המוסריים

"איננו רואות כל הבדל בין המאבק לזכויות ולשחרור בעלי החיים שאינם בני אדם, לבין המאבק לזכויות ולשחרור בעלי החיים ממין האדם. כך גם איננו מבדילות בין המאבק לזכויות בעלי חיים לבין מאבקים 'ירוקים' או 'חברתיים'... אנו רואות בכל הנושאים שהוזכרו מאבק אחד, בעל פנים רבות, הפועל כנגד הסדר החברתי הקיים ... כאלטרנטיבה לסדר הקיים, אנו מציעות לבנות חברה אנרכיסטית... המושתתת על כללי המוסר הלא ניתנים לניסוח, המתהווים תדיר בכל מגע שבין אדם לאדם ובין אדם לסביבתו, והיוצרים את אחריותו האישית המלאה של כל אחד ואחד לחייו ולסביבתו" (מתוך המניפסט)

לפני כמה חודשים נחרדו כמה מלקוחות רשת המזון מקדונלדס, כשבכניסה לאחדים מסניפי הרשת בתל אביב חיכו להם צעירים מאירי פנים כשבידיהם אריזות המבורגרים שבתוכן איברים כרותים של עופות. "את החלקים, שכללו מקורים, ציפורניים, ראשים ורגליים - אספנו בשוק. לא קנינו אותם, כמובן", מסביר יותם, המעדיף להציג את עצמו בלי שם משפחה, אחד ממקימי הקבוצה שהפעולה המתריסה היתה יריית הפתיחה שלה. "כשחילקנו את זה לסועדים במקדונלדס, היינו מחופשים לליצן ההפתעות המסורתי של הרשת, רונלד מקדונלדס, שבדרך כלל מחלק מתנות לילדים. בעצם, מה שחילקנו שם זה את הזוועה עצמה, ללא האריזות המטשטשות את מסלול האימה שעשתה הקציצה בדרך ללחמניה".

יחד עם גרעין מצומצם של פעילים נוספים, אחראי יותם להקמתה של קבוצת מחאה רדיקלית הרבה יותר מכפי שהקהל הישראלי רגיל לצרוך. הקבוצה החלה את דרכה עם השם הזמני "הקבוצה האנרכיסטית לזכויות בעלי חיים". ובסופו של דבר התייצבה על הכותרת הקבועה "מאבק אחד". השם נבחר על שום האג'נדה של הקבוצה, המנסה להתיך כמעט את כל עוולות העולם לכדי יעד למאבק משותף אחד. הדבר נובע מתוך התפישה שמקור העוולות זהה, והוא נעוץ בשיטה הכלכלית חברתית הנהוגה בארצות המערב. פן מרכזי במאבק הוא ההתנגדות לגלובליזציה. זו, אגב, הסיבה שחשוב היה ליותם להדגיש כי שאריות הבשר הבאושות נאספו ולא נקנו. עניין של עקרונות.

במניפסט הקבוצה, המוגש בלשון נקבה ונמצא באתר האינטרנט שהקימו, מביעים האנרכיסטים החדשים הזדהות עם כל מיעוט מקופח. בשלבי ההתגבשות של הקבוצה השתתפו נציגיה כתא מזוהה בפעילויות ובהפגנות נגד הכיבוש, במצעד הגאווה, בפעולות מחאה בסוגיות סביבתיות שונות כדוגמת ההתנגדות לסלילת כביש חוצה ישראל, ובשלל הפגנות למען בעלי החיים. אולם, נראה שמה שמבדיל אותם מיתר המפגינים נוגע לנכונותם להביע בפה מלא תמיכה רעיונית בכל מעשה, קיצוני ככל שיהיה, המבטא את תפישת עולמם.

"האלימות הקשה ביותר היא זו הממוסדת", מסביר שי, ממקימי הקבוצה, את האידיאולוגיה שמאחורי הפעילות. "החוקים מהווים את המסגרת שלה, ומשום כך אנחנו לא נתייחס אליהם בקדושה אוטומטית. החוק מאפשר את קיומם של הדברים האיומים ביותר המתרחשים כאן, כדוגמת המשקים המתועשים, הכיבוש ומעבדות הניסויים, ולכן אנחנו מביעים תמיכה מוסרית במעשים הנוגדים את החוק בהקשרים האלה. כקבוצה אנחנו לא ננקוט בפעולות כאלה, אבל אנחנו בהחלט מצדיקים שריפת מעבדת ניסויים כאקט לגיטימי, כל עוד הפגיעה היא ברכוש בלבד".

