יא אללה איך חיכינו לדיירים החדשים שיפיגו את השעמום וישנו סדרי עולם. גם הצופים, גם הדיירים הוותיקים. חייבים לומר שנרשמה אכזבה קלה. כבר אפשר לסמן את המיותרים מבין הדיירים החדשים, כשהראשון מביניהם הוא אופיר, האיש הגבוה והחייכן יתר על המידה וללא סיבה מוצדקת שנראית לעין.
מדובר בבן אדם נחמד, אבל הכל שם בווליום גבוה מדי. יש לו אישיות של מרקיד ריקודי עם, או בשפה פחות עתיקה שגם מילניאלים יבינו - מוגזם, מתלהב, ומזיע ממאמץ להיראות חיובי, צעיר ומגניב, מה שגורם לו להכתיר את עצמו אחראי על המורל, לשיר, לרקוד, לקפץ ולדבר הרבה יותר מדי. לא נראה לי שמישהו בבית האח הגדול שכב במיטתו בלילה וחלם על הרגע שבו ייכנס לבית בגדדי האשכנזי.
עוד כניסה מיותרת היא דלית - או שמא קוראים לה דורית?! - לא משנה, עוד שבועיים אף אחד לא זוכר מי היא. אלא אם כן היא דתייה ערביה שהייתה פעם גבר, ממש לא ברור על איזה טייפ קאסט היא נכנסה לבית. אני הולכת לקרוא רגע את תעודת הזהות שלה באתר, תמתינו.
חזרתי. כלום. אלא אם כן מעניין אתכם לראות אותה מתחננת שיקנו לה כלים חד פעמיים מתוך תקציב בסיסי או מקבלת התקפי חיטוי מוגזמים כל לילה לפני השינה. כמובן שהזהות שבנתה לה דורשת ממנה גם להיות "בעייתית" עם אוכל, והיא לא תפסיק לדבר על זה כל השהייה בבית. כבר הייתה לנו אחת שדיברה על נקניקיות במשך חודש, ואין לי כוח לזה שוב.
קארין ולינור המסכנות, שכל כך חיכו שיביאו להם בנים ללעוס נאלצו להסתפק באחד, כי מתוך שלושה שנכנסו לבית, שניים נשואים, ביניהם אחד בגיל של אביהן - והרי כזה כבר יש ללינור. האמת, לא קניתי את ליקוקי השפתיים הפתייניים שלה לרגע - אמנם היא רצה להתאפר לפני הכניסה, כי בואו, המדים לא בדיוק מחמיאים, אבל נראה שהיא חשה בעיקר הקלה כשקלטה שדניאל כנראה מעוניין בקארין, ומיד חזרה להימרח על רמי, מאושרת על כך שלא העמידו בפניה שום דילמה. צודקת. זוגיות זה מלא טרחה.
בואו נדבר רגע על דניאל, אחיו הגבוה של עמוס תמם (שאם לא ידעתם, הוא הגבר הכי שווה בישראל). אמאל'ה, איזה גבר חתיך. איך כל הבנות בבית לא סימנו אותו מיד בשתן לא ברור לי. גם חמוד, גם לא טמבל, גם עם שיניים של נסיך תימני - הייתי אומרת שהלוק שלו מושלם, אבל בינינו, תמיד צריך לחשוד בגברים עם זקן כל כך מטופח, כי לא מן הנמנע שמתחת לכל ההדר הזה מסתתר לו סנטר פחוס כשל דובי גל. וזה כמובן דיל ברייקר.
הוא כבר עשה את המוב שלו על קארין. בלי להתבייש יותר מדי, התיישב לידה על הספסל, התעלם לגמרי מהרס"ר קונטנטו, ופשוט התחיל לנהל איתה שיחה אוקוורדית, מלאה בשאלות של דייט קלאסי. "אז מתי פעם אחרונה היית במערכת יחסים?", ו"מספר המזל שלי זה שלוש, אני מאמין באנרגיות". אפרנטלי הוא נולד ביום שלישי בשעה שלוש ושלוש דקות, בחדר שלוש, ולידו נולד עוד תינוק עם שלושה ראשים או משהו. אבל מה - בדיוק לפני כמה ימים הייתה התקדמות ביחסים של קארין וג'וזי, שכללה שינה משותפת, והרבה יותר הדדיות ממה שראינו עד עכשיו. לדעתי קארין תעשה את מה שקארין עושה, ותזרום עם דניאל כדי לוודא שעדיין יש לה את זה, אבל ברגע המימוש יש סיכוי שהיא תיבהל ותרוץ לג'וזי.
