ליידי, היר מי טונייט

מחלקות הדאנס של הליקון ואנ.אם.סי התאחדו לפרויקט סיכום הדאנס המסחרי של 2000. הם עשו את עבודתם נאמנה, מה שאומר שהאוסף נשמע כמו זאפינג מסכם באם.טי.וי של השנה האחרונה, לא כולל הפרסומות הישראליות (וחבל). השאלה הנותרת היא רק למה שמישהו ירצה תזכורת על גבי דיסק לכל אותן שעות מחוקות מול הטלוויזיה, אבל זה כבר עניין אחר.

בדיסק עצמו אפשר למצוא להיטים דוגמת "ליידי" (היר מי טונייט) של מודג'ו, "גרוב ג'ט" של ספילר, "סיילנס" של דליריום עם שרה מקלכן (דנה ברגר של הקלאב טראנס), "נטורל בלוז" של מובי, זומבי ניישן ואחרים. מלבדם יש עוד כמה להיטים, שאת חלקם הגדול כבר אין שום אפשרות לשמוע בלי לשבור איזו ואזה בדרך (כמו דארוד, צ'יקיין ופול ואן דייק). באגף הפילרים בולטת מגמת "הלהיט השני" שעדיף שלא היה, כמו קטעי ההמשך המבישים של פרגמה ואיי טיבי (איש שבלי ספק שונא מוזיקה כמו שהיטלר שנא יהודים). אבל הנוכחות של הפילרים ב"דה בסט אוף דאנס 2000" גם מדגימה יפה איך דברים עובדים בעדר "אומת הדאנס": תקשיבו לטרק 1 של מודג'ו, וקפצו לטרק 18 לשמוע את החיקוי הדלוח שלו (ג'וניור ג'אק), תעבירו לטרק 4 של דארוד ואחריו להעתק של יורק (טרק 10), ואפשר להמשיך. כדי שלא נתבלבל בין המקור לגירסאות שוק בצלאל, גירסאות המקור והחיקוי סודרו בסדר כרונולוגי.

אבל בשנה שבה, לפחות לפי האוסף הנ"ל, שלטו חנונים חובבי יורו-טראנס מאירופה הבלונדינית, המנצחים הגדולים חייבים להיות ארטפול דוג'ר, מי שמסוגלים לגרום לאנשים לא רק להרים ידיים למעלה, אלא גם לנענע ישבנים (שלא לדבר על לרקוד מסביב לתיקים), ושמיוצגים כאן עם "רה-וויינד", עם קרייג דייוויד, שסיפק את משפט המחץ עם שלוש הנקודות של השנה - "קרייג דייוויד אול אובר יור ..." . ואגב סיכומים, דייוויד גם חייב לקחת את תואר חתיך השנה באר אנ' בי (במקום השני - מוש בן ארי).