"אנחנו רואים בפעולות האלה אקט מוסרי למהדרין", מוסיפה רוסנה, גם היא חברת הקבוצה. "גם המהאטמה גנדי ומנהיגי תנועות שחרור היסטוריות כמרטין לותר קינג, אמרו במוצהר כי המוסר בעיניהם הוא ערך נעלה יותר מחוקי המדינה. באותה מידה שאנחנו שמחים מול הריסת מעבדות ניסויים, או מתקנים מעוררי פלצות של המשקים המתועשים, לא היינו מתנגדים גם להריסת מחנות ריכוז והשמדה, שפעלו אף הם במסגרת החוק. המסקנה היא, שההשוואה בין מערכת המוסר המערבית וחוקי המדינות המתיימרים כביכול להגן עליה – לא תמיד נכונה".

הגרעין הקשה של האנרכיסטים החדשים כולל כ-12 צעירים בגילאי ה-20. הם מגיעים מקבוצות מחאה שונות, הפועלות על פי רוב בקצוות השוליים של החברה הישראלית. בין אלה אפשר למנות ארגוני זכויות בעלי חיים, ארגונים המתנגדים לכיבוש וארגוני סביבה אקטיביסטיים. חלק מבין אנשי הקבוצה ותומכיה נמנים עם אנשי אינדימדיה – קבוצת התקשורת העצמאית המזוהה עם מרבית מטרות המאבק של אנשי הקבוצה, והתפרסמה בשעתו באירוע הטחת העוגה בפרצופו של השר רובי ריבלין. עם זאת, רבים מפעילי הארגונים הוותיקים מביעים הסתייגות גדולה מנכונותם של אנשי הקבוצה לתמוך במחאה שאינה עומדת בקנה אחד עם החוק, חלקם אף תופשים אותם כבלתי לגיטימיים וחוששים מנזק תדמיתי שעלול להיגרם לארגונים הוותיקים בגינם.

לא מזמן קיימו האנרכיסטים תהלוכה משונה ברחובות תל אביב. חלק מהצועדים עטו על עצמם תחפושות של בעלי חיים, אחרים דחפו עגלות סופר מרקט, שלא הכילו דבר מלבד מסרים בוטים. "הצרכנות רוצחת", "שחררו את עצמכם" ו"לבעלי חיים יש זכויות", היו מיטב הסחורה בעגלות הריקות. פעולות בנוסח זה יוצאות אל הפועל בעזרתם של פעילים בארגונים אחרים, החוברים ליוזמה לצורך פעולה מסוימת המבטאת את מסר "ארגון הבית".

הפעולה הזאת הצביעה על ניסיון חדש בארץ, לחבר את המאבק נגד הגלובליזציה ולמען בעלי החיים. שי: "התפישה שלנו את המציאות שאנחנו חיים בה אומרת, כי המקור לעוולות שאנחנו מבקשים למחות נגדן תמיד זהה. זוהי התפישה הכלכלית המודרנית, המבקשת להגיע לניצול מקסימלי של המשאבים במינימום השקעה. השיטה הזאת גורמת לכך שחברות ותאגידי ענק משעבדים אדמה, בני אדם ובעלי חיים אחרים בתהליך יצור של מוצרים שהם משכנעים אותנו לקנות. הדלק של אותם תאגידים הוא אחד: הכסף שאנחנו משלמים עבור המוצרים שלהם. לכן, הכוח לשנות נמצא, בסופו של דבר, בידי הצרכנים, ומשום כך המחאה הבסיסית ביותר שלנו מתבטאת בניסיון למזער את הצריכה האישית שלנו ובפניה ישירה לקהל הצרכנים".

חברי הגרעין הקשה של הקבוצה מיישמים את האידיאולוגיה הרדיקלית גם בחיי היום היום. תנאי הכרחי, גם אם בלתי כתוב, לחברות בקבוצה הוא אורח חיים טבעוני. רעיון הקניות בסופר מרקט מעורר, כמובן, פלצות. כפי שמסביר שי, את מרבית המוצרים אפשר לאסוף – אם י