פויה, קומוניסטים!

מחפשים רעיון למעות חנוכה? קנו לילדים את הקלטת החדשה של "בוב הבנאי" (בהוצאת "קלאסיקלטת"). על כל קלטת יש ארבעה פרקים מהסדרה, ובגלל שהיא מדובבת היא מתאימה כבר לקטנטנים (2-6). למי שלא מכיר, מדובר בסדרת אנימציה שגיבוריה הם בוב הבנאי, אשתו וצי המשאיות, מערבלי הבטון, המנופים והדחפורים שעובדים איתו. ולכל אחד מהכלים הכבדים האלה יש אישיות משלו.

בוב עצמו הוא איש מלאכה עם לב מזהב ורשיון סוג ג'. הוא לא נורא חכם, ואני לא זוכר שראיתי אותו אפילו פעם אחת פותח ספר, אבל הוא כן עונה על איזשהו צורך של ההורה המודרני ללמד את ילדי עידן היי-טק המנוכר את ערכם של החיים הפשוטים, הלואו-טקיים, את ערכה של עבודת הכפיים, המקצוענות והחיים השיתופיים. לכן, כמו הטלטאביז, הסדרה חוזרת למחוזות האוטופיים הכפריים של מושב שיתופי, בו חיים באזור פסטורלי ולא מתועש שכנים שאוהבים לעזור אחד לשני. אבל מכיוון שמדובר בסדרה לגדולים יותר, צריך עלילה, ולכן דרמה ולכן רעים. ומי הם הרעים? כל מי שאינו יודע לשתף.

פשוט ויאה ומאוד מרשים מבחינה ויזואלית. מאז "נדי" המיתולוגית לא הצליחו לבנות מודל של עולם בובות משכנע כל כך כמו ב"בוב הבנאי". לא לחינם "בוב הבנאי" היא התוכנית הכי נצפית בקרב גילאי 2-5 באנגליה. ו"בוב הבנאי" היא גם הצלחה בינלאומית. זכויות השדור של הסדרה נמכרו ל-88 ארצות. הספרים נמכרו במעל ל- 800 אלף עותקים. המגזין "בוב הבנאי" הוא רב מכר בשוק הטרום-בית-ספר, והוא מוכר מאה אלף עותקים בחודש. בובות "בוב הבנאי" הן להיט. השיר של בוב הבנאי (“Can we Fix it”) הגיע לראש המצעד האנגלי. והקלטות? מתנה מתוקה לחג.