וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שאוסיף ואומר עוד משהו משעמם על הפרשה או שנסתפק בטרחנויות הקודמות?

20.12.2000 / 11:21

עדו פלוק ראה את "השרוף" של אילן שושן וגילה כי למעט הירידה הדרסטית בזמן המסך של שושן עצמו, הרי שסרטו של הבמאי הנמרץ מדי מצטיין רק בחסרונות

סרטים תיעודיים מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: אלה שמספרים לנו על תופעה שאיננו מכירים, ואלה שבוחנים מחדש, מזוויות מקוריות, תופעה מוכרת. לא ברור לאיזו קטגוריה משתייך "השרוף" של אילן שושן. האם הוא חושף בפנינו תופעה חדשה? כמובן שלא. הרי אין אדם במדינה שלא נחשף לפרשה התקשורתית הזאת. האם הוא מפרש את התופעה בהקשרים חדשים שטרם נבחנו? זאת היתה כנראה הכוונה. למען האמת, אין סרטו של שושן מחדש כלום לגבי פרשת השרוף ומכלול השלכותיה על התקשורת, ממסד המוזיקה ודמותו של האמן הישראלי. אז מה בעצם עושה שעת הטלוויזיה הקליפית הזו?

14 השניות בהן מסבירה פסיכולוגית קלינית קווים לדמותו של האמן החש כי קיומו בר תוקף רק כשהוא מול קהל, ודקה בתחילת הסרט ובסופו בה מרואיינת סבתו של צינוביץ', הן החלק היחיד ב"השרוף" שמפתח פרספקטיבה חדשה על הפרשה. האם חיים צינוביץ' לוקה בתסמונת הנ"ל? ומה יעשה בפעם הבאה? הרי גם רוב הרוצחים הסדרתיים בעולם אובחנו בעבר ככאלה. סביב נקודה זו היה אילן שושן יכול לרקום סרט מרתק. שושן היה גם יכול לבחור באלף פרשנויות אחרות כדי להאיר את הפרשה מכיוונים נוספים, כאלה שעוד לא טופלו. אבל כמו כדי להכעיס מילא שושן את סרטו בראיונות סטנדרטיים עם אנשי מדיה "טחונים" (גדי סוקניק, ירון לונדון, יעל דן, יאיר לפיד), שכבר כשהפרשה התפוצצה מילאו את עיתוני סוף השבוע בעשרות טורי פרשנות, בשחזורים פתטיים א-לה "בשידור חוקר" ובצילומים מעצבנים של דמויות דרך מסכי טלוויזיה, מרשל מקלוהן עלק. כאמור, כ- 2 דקות ו- 14 שניות של שעת הטלוויזיה הזו שוות צפייה. כל השאר - שעמום טוטאלי.

ועוד כמה מילים על אסתטיקה. בגלל פריימים משעממים וריקים מדי (שושן אף פעם לא מצלם קלוז-אפים של מרואייניו), מלא הסרט בשטיקים עריכתיים וצילומיים מעצבנים ולא נחוצים: צילום דרך מסך טלוויזיה, דרך נדנדה בגינה, צילום של מרואיין דרך מוניטור שולחן העריכה וכו'. התרגילים הסטודנטיאליים האלה מעצבנים את העין ובעיקר מסיתים את תשומת הלב של הצופה מהמרואיין עצמו. במקום להתקשקש הייתי מציע לשושן לצפות בסרטיו של ארול מוריס, הדוקומנטריסט הנודע שסרטיו מוצגים כעת בסינמטק תל אביב. אצל מוריס הפריים הטיפוסי של המרואיין הוא כה תקריבי, עד שהפרצוף שממלא את הפריים בכל תוויו ומכתשיו הופך מעניין ומושך ויזואלית ומונע כל אפשרות של אובדן הריכוז של הצופה.

נקודת אור יחידה – לעומת סרטיו הקודמים של שושן, חלה ירידה דרסטית בזמן המסך שלו עצמו. על כך המברוק.

"השרוף" ישודר הערב (רביעי, 20 בדצמבר) בשעה 21:05 בערוץ 2

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully