עיתונאים שואלים שאלות, פוליטיקאים עונים על מה שבא להם, לרוב בלי להתייחס בכלל לשאלה. זו אקסיומה שקיימת כבר עשורים. פוליטיקאים פשוט לא אוהבים לתת תשובות ישירות לשאלות פשוטות, ואפשר להבין אותם. כשהם עושים את זה, ונתפסים בשקר, זוכרים להם את זה. כך קרה לבנימין נתניהו, דווקא שועל ראיונות ותיק, כשהתשובה המפורסמת שלו "מה? מה פתאום?" הפכה למטבע לשון. לרוב, פוליטיקאים יעדיפו להתחמק מתשובה ישירה, ברצון טבעי לא להפוך למם אינטרנטי. למען הסר ספק, לא מדובר בפטנט ישראלי. בשנת 2016 ערכה אוניברסיטת יורק הבריטית מחקר פסיכולוגי מעמיק שמצא שפוליטיקאים מתחמקים מתשובה ב-46% מהמקרים. במילים אחרות: כמעט כל שאלה שניה לא זוכה לתשובה.
דוקטור פיטר בול, פסיכולוג שמתמחה במיקרו-התנהגויות, חקר במשך שנים את התקשורת האישית והלא-ורבלית של פוליטיקאים, והציג רשימה של 35 (!) דרכים קבועות בהן פוליטיקאים מתחמקים משאלות פשוטות. בזמן אמת, המחקר של דוקטור בול זכה ללעג. בעיתון הגארדיאן נכתב כי באותה מידה אפשר היה לעשות מחקר שמראה 35 דרכים בהן האפיפיור מתנהג כמו קתולי. כמה חודשים לאחר מכן, כשדונלד טראמפ זכה בבחירות לנשיאות ארה"ב, העולם חזר למחקר של בול כדי לראות כיצד טראמפ מתנהג הפוך מכל הפוליטיקאים שנחקרו על ידי בול. הסגנון הישיר והלא מתחמק של טראמפ, כבש את המצביעים שנכבשו על ידי הפופוליזם של טראמפ. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.
אביגדור ליברמן הוא לא דונלד טראמפ, וזו המחמאה האחרונה שהוא יקבל בטור הזה. שישה ימים לבחירות, יו"ר ישראל ביתנו קיבל שש דקות של ריאיון אצל דני קושמרו במהדורת החדשות החשובה בישראל. כמעט שליש מהריאיון בוזבז על שאלה אחת, שנשאלה לא פחות משבע פעמים. ליברמן לא ענה על השאלה אפילו פעם אחת.
השאלה הייתה די פשוטה: האם נכונה הטענה שהושמעה על ידי ניקול ראידמן, לפיה אתה מסרב לשבת בחלל אחד עם הומואים? כאמור, שאלה של כן או לא. די פשוטה האמת. באותה מידה ניתן היה לשאול: האם כבודו הומופוב, כן או לא? חבר הכנסת ליברמן לא ענה. הוא טען שיש דברים רציניים יותר להתעסק בהם לפני הבחירות. קושמרו ניסה שוב. ליברמן טען שהוא לא מתכוון להתייחס לזה. קושמרו התעקש בשלישית. ליברמן ביקש לדבר על 6,000 הישראלים שמתו מקורונה. קושמרו לא ויתר. ליברמן הבטיח לענות על השאלה אחרי הבחירות. קושמרו שאל אם הוא מתכוון להגיש תביעה על הוצאת דיבה נגד ראידמן. ליברמן שם נקודה. מילולית. ובתנועת יד חדה אמר: "שאלה הבאה".
לקראת סוף הריאיון, קושמרו ניסה את מזלו שוב, וחזר בפעם השישית לאותה שאלה פשוטה. זו לא הייתה הטרלה, הצקה או איזו קשיחות לא אופיינית שפתאום תקפה את קושמרו המנומס. להפך. זו הייתה מחווה ג'נטלמנית מצדו של מגיש המהדורה הוותיק. הנה, אני מושיט לך גלגל הצלה, קח אותו. בבקשה. "יש לך בעיה עם הומואים או לא?", שאל קושמרו, ונראה כאילו הוא מתחנן שליברמן פשוט יגיד: "נשבר הכוס מהשאלות שלך קושימרו יא לירד! לא! אין לי בעיה עם הומואים! אנחנו בשנת 2021 פור גאד סייקס. אני מוביל קו חילוני ליברלי, יש אוחצ'ות שמצביעות לי, יש קוקיצות בצוות שלי, כל הקמפיין שלי בנוי על בידול מהויאז'ות של החרדים. איזה וודג' יהיה לי אם יתברר שיש לי בעיה עם גייז? די כבר ללרלר על ניקול ראידמן. גוש, בינינו החלום שלי זה לעלות על גופיית רשת ולבוא להרים אצל עופרה בפרייד הבא". באופן מפתיע, ליברמן לא הגיב ככה. דווקא נראה שהוא מזהה את המחווה האצילית מצדו של קושמרו, אבל לא ניצל את ההזדמנות כדי להוציא את עצמו מהבוץ. קושמרו ניסה שוב, בפעם השביעית, וליברמן - שניתן היה לראות איזה מנדט או שניים שזולגים לו מהעיניים - המשיך להתחמק מתשובה.
איפשהו בדרך מנווה אילן לביתו, ליברמן צייץ בנושא וכתב הבהרה: "בעקבות הריאיון שלי הערב בערוץ 12 קיבלתי פניות מאנשים שלא הבינו את תשובתי". זה די אירוני, לאור העובדה שהוא פשוט סירב לתת תשובה. בהמשך הציוץ ליברמן טען שהוא מחויב לשוויון זכויות למען הקהילה הגאה, אבל עדיין לא הכחיש את הטענה לפיה הוא מכנה הומואים בכינוי 'פיטוחי' (תרנגולים ברוסית) ומסרב לשבת איתם באותו שולחן. לא ברור מי היועץ שהציע לליברמן לשתוק מול הטענה החמורה הזאת, אבל ייתכן שזה אותו אחד שהגה את סיסמת הבחירות של ליברמן - "ממשלה בלי חרדים" - שמסמנת בצורה בוטה ציבור שלם בישראל. ניתן רק לקוות שהממשלה הבאה תהיה בלי גזענים, בלי מושחתים וכן, אם אפשר, גם בלי הומופובים.