ג'וזי חיכה לכניסה השנייה מאותה סיבה של לינור, רק באמת, וגם קיבל את מה שרצה. הכניסו לו את אלמוג, בחורה יפה עם שיניים גדולות, וגם את נועה יונני, שתאמינו או לא, היה להם קטע בעבר. איך זה מתחבר? זה לא, אבל אחרי שהכרנו את הצד הפגיע של ג'וזי, הגיוני להניח שהוא מוצא נחמה וביטחון באנשים דומיננטיים משני המינים, ואי אפשר להגיד על נועה יונני שהיא לא מקרינה איזה סוג של חוזק. האירוניה היא שסוג העוצמה שהיא מקרינה מזכירה מאד את האנרגיות של יהודה, דווקא הדייר שחשבה שלא תחבב, וגילתה שכן. ועל זה נאמר, חכי, כפרה. רק הגעת.
בכל מקרה, יהודה הוא המרוויח הכי גדול מהכניסה השנייה. במיוחד אחרי שרוב הבית הצביע בעד הדחתו המיידית, וכי מאז שאילון וימית יצאו מהבית הפמליה שלו הצטמצמה בצורה מדאיגה. יהודה קיבל צ'אנס נוסף עם הדיירים החדשים (שאותו הוא בטוח יהרוס) - הוא נכנס איתם לבית, וחולק עימם שותפות גורל משימתית - בדיוק כמוהם הוא יהיה מועמד להדחה אם ייכשלו במשימה הצבאית. שבוע של שינה משותפת בחוץ ולוחמת גרילה בסקביאס ייתנו לו בדיוק את חלון הזמן שבו יוכל למצוא מאמינים חדשים ב"דרך" שלו, אנשים שאוהבים כמוהו את המילה "אחי" - כי הרי לא על הג'וזי לבדו יוכל להתקיים אדם.
מה גם כי נראה שג'וזי כבר במקום אחר - ב-24 שעות בלעדיו הסתבר שג'וזי מסתדר עם כל הדיירים, כולל רמי ורד, ואחרי הצורה שבה רמי הציל אותו כשהיה בהתקף חרדה שכלל רעידות ואובדן מוחלט של פאסון, קשה לי להאמין שג'וזי יוכל להצטרף לעוד ריב נגדו ביחד עם יהודה. כפרה על רמי, וכמה לא מפתיע שהיו לו התקפי חרדה - ידעתי שיש סיבה שאני מרגישה אליו קרבת אחים שכזו. האמת, מפליא שלא יצא לנו להיפגש במיון איכילוב בעמדת הא.ק.ג בסוף שנות התשעים - בטוח יצא לנו להגיע לשם מתנשפים ביחד, באיזה שישי בערב.
מי מכם שחווה התקפי חרדה בחייו יודע שהפעמים הראשונות הן האירועים הכי מפחידים בעולם, ושהדבר היחיד שיכול לעזור הוא שמישהו ישב לידך, יחזיק לך את היד, ויגיד לך שזה שום דבר, שזה תיכף עובר, שלא תמות, לא תקבל התקף לב ולא תתעוור. את זה יכול לבצע בהצלחה רק מי שחווה התקפי חרדה ומבין אותם מקרוב, וזה בדיוק מה שרמי עשה.
היה כל כך יפה לראות את השיפט במוח של רמי. ברגע המצוקה של ג'וזי הוא פתאום הצליח לראות את הילד הפגוע שפספס קודם, והאבא שבו נכנס לפעולה. לא עניין אותו מי עשה מה, למה, וכמה - הוא פשוט רצה לעזור לו. זה ללא ספק היה הרגע הכי מרגש העונה, ואולי בכל העונות שצפיתי בהן. אין יפה יותר מלראות אנשים מתעלים מעל העצמי המטופש שלהם, והופכים להיות יצור אלוהי לרגע או שניים. כל כך נדיר לראות את זה קורה, ועל אחת כמה וכמה בבית האח הגדול.