בנרטיב שלו, הוא מרגיש פחות "יהודי" ויותר "היסטורי", מה גם שיש בו נגיעות של יוון הקלאסית ומלך בשם אנטיוכוס, שזה קצת סקסי, לא נעים להודות.

כל הנ"ל עובדים לזכותו של החג והפכו אותו לחטיף קל לנשנוש עבור ציבור חילוני גדול, שהחיים במדינת ההלכה הדמוקרטית ששמה ישראל (אין באמת דבר כזה, אל תעשו לי fact checking אבל ככה זה מרגיש פה לפעמים) הביאו אותו לסף ניכור מהדת ומנהגיה. בשנים האחרונות כניסתו לתוקף של שעון החורף היוותה פחות או יותר את יריית הפתיחה לשריון מועדים להדלקת נרות בחנוכה. שבועות לפני החג החלו לזרום ההזמנות לבתים של קרובי משפחה, חברים וקולגות. אני מכירה אנשים שבשנה שעברה נאלצו לפקוד שתי הדלקות בערב כדי להימנע מתקריות דאבל בוקינג לא נעימות.

עוד בוואלה!

הפרסומת של ספי ריבלין מקריפה ומחרידה. הלוואי שלא יהיו עוד כאלה

לכתבה המלאה
טעמה של מסורת משוחררת מכבלי התיל של הדת הממוסדת. רה"מ בנימין נתניהו מדליק נר חנוכה בכותל, 2016 (צילום: פול צלמים, מארק ישראל סלם)

השנה הקורונה מן הסתם תעמעם מעט את עוצמת הווליום של החג, אבל התכונה בבתים החילונים לקראת החג ניכרת גם עכשיו. איך קרה שחנוכה הפך להיות "החג המגניב"?

אפשר להסתכל על הבייסיקס, כמובן: קודם כל הטיימינג - עבר מספיק זמן מחגי תשרי בשביל שנוכל לשקול לראות את המשפחה המורחבת שלנו ביחד שוב בלי ליטול קלונקס, ופסח גם הוא רחוק דיו. אין את החנק החגיגי שחשים סביב החגים הגדולים. מנהגי החג ומאכליו - פחמימות מטוגנות בשמן עמוק לוקחות בהליכה כל מאכל חגיגי אחר, לא משנה מאיזו עדה. אין פה תחרות בכלל. כן, גם מופלטות. גם ארוחות כבדות ומתמשכות לא יהיו כאן. עד 19:00 גג כולם כבר בבית והכלים במדיח. אנחנו על שעון חורף, חברים. מתכנסים ב-18:00 לכל המאוחר, מדליקים נרות, מנשנשים קצת לביבות, מעוז צור/הנרות הללו ויאללה הביתה. קחו את הסופגניה שלכם לדרך. עוד ממנהגי החג: חלוקת כסף. כסף בחינם? Hell yes! זה חוצה עדות ומגזרים. חד משמעית ומעל לכל ספק מנהג החג המוצלח ביותר ביהדות אם לא בכל הדתות כולן. קל.

חנוכה הוא גם ההזדמנות היחידה שלנו לעמוד שכם אל שכם לצד ידידינו הגויים, בסנטר מורם ובלי להתבייש, שלא מעמדת נחיתות חגיגית. סוף סוף יש לנו חג שנותן שואו! לכם יש עץ אשוח בסלון? לנו יש חנוכיה. מתנות מתחת לעץ בבוקר חג המולד? שמונה ימים של מתנות + קאש. אורות וקישוטים? לנו יש אש חיה ביצ'ז. מה אנחנו, ילדים?! וכולנו יודעים שסנטה לא היה רוצה לפגוש את יהודה המכבי בסמטה אפלה, אז ניצחנו גם בזה. קחו ת'איילים שלכם ו'זדיינו לנו מהעיניים, יא מתייוונים.

עוד בוואלה!

בסך הכל כתבנו משהו נחמד על גל גדות. לא האמנו שאלה יהיו התגובות

לכתבה המלאה
איזה מאכל חג מנצח אותן? סופגניות G27 (צילום: מיטל סולומון)

חנוכה הוא ההזדמנות שלנו לטעום טעמה של מסורת משוחררת מכבלי התיל של הדת הממוסדת, לעזאזל, בחג הזה אפילו לנשים מותר לברך על הנרות, רסמי. בדקתי את זה. זה כמו פרומו גנוז לצביון יהודי חלופי שיכול היה להיות פה אם לא היה פה חשוך ואורתודוקסי כל כך כל הזמן. חג שחוגג את האור בצורה אותנטית מספיק בשביל שכולם יוכלו להתחבר, שמנהגיו פשוטים ואוניברסליים כל כך, כי גם ב-2020 כולם רוצים לגרש את החושך ולהגביר את האור.

חנוכה הוא האנטי-חג של החילונים ולכן הם נאחזים בו. בצדק. בהיעדר הטקסיות שלו, בפאן, בקלילות, באש הגלויה, בטיגון העמוק, בביחדנס המשוחרר שהוא מאפשר. כשיש לך שמונה ערבים של חגיגות, יש לך את החירות לחגוג עם כל מי שאתה אוהב. לא רק עם המשפחה הקרובה שנולדת אליה ולא בחרת (גם אם הם אחלה ואהובים מאוד), אלא גם עם השכנים, עם החברים, עם החבר'ה מהמשרד, עם השותפות לדירה. הלוואי שכל החגים היו חנוכה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully